מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול הסכם לרכישת תיק ביטוח סעד והשבה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

הדבר בא לביטוי בכותרת: "תביעה לביטול הסכם שקבל תוקף של פסק דין". מכאן, שסעד ההשבה מקורו בעתירה לביטול ההסכם.
בע"א 226/87 אחמד זועבי נ' עבוד ניקולא, פ"ד מג (1) 714, נדון ערעור שעניינו ביטול הסכם פשרה ונקבע: "לגבי הסכמים מהסוג הנידון, גורם היציבות והודאות בדבר סופיותם הנו בעל חשיבות רבה, הן מבחינת האנטרס העיסקי-כלכלי של חברות הביטוח והן מבחינת המדיניות המשפטית. השגת הסכמי פשרה הנה נשמת אפה של חברת ביטוח, ועבודתה תיהפך כימעט לבלתי אפשרית, אם בכל מקרה תצטרך, כעבור שנים רבות (5 שנים במקרה דנן) לשחזר את כל פרטי המשא ומתן עם המבוטח או עם בא-כוחו...על כן יקפידו בתי המשפט במיוחד עם תובעים על פי העילה האמורה, כאשר הללו מגישים את תביעתם באיחור". האבחנה בין המקרה שנידון בעיניין פרשת זועבי לבין המקרה הנידון כאן נעוץ לא רק במועד הגשת התביעה (שבמקרה דנא הוגשה מיד), אלא גם במהות הנזק מושא התביעה (נזק גוף אל מול נזק רכוש).
הגורם המרכזי, לגביו ביקשה דמארי "לקנות" סיכון, הוא גורם האשם התורם של הנהג ברכב הנפגע.
אני סבורה כי מוקד הדיון בתיק זה הוא בטעות שנפלה אצל התובעת, כתוצאה מכך שנתון זה נשמט ממנה, ובשאלה אם מוצדק לבטל את ההסכם נוכח השמטה זו. מאחר ושאלת חוקיותו של שבוב רכיב זה לא היתה, באופן טבעי, נתונה במחלוקת עובר להסכם, הרי שמחלוקת זו חורגת מגדר שאלת ביטול ההסכם.
...
הגעתי איפוא למסקנה ששורת הצדק מחייבת לבטל את ההסכם ועמו את פסק הדין מיום 10.1.16.
אני סבורה כי מוקד הדיון בתיק זה הוא בטעות שנפלה אצל התובעת, כתוצאה מכך שנתון זה נשמט ממנה, ובשאלה אם מוצדק לבטל את ההסכם נוכח השמטה זו. מאחר ושאלת חוקיותו של שיבוב רכיב זה לא היתה, באופן טבעי, נתונה במחלוקת עובר להסכם, הרי שמחלוקת זו חורגת מגדר שאלת ביטול ההסכם.
סופו של דבר, הסכם הפשרה שהוגש ע"י הצדדים במסגרת תיק 41488-09-15 ופסק הדין שניתן בעקבותיו מבוטלים, עפ"י התנאים שנקבעו בסע' 27 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המבקשת טוענת כי הדברים התנהלו בצורה זו במשך 22 חודשים, אך בחלוף תקופה זו הוציא המשיב את שבדיעבד ברור למבקשת שתוכנן מראש ובחוסר תום לב כתרמית מתוכננת ובבת אחת הפסיק לשלם את תשלומי יתרת התמורה החודשיים ללא כל הצדקה ומבלי לערוך כל היתחשבנות ומבלי שהמציא מיסמך כלשהוא; לא המציא למבקשת את השיקים להבטחת פרעון תשלומי יתרת התמורה שהיה עליו להמציא על פי התוספת להסכם רכישת הפעילות; דרש מהפניקס להעביר את תיק הביטוח על שמו בנגוד לתנאי התוספת להסכם רכישת הפעילות; גרם לעצירת תשלום העמלות על ידי הפניקס למבקשת; פתח במסע השמצות שקרי על מנהל המבקשת מר הרי פרל תוך הוצאת דיבתו במטרה ליצור תשתית סרק לטענות הכזב שלו ולהטיל רבב בו ובמבקשת כאמתלה לפיטורי פרל מעבודתו בסוכנות; הגיש כנגד פרל תלונת סרק במשטרת ישראל שלבסוף ניסגרה; הרחיק את פרל פיזית ממשרדי הסוכנות ואסר עליו להכנס לשם; פיטר את פרל מעבודתו בטענות כזב; הפסיק לשלם לפרל את השכר שהיה עליו לשלם על פי הסכם העסקה למרות שהוא מחויב לשלם שכר במשך 48 חודשים בכל מצב, בין אם פרל ממשיך לעבוד שם או מפסיק את העבודה מסיבה כלשהיא, לרבות פיטורים או מוות; נתן הוראת ביטול לשיקים להבטחת התשלומים לפרל על פי הסכם העסקה; מנע מפרל ומהמבקשת גישה כלשהיא לתיקי הלקוחות ולמסמכים הקשורים לתיק הביטוח; נתן הוראה לכל היצרנים שלא לתת לפרל מידע כלשהוא בכל הקשור לביטוחי לקוחות תיק הביטוח, לרבות העמלות ששולמו בגינם, בנגוד לתנאי מפורש בהסכם רכישת הפעילות.
מדובר בהיתחשבנות ממנה עלה באופן חד-משמעי כי הסכומים אשר שולמו על ידי המשיב בגין התמורה הכוללת עולים על המוסכם, ועל המבקשת להשיב למשיב סכום כספי לא מבוטל.
עם זאת, על המבקש לעמוד ברף המינימלי להוכחת כל אחד מהתנאים בנפרד שאם לא כן לא יהיה מקום לתת את הסעד (ראו: רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' עיון [פורסם בנבו]).
...
לבסוף אינני מוצא מקום במסגרת החלטה זו להיכנס לטענה לפיה חלק מהמסכמים הם חסויים שכן הכרעה בטענה זו אינה דרושה לצורך המסקנה אליה הגעתי.
התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה וקובע כי הצו הארעי שניתן המעמד צד אחד יוותר על כנו.
עוד אני קובע כי הכספים שיצטברו כפרמיות בחברת הפניקס יוחזקו בשלב זה על ידי חברת הפניקס (יוקפאו) עד למתן פסק דין סופי בתביעה זו. כמובן שנתונה בידי המשיב האפשרות לשלם בשלב זה למבקשת סך של 424,992 ₪ (שהם 17,708 ₪ X 24 חודשים) למבקשת ובמידה ויעשה כן אורה על ביטול צו המניעה והעברת תיק הביטוח בפניקס לידיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כפועל יוצא, ביקש התובע להורות על ביטול עסקת המכר והשבת הסכום ששילם בסך 113,000 ₪.
כפועל יוצא, סעד ההשבה אינו עומד עוד על הפרק וסכום התביעה הופחת בהתאם.
ביחס לחוות דעתו של השמאי מושקוביץ אשר הוגשה בתיק ההוצאה לפועל עובר לאישור המכר, קבעה הרשמת כי מצויין בה במפורש כי ההערכה בוצעה על פי בדיקה חיצונית בלבד ללא אפשרות התנעת הרכב "ומשכך הרי שלא ניתן היה להסתמך על חוות הדעת שנערכה על ידי השמאי מטעמו של כונס הנכסים ונועדה בעיקר לשמש עזר בידי הרשם שאינו מומחה לעיסקאות כלכליות, ולפרוס לפניו הערכה בדבר משמעויותיה, כדאיותה והשלכותיה של העסקה ואין לראות בה תחליף לבדיקת הנכס או לשרת את המציע בהגשת הצעתו". בסיום החלטתה ציינה הרשמת: "אציין עוד כי פרק הזמן במהלכו נמצא הרכב בחזקתו ושימושו של הרוכש, עלול ליגרור טענות בדבר המועד בו נגרמו לרכב הנזקים הנטענים ועניינים אלו חורגים מגדר הסמכות שהוענקה לרשם ההוצאה לפועל. כבר נפסק כי רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לידון בבקשת הרוכש או כונס הנכסים לביטול המכר מחמת הפרת חוזה, וכך גם אינו רשאי להכריע במחלוקות כספיות בין הרוכש ובין כונס הנכסים ויש להעלות העניין בפני בית המשפט המוסמך". כאמור, הבקשה לביטול המכר נדחתה על ידי הרשמת והתובע לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתה.
השמאי הסביר כי התבקש לערוך חוות דעת למימוש מהיר, המהוה שיקול משמעותי בקביעת שווי הרכב (ע' 26 ש' 25 ואילך, וכן ע' 32 ש' 21-22), ללא מידע על עברו הבטוחי של הרכב, ככל שקיים ואשר אינו זמין לו בנסיבות אלה (ע' 31 ש' 27).
...
דין טענות אלה להידחות בשל הרחבת חזית אסורה.
גם הטענה כי יש לראות בכונס הנכסים משום "עוסק ברכב" כהגדרתו בחוק מכירת רכב משומש ובחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, דינה להידחות.
והמרחק רב. סיכומם של דברים, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בבחינת למעלה מן הצורך הוסיף המבקש והבהיר, כי המשיבים אינם זכאים לסעד ההשבה לו עתרו, שכן הם אינם יכולים לידרוש כי המבקש ייכנס לנעליהם בכל הנוגע להסכם השתוף, מול צדדים שלישיים, בהתייחס כביכול לביטול הסכם הרכישה (המוכחש), אשר גם אם היה קיים המבקש לא היה צד לו. כמו כן המשיבים אינם זכאים לסעד של עגמת נפש, ללא הוכחת נזק, ומבלי שצוין המקור שבדין המאפשר קבלת פיצוי כאמור.
המשיבים הוסיפו וטענו כי מדובר בתיק החורג מ-"גבולות הגזרה" של הליכים אזרחיים רגילים, מקום בו סוגיית קבוצות הרכישה נעדרת כימעט רגולציה או פקוח, קיימת אפשרות פשוטה להצגת מצגי שוא בפני אנשים תמימים, לרבות על דרך של החתמתם על מסמכים המאפשרים לגורמים האחראים להיתנער מאחריות.
בהתאם להלכה הנוהגת, כתב התביעה מגלה קיומה של "עילת תביעה", מקום בו בהנחה שהתובע יוכיח את כל הנטען על ידו, הוא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12 בעמוד 374; ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח טרוי ושטיינויג שותפות רשומה תל אביב, פ"ד ה, 1585, 1591 (1951); רע"א 9801/95 עיזבון המנוח עזרא הראל נ' לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (26.2.06)).
...
למעשה, מסקנה זו היא כמעט מובנת מאליה, והדיון התעורר בעיקר בשל הנוסח הרחב של כתב הוויתור במקרה דנא.
סוף דבר: הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.
המזכירות תתבקש להמציא עותק החלטתי זו לצדדים ניתנה היום, י"ג אדר תשפ"ג, 06 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת הסעדים הנתבעים, מבוקש להורות על בטלות החוזה לרכישת הרכב ועל השבה הדדית.
כן נקבע בפסיקה כי בית המשפט רשאי להורות על עיכוב הליכים גם כאשר העיכוב נועד לצמצם את השאלות השנויות במחלוקת וגם כאשר לא מדובר באותם צדדים בשני ההליכים, אלא שהעניינים דומים, העילות דומות והתשתית זהה [ראו רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אלכסנדר קפלן (פורסם בנבו, 28.1.22), פס' 3].
לקחתי בחשבון כי להכרעה בתביעה הייצוגית עשויה להיות השלכה על הדיון בתיק זה ויתכן שניתן יהיה לעשות שימוש בקביעות שייקבעו בתביעה הייצוגית במסגרת הדיון בתובענה זו. כמו כן, לתוצאת התביעה הייצוגית, יכולות להיות השלכות פראקטיות אשר יהא בהן כדי לקדם ניהול הליך זה. בקביעתי זו אף לקחתי בחשבון את העובדה כי התביעה כאן אינה בהכרח פשוטה לניהול, היא מצויה בשלב מקדמי וגם נהולה עתיד לארוך זמן.
...
באשר לאפשרות התקיימות השתק פלוגתא, קבע שם בית המשפט, בפס' 48-49: "לכאורה אם כן הכלל של השתק פלוגתא לא אמור לחול, ולא יוכל לסייע לתובע. אולם, בפסיקת בית המשפט העליון ניכרה נכונות לסטות לעיתים מכלל ההדדיות, וזאת במקרים מסוימים שבהם לבעל הדין ניתן יומו בבית המשפט בגדר הליך קודם. נכונות זו נבעה מביקורת שהושמעה על כלל ההדדיות... בהתאם לביקורת זו אם כן יש לעבור מכלל ההדדיות ל"כלל ההזדמנות". בהמשך פסה"ד בית המשפט שם דן בהבחנה בין השתק פלוגתא הגנתי לבין השתק פלוגתא התקפי וקובע בפס' 51 כך: "במקרה שלפנינו קיימת אפשרות שקביעות בתביעה הייצוגית ביחס להתנהלותה של הנתבעת ישליכו על עילת התביעה הפרטנית של התובע. לכן, הסוגיה הרלבנטית היא של הכרה בהשתק פלוגתא התקפי. אני סבורה כי השיקולים שבשלהם נקבע שככלל אין להכיר בהשתק פלוגתא התקפי באופן רגיל, מקבלים תפנית כאשר מדובר בשאלה אם יש לראות בפלוגתות שהוכרעו בפסק דין בתביעה ייצוגית ככאלה היוצרות השתק פלוגתא התקפי בהליך בין הנתבע לחבר קבוצה שפרש ממנה". בפס' 56 לפסק הדין שם נקבע כי די בקיומה של אפשרות לעשות שימוש בהכרעות שתתקבלנה בתובענה הייצוגית כמעשה בית דין בנסיבות המתאימות, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה זו בשלב זה, כדי להוות שיקול שיש להביאו בחשבון במכלול השיקולים ביחס לבקשה לעיכוב ההליכים.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שנמנו לעיל ביחס לבקשה לעיכוב ההליכים אשר לפני, הן אלו התומכים בעמדת התובע והן אלו התומכים בעמדת הנתבעת ובמסגרת האיזון שעל בית המשפט לעשות בין מכלול השיקולים, השתכנעתי כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב ההליכים.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה לעיכוב הליכים ומורה כי ההליכים בתיק זה יעוכבו עד לאחר הכרעה בתביעה הייצוגית שבקשה לאישורה הוגשה ואם לא תאושר – עד לאחר הכרעה בבקשה לאישור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו