בסיכומיו טוען ב"כ התובע כי הוכח שהנדרש בסעיף 8 (ב) להסכם השכירות, התיקון בכתב יד, יחד עם ההואיל השני בהסכם שהוסף בכתב יד, לענין רישום הזכויות בחווה על שם הנתבעת 1 והארכת החכירה במועד שנקבע לא היתקיים, ומשכך קמה הזכות להשבת מה ששולם על פי ההסכם וכמוסכם בו. נטען שהתובע פנה בענין רק לאחר כ-9 חודשים, המתין בסבלנות, ואף לא זכה למענה בענין.
כל שנותר לטפול שהיה מסתיים בתוך זמן קצר, היה אישור טריויאלי של משרד החקלאות, כאשר שאר האישורים התקבלו, וזולת הסיבה הכלכלית האמיתית לעיל, לא היתה שום סיבה שהתובע לא ימתין תקופה קצרה נוספת, כאשר מחזיק בחווה ומכין אותה לצרכיו, ויאפשר את השלמת העברת הזכויות הנדרשת.
בודאי שאין מדובר בחוזה למראית עין, כאשר הנטל בענין על הנתבעת ולא הורם, וכאשר ברי שבכל מקרה מדובר בחוזה מחייב על רקע חתימתו.
אמנם אין חולק ששולם בשיק סך 100,000 ₪ , אך ניתן לסבור שהיתרה מעבר לדמי השכירות, היא קשורה לאופציית הקניה שניתנה לתובע, הגם שעניין זה נמחק בסעיף 7 א., ואולם עדיין זכות ההשבה עוסקת בדמי השכירות ששולמו ותו לא, ושסכומם לפי ההסכם נשוא התביעה, 70,000 ₪ + מע"מ.
נוכח כל האמור, אני מחליט:
התביעה כנגד נתבעת 1 מתקבלת בעיקרה , והנתבעת 1 תשלם לתובע סך 70,000 ₪ + מע"מ, ובסה"כ 82,600 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 6.3.12 ( מועד מכתב הביטול), ובתוספת האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
...
אני מקבל שככל הנראה כוונת שני הצדדים במועד כריתתו היתה להסכם ארוך טווח של מכר הזכויות, ומכיוון שלא התאפשר במועד חתימת ההסכם, נחתם חלף הסכם מכר הסכם שכירות שהוא נשוא תביעת ההשבה, וכולל אופציית רכישה, ואולם אין לקבוע, שמדובר בהסכם או בהתחייבות שאינה תקפה.
לעניין סכום ההשבה, אני מקבל שנוכח קביעתי ליתן עדיפות בעניין ללשון החוזה, יש להורות על השבת סך 70,000 ₪ בצירוף מע"מ , שהוא סכום דמי השכירות, בסעיפים 7א. ו- 7ב. וכאשר זכות התובע לפי סעיף 8 ב. האמור, הינו להשבת דמי השכירות ששילם.
אמנם אין חולק ששולם בשיק סך 100,000 ₪ , אך ניתן לסבור שהיתרה מעבר לדמי השכירות, היא קשורה לאופציית הקניה שניתנה לתובע, הגם שעניין זה נמחק בסעיף 7 א., ואולם עדיין זכות ההשבה עוסקת בדמי השכירות ששולמו ותו לא, ושסכומם לפי ההסכם נשוא התביעה, 70,000 ₪ + מע"מ.
נוכח כל האמור, אני מחליט:
התביעה כנגד נתבעת 1 מתקבלת בעיקרה , והנתבעת 1 תשלם לתובע סך 70,000 ₪ + מע"מ, ובסה"כ 82,600 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 6.3.12 ( מועד מכתב הביטול), ובתוספת האגרה ששולמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית, והתובע ישלם לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בשל דחיית התביעה בסך של 15,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
