מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול הסדר נושים בתאגיד

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בהקשר זה מצביעים הנאמנים על חיסרונות נוספים של אפיק הפרוק כדלקמן: אפשרות פתיחת הסדרים קיימים או נקיטה בתביעות חדשות, תוך הארכת ניהול ההליכים וסרבולם; אובדן היכולת למכור את הסווג הקבלני של החברה ו/או מכירת השלד התאגידי של החברה, ככל שיימצא גורם שיבקש לרכוש את השלד; עלויות לצורך העמדת שירותי בדק באמצעות גורמים חצוניים ושלא באמצעות יחידי זועבי.
בל נשכח כי אותן מחלוקות סבוכות בין הצדדים ביחס לנכסים המיועדים לשמש כמקורות למימון הסדר הנושים המתוקן צפויות להתעורר גם במסגרת של תיק פירוק, כך שבמובן זה, אין עדיפות להליך של פירוק על פני הליך של הסדר, ובין כה וכה צפויים להתעורר קשיים בלתי מבוטלים, אשר צפויים לסרבל ולהאריך כל הליך מימוש עתידי של נכסים.
...
בהחלטה מיום 29.4.18 נקבע בשלב זה שאין מקום להיעתר לבקשה, לפחות עד שתתברר, ולו ברמת הלכאורית, השאלה העקרונית הנוגעת לזהות בעלי הזכויות בנכס, ובנסיבות אלה, עוכב המימוש למשך חצי שנה.
לאחר שנוכחתי כי מרבית הנושים מוכנים לצעוד לכיוון של הסדר נושים מתוקן, גם בתנאים הבלתי וודאיים המוצעים, ולאחר שלא מצאתי ממש בהתנגדויות שהועלו בתיק זה, המסקנה המתבקשת היא שיש לאשר את הסדר הנושים המתוקן, כמפורט בהצעת ההסדר המתוקנת שצורפה לדוח הנאמנים מיום 29.1.19.
סוף דבר: לאור כל המוסבר לעיל, אני מאשר את הצעתם המתוקנת של הנאמנים להסדר הנושים, ונותן לה תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ונושי יחידי זועבי.
בתוך כך, אני מורה כדלהלן:   אני ממנה את עו"ד עמית לדרמן ועו"ד דורית לוי טילר כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על כן, כבר נפסק כי "בדרך כלל ידון בית המשפט בביטולו של הסדר נושים שקבל את אישורו של בית המשפט בנסיבות שבהן ניכשל ההסדר, בין מחמת הפרתו על ידי החברה, הערבים להסדר, רוכשי הזכויות וכדומה, ובנסיבות בהן התגלו מעשי תרמית מצד החברה או מנהליה ..." (פש"ר (י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' כונס הנכסים הרישמי (נבו 7.2.2013); ראה גם פר"ק (מחוזי ת"א) 18061-05-14 סיגל רוזן רכב רו"ח, נאמנת להסדר נושים נ' יעל אורגד בע"מ (נבו 17.09.2015)‏‏).
פשיטא שדבר זה יגרום בוקה ומבולקה תאגידית, ועלול לסכל את העסקה.
...
המבקשות טוענות כי עסקת עושרד אינה עולה בקנה אחד עם התחייבותם של הרוכשת ושל בעלי השליטה ואין לאפשר להם לנסות ולמנוע את ביטולו של הסדר הנושים באמצעות עסקה זו, שממילא הוצעה באיחור רב ועלולה לגרום לדילול משמעותי של אחזקות הנושים.
בנסיבות אלה אני סבור כי התעקשותן של המבקשות לבטל את הסדר הנושים דווקא כעת, כאשר מאמציהם של המשיבים לקיים את הסדר הנושים באמצעות החלופה של הכנסת פעילות אחרת הגיעו ממש לישורת האחרונה וכל שנותר הוא לקבל על כך אישור של אסיפת בעלי המניות, איננו עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב.
בנסיבות אלה, נדרשת מידת זהירות כפולה ומכופלת בטרם יורה בית המשפט על ביטול ההסדר לבקשתם של מי ששיעור אחזקותיהם במניות המיעוט הוא לדידם שלהם בבחינת סוד מוחלט בהחלט (המבקשות סרבו לחשוף בפני המשיבים את שיעור אחזקותיהן, וראה בהקשר זה את החלטתי מיום 7.12.2021).
סוף דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשה לביטולו של הסדר הנושים- נדחית.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

נטען כי על מנת לעמוד בדרישות חברת החשמל ותאגיד המים הם (ארנון) נאלצו להסתייע בבני משפחתם על מנת לשלם חובות החברה.
ככל שארנון וצדדי ג' היו סבורים כי קיימת עילה לביטול הסכם המכר או לביטול הסדר הנושים, וכפי שיפורט להלן אין עילה כזאת, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה בה יצורפו הצדדים הרלבנטייים, לרבות נושי החברה שעלולים להפגע מביטול הסדר הנושים ומשה רוזנברג שכאמור רכש את מניות החברה מיואל ויזל כבר בחודש 3/2019, ובטול הסכם המכר עלול לפגוע בו. די באמור לעיל כדי להביא לדחיית ההתנגדויות שהגישו ארנון וצדדי ג'.
...
אשר לטענות ארנון לעניין אי העברת המכשנתא, דין הטענה להידחות מכמה טעמים: ראשית, אין קשר בין נושא זה ובין זהות הרוכש.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.
בהתאם לכך, הנני מורה לנאמנים לערוך הסכם מכר חדש בנוגע למשק ולנחלה אשר יסדיר את מערכת היחסים המשולשת: נאמנים – יואל ויזל - משה רוזנברג, ויביאו אותו לאישור בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת הליכים אלו, הוגשו הצעות לרכישת השליטה באפריקה-ישראל ובנכסיה על-ידי אקסטרה פיתוח, וכן על-ידי שתי חברות נוספות מאותה קבוצה: חברת אלון ריבוע כחול ישראל בע"מ (להלן: "ריבוע כחול"), שהיא תאגיד מדווח שמניותיו שייכות לבן משה, וחברת דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ (להלן: "דור אלון"), שהיא חברה ציבורית בשליטת ריבוע כחול.
עוד טענה הרמטיק בהקשר זה כי טענות אלה הועלו לראשונה רק כ-9 חודשים לאחר ביטול הסדר-הנושים החלופי, וזאת למרות שהיו לפני כן התכתבויות רבות בין הצדדים בנוגע לגורל הפקדונות, וכי הטענות הועלו בשיהוי ניכר.
...
ראו גם דברי בית-המשפט העליון בע"א 7183/13, 4218/14 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ ואח' (12.7.2015) (להלן: "פס"ד ברק"), בפסקאות 16-15: כיום מקובל עלינו כי כאשר התובע הציג את כל העובדות המגבשות את עילת התביעה, אין תביעתו נדחית "רק משום שלא נתן לעילה את ה'כותרת המשפטית' המתאימה ולא הפנה לחוק שממנו נובעת זכות תביעתו" (ע"א 6157/08 אסמאעיל נ' מילאדי, פסקה 10 (5.9.2011)), שכן "לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו" (ע"א 794/86 החברה המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' פינק, פ"ד מד(1) 226, 230 (1990) (ההדגשה הוספה – ע' פ')).
בנסיבות אלה היה לכאורה מקום להורות על מחיקתה של עילת תביעה זו. ברם, אף-על-פי-כן, החלטתי לפי שעה שלא להורות כן, וזאת מן הטעמים העיקריים הבאים: ראשית, מחיקת עילת-תביעה זו ממילא לא תשנה את התוצאה המעשית, היינו התביעה לא תסולק על הסף ותוסיף להתברר; שנית, כאמור בפס"ד ברק לעיל, בירור התביעה ממילא מתמקד תחילה בעובדות המקרה, כאשר העילות המשפטיות הן הנגזרת או המסקנה מן העובדות שתימצאנה, כך שניתן לדחות את הדיון בעילות התביעה ובפלוגתאות המשפטיות לשלב מאוחר יותר של הדיון; שלישית, כאמור לעיל, על אף הבעייתיות שבתביעה זו, הענקת הגנה מוחלטת וא-פריורית לנאמן בדרך של סילוק התביעה על הסף מעוררת אי-נוחות במקרה זה במבט-העל, שעה שמדובר בנאמן שהגיש במקביל תביעה בשם מחזיקי אגרות-החוב נגד אקסטרה ובנוסף שמר בחזקתו את סכום התביעה בגין התמורה העודפת מכוח הסכם השיפוי, וראו בהקשר דומה לזה גם את דבריהם של פרידמן ושפירא שצוטטו לעיל.
סוף דבר מכלל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכך, בסעיף 11(ד) להסדר הנושים המקורי, נקבע כי ("בעל השליטה" בניסוחיו של ההסדר המקורי הנו המערער): "ההפטר המותנה של בעל השליטה יהפוך להפטר סופי, חלוט, ובלתי מותנה, ואין ולא תהיה למי מהנושים ו/או לחברה ו/או לצדדי ג' כלשהם כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה, מכל מין וסוג שהם, כלפי בעל השליטה ו/או כלפי מי מטעמו ו/או כל אדם או תאגיד הקשור אליו, בין במישרין ובין בעקיפין, בכל אחד מהמקרים הבאים:
עובר לכנוס אספות הנושים, ועל רקע הבנתו כי חלק מהנושים עתידים להיתנגד לאישור הסדר הנושים המתוקן והסכם ההשקעה, ככל שהדבר יוביל לכך שההפטר שניתן לו יהפוך מהפטר מותנה להפטר סופי ומוחלט, העלה המערער מיוזמתו הצעה לפיה יועבר על ידו סכום בסך 1,500,000 ש"ח לקופת ההסדר, ובתמורה לכך יינתן לו הפטר סופי ומוחלט, חקירות המנהל המיוחד יבוטלו, ויתבטל צו איסור הדיספוזיציה שהוטל על בית המגורים (להלן: הצעת המערער).
...
חברַי סבורים כי בשם ההגנה על חופש החוזים ועל הצורך בוודאות בעת כריתת הסדר חוב, יש לפתוח את האפשרות להגנה על תניית פטור בגין הפרת חובת אמונים בחוסר תום לב (ולעמדת חברתי השופטת ברון, אולי גם מעשי תרמית), ככל שיתברר כי אלו לא היו משנים בסופו של דבר את כדאיות ההסדר כולו.
מהמקובץ עולה כי הפער בין היקף ומהות ההפטר שאושר על ידי בית המשפט קמא (לו הסכימו כלל הנושים), לבין היקף ומהות ההפטר שהוקנה למערער בהסדר הנושים המקורי, הינו פער מצומצם יותר משנדמה בתחילה, ועניינו במצב בו ממצאי חקירות המנהל המיוחד ילמדו על עילות תביעה כנגד המערער שאינן בגין תרמית או בגין הפרת אמונים שלא בתום לב. בנסיבות אלו, ובנתון לכך שהאלטרנטיבה היא ביטול הסדר הנושים המתוקן והסכם ההשקעה, על ההשלכות הקשות שתגרמנה כתוצאה מכך, כפי שציינתי לעיל, ובהינתן שגם אם חקירת המנהל המיוחד לעניין נסיבות קריסת החברה תגלנה עילות תביעה כאמור, אפשרויות הגבייה מהמערער מוגבלות הן (נוכח הוראות ההסדר בעניין תצהיר הנכסים ותצהיר ההתעשרות), סבורני כי בנסיבות העניין דנן מוצדק כי נבטל את החלטתו של בית המשפט קמא, ובד בבד נעשה שימוש בסמכותנו לפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, ונאשר את הסדר הנושים המתוקן תוך שנקבע כי עם אישורו יוקנה למערער הפטר סופי ומוחלט, בהיקף ובמהות שהוקנו לו בהסדר הנושים המקורי (וכפי שהובהר לעיל).
בסופו של דבר, הפער המעשי בין תוצאת פסק דינו של בית המשפט קמא לבין התוצאה אליה הגיע חברי אינו גדול.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו