מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול הסכם הלוואה ומשכון בין קשישה וחברת הלוואות

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תובענה שהוגשה בהמרצת פתיחה להורות על ביטול הסכם פריסת חובות שנחתם בין המבקשת, הגב' מיכל דיין (להלן: "מיכל" או "המבקשת") ובעלה דאז, מר יעקב דיין (להלן: "יעקב") מצד אחד, לבין מר שלמה נרקיס (להלן: "נרקיס" או "המשיב") מצד שני, מיום 24.11.2011 (להלן: "הסכם פריסת החובות"), ואת פסק הדין שנתן להסכם תוקף של פסק דין במסגרת ה.פ. 14189-12-11 (להלן: "פסק הדין"), לפחות בכל הנוגע למבקשת.
עיקרו של הסכם פריסת החוב הוא הצהרה כי נרקיס העמיד למיכל וליעקב, במהלך השנים, הלוואה העומדת, נכון ליום כריתת הסכם פריסת החובות, בצרוף ריבית, על סך של 2,500,000 ₪; כי יעקב ומיכל מתחייבים לפרוע את הסכום החל מיום 1.3.2012, וכל שישה חודשים יפרעו סך של 500,000 ₪, וכן תשלומים חודשיים קבועים לכסוי תשלומי הריבית; להבטחת פרעון ההלוואה התחייבו יעקב ומיכל לרשום לטובת נרקיס "מישכון על זכויותיהם (הערת אזהרה)" על דירת מגוריהם (להלן: "דירת המגורים") בלישכת רישום המקרקעין; בסעיף 6 להסכם נקבע "הצדדים מתחייבים לחתום על כל מיסמך ו/או טופס שיידרש ככל שיידרש וכן להופיע בפני כל רשות ו/או גוף שילטוני אחר ככל שיידרש, לשם מתן תוקף ואישור להסכם זה ו/או לצורך ביצוע הוראות הסכם זה". כן נקבע בסעיף 9.5 "הצדדים באמצעות עו"ד גיא בוסי, יפנו לבית המשפט בבקשה ליתן תוקף משפטי להסכם זה". ביום 7.12.2011 הגיש עו"ד בוסי את הסכם פריסת החובות לבית משפט השלום בתל אביב במסגרת ה.פ. 14189-12-11, בבקשה לתת להסכם תוקף של פסק דין.
במסגרת תביעה זו העלתה נגדו טענות למעשי מירמה, כלפיה, וטענה י הוליך שולל אותה, את ילדיהם, את הוריה הקשישים ואחותה וכן צדדים שלישיים.
לכאורה לא הייתה אמורה להיות מניעה כלשהיא או קושי מצידם של המשיבים, להביא ראיות לסכום החוב, הסכמי הלוואות, אסמכתות להעברת סכום ההלוואות מנרקיס ליעקב או לחברה שבשליטתו, לשעורי הריבית וחישוב סכומי הריבית, וכן לתשלומים שיעקב שילם במהלך השנים על חשבון החזר ההלוואות.
...
אני סבורה כי בנסיבות העניין המיוחדות, כאשר מדובר על כפייה ואיומים מהסוג שהופנה על המבקשת, ובין היתר פגיעה בבני משפחתה, וכאשר האיומים נעשו, בין היתר, על ידי בעלה של המבקשת, הרי שלא היה שיהוי בהעלאת הטענה על ידה.
כך העיד בעניין זה יעקב: "ש. איפה התגוררת בעת שמיכל הגישה את התביעה? ת. בבית אמי. ש. למה? ת. כי הייתי במעצר בית. מיכל סירבה שאבוא למעצר בית בבית וכדי שלא אבוא לשם, היא רצה למשטרה והגישה תלונה שהיא חוששת שארצח אותה. ש. הוצא נגדך צו הרחקה? ת. שמחתי מצו ההרחקה..." בנסיבות אלו אינני מקבלת את טענת המשיב כי התובענה הוגשה בשיהוי.
פסיקתא לאור כל האמור לעיל, מתקבלת התובענה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לדבריהם, ההסכם לא הובא לעיונם בטרם חתמו עליו ואף לא הוקרא בפניהם, וכמו כן לא הוסבר להם תוכנו והמשמעויות הנובעות ממנו, ובכלל זה גובה ההלוואה, מִשכה והעובדה, כי הם ממשכנים את דירתם ועלולים לפנותה באם לא יפרע החוב.
עילה זו עולה, להבנתם, לכדי הטעה (מכוח ס' 4 לחוק הסדרת הלוואות, וס' 15 לחוק החוזים); גם פגם זה מאפשר, לדברי התובעים, לבטל את החוזה (ס' 38—39, 45—46, 49 לכתב התביעה).
שנית, העדר השכלה פורמלית, ולחלופין העדרה היחסי, אינם זהים לאנאלפביתיות (שהוכרה כאלמנט העשוי להביא לבטלות חוזה, ראו למשל: ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' חנה מנצור, פ"ד לד(4) 29 (23.4.80); ע"א 1932/90 פרץ בוני הנגב – אחים פרץ בע"מ נ' יששכר (יצחק) בוחבוט, פ"ד מז (1) 357 (7.2.93)).
המחקר הדן בחוזי-עושק עם קשישים ותשושים, היתייחס למקרים של תלות גמורה של הנעשק בעושק; מאפיין אשר כלל איננו הולם את המקרה שלפנינו (פרידמן וכהן, בעמ' 988—990).
...
  טענה נוספת בדבר הטעיית התובעים נדחית אף היא.
  סעד בנתון להוראה בדבר קיזוז סך של 36,022 ₪ מסכום חוב התובעים לנתבעת (למועד פתיחת הליכי ההוצאה לפועל ובהתאם לתנאי ההסכם) כאמור בסעיף 30 לעיל, התביעה נדחית.
אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת 1 את הוצאות המשפט (בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט ועד לפירעון), וכן, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 10000 (עשרת אלפים)₪, להיום.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 10.1 בהסכם המשכנתה צוין, כך: "בחלוף 5 שנים למן המועד הקובע, כהגדרתו בהסכם הרכישה, ובכפוף לקיום תנאי הסכם הרכישה והסכם ההלוואה על ידי הלווה וקיום תנאי הסכם זה על ידי יוסף, יפעל המלווה לביטול מיידי של המשכנתא". לצורך ביטול מידי של המשכנתה, אין די בכך שיחלפו 5 שנים מהמועד הקובע (אשר הוגדר בהסכם הרכישה כיום 5.5.2011), אלא נידרש, בין היתר, שהסכם ההלוואה יקוים, קרי שההלוואה תיפרע.
טענות "לא נעשה דבר", הטעה והפרת חובות גילוי בסיכומים נטען, כי "למנוח לא היה שמץ של מושג ... על שום מה הוא ערב ולמה הוא משעבד את דירתו". עוד נטען, כי במועד החתימה על הסכם המשכנתה היה המבקש קשיש בן 82, תוך שהמשיבה ניצלה את מצבו ואת עובדת היותו ללא ייצוג משפטי וללא מודעות לרמת הסיכון הכרוכה בשיעבוד דירתו היחידה (ראו פרו' עמ' 133, שו' 7-3; עמ' 134, שו' 10-8).
אף אם נכונתי לראות במשיבה כמי שמתן הלוואות הוא במהלך עיסוקה הרגיל (ולא אלו הם פני הדברים), הסכם הערבות נחתם ביום 10.4.2011, למעלה מארבע שנים לפני שנקבע על ידי בית המשפט בעיניין צוברי כי גם ממשכן נכס עשוי להחשב כערב יחיד.
בסעיף 12 בחוק ההלוואות נקבע, כי: "כל טענה העומדת ללווה לפי חוק זה, תעמוד גם לערב להלוואה". אין הכוונה בכך כי החובות שיש למלווה כלפי הלווה מכוח חוק ההלוואות תחולנה על המלווה גם כלפי הערב, אלא כי הערב רשאי לטעון להפרת חובות של המלווה כלפי הלווה (השוו: הוראה דומה בסעיף 7(א) בחוק הערבות, ופרשנותה ב-ע"א 146/85‏ ‎גמליאל‎ ‎נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מא(3) 746).
...
דין טענה זו להידחות.
סיכומו של הקשר זה, נדחות טענות בדבר הטעיית המשיבה את המבקש או הפרתה חובות גילוי שהיו מוטלות עליה מכוח חוק הערבות או חוק ההלוואות.
סוף דבר ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש שיהא בו כדי לשנות ממסקנתי ולאור כל המקובץ, התובענה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עוד עתרה התובעת לשלילת זכות ההשבה של כספי המשכנתא מהבנק הממשכן ולפסיקת פיצויים, כנגד הקונה בגין הפרת הסכם המכר, כנגד עורך הדין שליווה את העסקה בגין התרשלותו וכנגד כלל הנתבעים בגין הנזק הלא ממוני שניגרם לה כתוצאה ממעשי התרמית וההונאה שנעשו כנגדה.
גם בקשה זו אושרה על ידי בנק מזרחי טפחות וביום 27.7.2009 הוצא לאלירן אישור עיקרוני על סכום זה. ביום 12.7.2009 חתמה מירב על טופס "התחייבות" כלפי בנק מזרחי טפחות במסגרתו התחייבה להעביר את זכויותיה בדירה על שם אלירן, מיד כשתיווצר האפשרות לכך ובכל מקרה לא יאוחר מיום 27.3.2010; לרשום על הדירה משכנתא לטובת בנק מזרחי טפחות במועד העברת הבעלות על שם אלירן; במידה שתבוטל עסקת המכר, התחייבה מירב להשיב לבנק מזרחי טפחות את קרן ההלוואה בצרוף הפרישי ריבית והצמדה.
מירב הסבירה בתצהירה כי "הרעיון להנשא לאביו הקשיש של בועז נראה דוחה והזוי. אמרתי לבועז כי בשום פנים איני מוכנה להנשא לאביו, ומה לי, בחורה צעירה בת 38 ולקשיש כבן 85, בכסא גלגלים, הנתמך בעובד סיעודי" [סעיף 10.23 ל-ת/1].
ראשית, ההלוואה שנטלה מירב מחברת משכונית נעשתה בחודש ספטמבר 2008, קרי - כחצי שנה לפני החתימה על הסכם המכר, בטרם הכירה או פגשה את אלירן [פר' עמ' 42, ש' 16-14].
...
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.
סיכומו של דבר – התביעה נדחית.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בהיקפם הנכבד של ההליכים בתביעה דנן שכללו כחמישה עשר דיונים, מספר תיקונים בכתב התביעה ומספר רב של הליכי ביניים, אך גם בהתחשב במצבה האישי של מירב, אני קובע כי מירב תישא בהוצאות ובשכר טרחה כדלקמן: שכר טרחה לזכות הנתבע 1 (אלירן סיימון) – בסך 40,000 ₪.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הואיל והתנהלו לפני מספר הליכי חידלות פרעון כנגד תאגידים שבשליטתו של החייב (פר"ק 14553-11-17; פר"ק 36847-04-18; פר"ק 36813-04-18), והואיל ומקור חלק מחובותיו של החייב הוא בערבויותיו לחבות החברות, הוריתי ביום 24/9/2019 על איחוד הדיון בין תיקי הפרוק בעיניין החברות ובין תיק פשיטת הרגל של החייב.
בבקשתה טענה הנושה כי בינה לבין החייב נערך ונתחם הסכם הלוואה מיום 22.3.2018 בגידרו העמידה לחייב הלוואה בסך של 1,700,00 ₪.
החייב הדגיש את מצבו הסוצאלי הקשה וירידתו מנכסיו לחלוטין; את העובדה כי משפחתו התפרקה (החייב ורעייתו התגרשו לאחר פטירת בנו האמצעי); בית מגוריו מומש במסגרת ההליך לטובת נושיו המובטחים; וכן את העובדה שפעל ככל יכולתו ונטל על עצמו התחייבות לא מבוטלת במטרה להשיא את הדיבידנד לנושים בטווח זמן קצר יחסית, במיוחד בשים לב לכושר הישתכרותו הדל.
המנהל המיוחד ציין כי מהחומר שלפניו עלה כי החייב משכן פעמיים את אותו הנכס, וכי נושים רבים טוענים כי לא מדובר בכישלון עסקי סטנדרטי.
עוד ציין, כי החייב מקוה לחזור ולעבוד, וכי ההצעה שופרה "כמה שאפשר". החייב עצמו ציין כי אמו הקשישה מפרנסת אותו (עמ' 43) אך לא נתן כל הסבר מדוע אינו מממש את כושר הישתכרותו.
...
בהעדר נסיבות לסטות מן ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 33 לפקודה ולפעול לפי סעיף 34(א1), אני דוחה את הבקשה לאישור ההסדר.
המנהל המיוחד הגיע למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי אין תוחלת בהליך, בשים לב לעובדה שהצעת ההסדר לא אושרה, כי החייב אינו עובד ואינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו בסך של 500 ₪ בלבד ואינו מגיש דו"חות.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב, בקשה מס' 85, לאשר את הצעת ההסדר שהגיש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו