מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול הסכם בשל איום באלימות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

ס' 17 לחוק החוזים - כפיה סעיף 17 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע לאמור: "(א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפייה שכפה עליו הצד השני, או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
נהוג לראות במקרים של איום במעשה בלתי חוקי בעוצמה המגיעה לממדים הפוגמים ברצונו של המתקשר; איום באלימות או איום בהפרת חוזה או איום כלכלי היוצרים לחץ כבד מינשוא, כמצדיקים את החלתם של דיני הכפייה.
...
התובע טוען כי הנתבעים סיכמו עימו כי עד אשר תושלם העסקה נשוא החוזה השני ולאור מגוריה של הנתבעת בדירה, תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,000 ₪ לחודש ולאחר השלמת העסקה השניה תימסר החזקה בדירה לידי התובע.
לאור האמור ובשים לב להסכמת התובע לתשלום 3,000 ₪, הוא הסכום הנתבע אף בכתב התביעה, אני סבורה כי יהא זה נכון ומידתי להעמיד את דמי השימוש הראויים בגין השימוש של הנתבעת בנכס (המשקפים את זכויותיו של התובע במחצית הנכס) על סך של 1,700 ₪.
סוף דבר: דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.
ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו הסכם המכר המותנה מיום 17.12.12 – בטל ואילו ביחס להסכם הראשון מאותו מועד, נדחות טעות הנתבעת-התובעת שכנגד ונקבע בזאת כי מחצית מהזכויות בדירה נשוא הסכם המכר בעניינו הוגשה התביעה, הינה בבעלות התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

"עילת הכפיה, המעוגנת כיום בסעיף 17(א) לחוק, מקנה זכות ביטול למי שהתקשר בחוזה עקב כפיה. וזה לשון סעיף17(א): ״מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה״.
אשר לשאלה האם אמנם הופעלה כפיה, נקבע כי אין צורך שמדובר יהיה בכפיה "גסה", קרי איום באלימות פיסית של ממש ודי בכך שהכפייה היתה כזו שהיתה לה השפעה רבה על הנכפה, ואשר הופעלה הלכה למעשה על ידי חברו להסכם ושימשה כבסיס להתקשרות.
...
לאחר שבחנתי את הליקויים שבחוות הדעת, לקחתי בחשבון את העובדה ששולם פיצוי בגין איחור במסירה בעקבות מו"מ בין הצדדים, וכן לקחתי בחשבון את התיקונים שבוצעו מעת לעת ואת משך הזמן שחלף עד להגשת התביעה כאן ומצאתי כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום נמוך באופן משמעותי מן הסכום שנתבע, סכום שיש בו כדי לבטא אך ורק את ההוצאות ועוגמת הנפש המידתיים הנובעים מנסיבות העניין.
ממילא אבהיר כי מקובלת עליי טענת הנתבעת וצדדי ג' לפיה הפיצוי שניתן בגין איחור במסירה כולל בחובו פיצוי בגין עוגמת הנפש בשל אותו איחור, על כל המשתמע מכך, והפיצוי שנפסק כאן עניינו אך ורק בזמן שהוקדש לצורך טיפול בליקויים חמורים מבין הליקויים שנמצאו בחוות הדעת המקורית ו/או בחוות דעתו של מומחה בית המשפט.
לסיכום, אני רואה לנכון לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 77,304.50 ₪, מתוכם סך של 72,013.50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת חוות דעת המומחה כאן – 26.1.22, וסך של 5,291 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת טענה שיש לפסול את הצוואה בין היתר מאחר שהצוואה נחתמה בעקבות ההסכם השני שבו יש התחייבות לבצוע עסקה בירושה עתידית, דבר שמנוגד לסעיף 8 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 (להלן: חוק הירושה) ולכן דין הצוואה להתבטל.
למרות שהמנוח היה אדם עצבני מאוד, כוחני ואלים, שאף איים לפגוע בר' לאור הסיכסוך בנוגע לבניין, "המנוח אהב אותו והוא אהב את המנוח ואף הגיעו לשלום ביניהם". ההסכמים שהאחים ערכו נועדו להסדיר את המחלוקות ביניהם בנוגע לבניין.
...
כידוע: "אשר לקביעות שבעובדה – כלל הוא כי בית משפט של ערעור לא על נקלה יתערב בממצאי עובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר התרשמה התרשמות ישירה מן העדים שהופיעו בפניה וממכלול הראיות האחרות שהוצגו לעיונה. בית המשפט התרשם באופן בלתי אמצעי מן הראיות ומן החומר המקצועי שהונח בפניו, ואין להתערב בקביעות העובדה על סמך התרשמות זו, אלא אם כן מסקנות הערכאה הדיונית אינן עומדות במבחן ההיגיון והשכל הישר.... בית המשפט בענייננו בחן את התשתית הראייתית בצורה מקיפה ומעמיקה, שקל והעריך את כל פרטי הראיות שראוי היה לייחס להם חשיבות ומשקל. קביעותיו העובדתיות מעוגנות היטב בראיות שהובאו, והן עומדות במבחן ההיגיון והסבירות." (ע"א 6768/01 אורי רגב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (4) 625 (22.4.04)).
בית המשפט קמא צלל לעומק הראיות, ניתח את המסמכים ועדויות העדים והגיע למסקנה נכונה.
לפיכך, יש לאשר את תוצאת פסק דינו של ביהמ"ש קמא מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 וזאת מאחר שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין, הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית ואין בו טעות שבחוק.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני אשקלון נפסק כדקלמן:

הוגשו סיכומי הצדדים בהם כל צד חזר על עמדותיו ביתר פירוט, ובנוסף: · נטען ע"י התובעת כי אלימות במהלך תקופת הנישואין הנה עילה לביטול ההסכם.
הטענות כי ההסכם נכפה בסחיטה ואיומים לא מתקבלות משום שביה"ד הבהיר כי בהתאם להלכה כי "אין אדם טוען וחוזר וטוען" אין לטעון לבטלות ההסכם בעילה של איומים בשל טענה לאיומים שלא נזכרו לא בכתב התביעה שהגישה התובעת בכתב ידה, לא בכתב התביעה המתוקן, ולא בדיון ביום 22/11/2021.
...
גם הטענות על עושק וחוסר איזון בהסכם ותנאים מופרזים נדחות.
לאור האמור מעלה פוסק בית הדין כי ההסכם שריר וקיים והתביעה לביטולו נדחית.
אולם כלפי הנתבע אשר נגרמו לו הוצאות בגין תביעה זו, פוסק בית הדין שעל כל דיון תשלם התובעת לנתבע סך 1,000 ש"ח, ועבור הגשת הסיכומים סך של 2,000 ש"ח. בית הדין מודע לכך שהוצאות משפט מסתכמות בסכומים גבוהים יותר, אולם בעניין זה סבור בית הדין שיש לחייב הוצאות לפי רף נמוך של הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כאשר נישאל על ידי ארליך "לא נתקלת באיום או אלימות ממני" (שם, שו' 6) השיב דופארק "לא זוכר" ובהמשך כאשר נישאל על ידי בית המשפט האם ארליך איים עליו השיב "מה שדובר פה בכתב התביעה שלי זה איומים של פרלמן ישירות ממנו. אני לא זוכר שהיו איומים מצדו [הכוונה לארליך – מ.א]. אני זוכר שהייתה אוירה לא נעימה" (שם, שו' 10-9).
נשאלת השאלה, האם כאשר איש עסקים חותם על הסכם לשם מניעת פירסום כשלונו העיסקי מחשש שהפירסום יביא לקריסה מוחלטת של עסקיו, ומתוך תקווה שמניעת הפירסום תאפשר לשקם את עסקיו, יש פגם בכריתת ההסכם המצדיק את ביטולו עקב כפיה או עושק? כפיה סעיף 17 (א) לחוק החוזים מעגן את עילת הכפיה והוא קובע כך: "מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה". בהתאם לפסיקה, גם לחץ כלכלי עלול להחשב כפיה בגדר סעיף 17 לחוק החוזים.
...
סוף דבר אני מקבלת את התביעה שכנגד, החילופית, ומורה לדופארק לשלם לנתבעים, באמצעות פרלמן, סך של 1,273,894 דולר בתוספת ריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.
כמו כן אני דוחה את התביעה בנוגע להסכם ארליך וקובעת שהסכם ארליך תקף.
כפועל יוצא נדחית גם התביעה להשבת הסכום בסך 10,000 דולר ששילם דופארק לארליך בהתאם להסכם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו