ביטול המכרז על ידי רכבת ישראל

טעם הדבר בהצעתנו הנ"ל היה נעוץ בכך שסברנו כי לכאורה נתגלו ליקוים בהתנהלות המשיבה 1, בהקשר למכרז החישמול, ואולם בשלב האמור לא גיבשנו עדיין דיעה לגבי חומרת הפגמים שנטענו ותוצאותיהם, והתחשבנו גם במה שנאמר לנו בדיון כי העברת הזכייה, או ביטול המיכרז יגררו עיכובים רציניים בלוחות הזמנים וכן הגדלה משמעותית ביותר בהוצאות המתוכננות והמתוקצבות – דבר שעלול לפגום באנטרס הצבורי הדוחק בקידום פרויקט החישמול ובתכנון הפיתוח של רכבת ישראל.

בהקשר זה הגישו לנו בדיון נציגי היועץ המשפטי לממשלה נייר פנימי שהוכן אצלם לקראת הצגת הנושא בפני היועץ המשפטי לממשלה ובמסגרתו נסקרו הערכות שנעשו על ידי רכבת ישראל ואחרים לגבי פרקי דחייה מתחייבים ועלויות הכרוכות בכל אחת מהאלטרנטיבות שנבחנו ביחס לחלופות האפשרויות הצפויות בהכרעה שיפוטית, ככל שתנתן.

...

לאחר השלמת הטיעונים הנ"ל באי-כוח הצדדים חידשו בעידודנו את המשא ומתן ביניהם, ולאחר ארכות רבות שנתבקשו על ידם – הם הודיעו בסופו של דבר בתאריך 10.07.2017, כי גיבשו הסדר פשרה ביניהם וצירפו 2 נספחים רחבי היקף באנגלית ובהם הסיכומים אליהם הגיעו.

הנה כי כן בהתחשב בבקשת הצדדים שהופיעו בפנינו ובעמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, כפי שהוצגו בדיון שהתקיים בתאריך 07.01.2017, בו הביעו כל הנ"ל הסכמה להסדר הפשרה, ונוכח ההלכה שנקבעה ב-בג"ץ 4999/03 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה (10.05.2006) לגבי משמעותה של פשרה, ובשים לב גם לקשיים שנתגלו בהתנהלות המשיבה 1, על השלכותיהם האפשריות – אנו מאשרים את הסדר הפשרה שהוצג לנו על ידי הצדדים בהודעתם מתאריך 10.07.2017 (מסומנת לצרכי זיהוי באות א') ובהשלמות הנוספות שהוגשו מטעמם בהקשר זה לאחר מכן, לרבות: העתק מיתאר קצר בעברית של התיקון להסכם בין המשיבה 1 למשיבה 2 (מסומן לצרכי זיהוי באות ב').

שתי העותרות, אקרשטיין תעשיות בע"מ (להלן: "אקרשטיין") וקבוצת אשטרום בע"מ (להלן: "אשטרום") הישתתפו במיכרז פומבי מס' 21405 אשר פורסם על ידי הרכבת, שעניינו ייצור ואספקת אדני בטון דרוך מסוג מונובלוק לשימוש במסילות הרכבת (להלן: "המיכרז").

הרכבת תוכל להפעיל את המציע הממתין על פי שיקול דעתה, בין אם במקום המציע הזוכה ובין אם בנוסף לו. עוד נקבע במסמכי המיכרז (סעיף 12.4) כי "הרכבת רשאית לבטל את המיכרז על – פי שיקול דעתה, ומבלי לגרוע מכלליות האמור גם בשל העדר אישורים תקציביים, החלטת ממשלה, ביטול הפרוייקט על – ידי הממשלה ומי מנציגיה, שקולי יעילות ואנטרס צבורי אחר. בוטל המיכרז כאמור, אין בכך כדי לגרוע מן הרכבת לפרסם מיכרז בעתיד, זהה או שונה בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי". במסגרת ההצעה הכספית היה על כל מציע למלא המחיר המוצע על ידו ביחס לארבעה פרקים: אדן בטון; הובלה לאחד מ"אתרי הבית" כהגדרתם במיכרז; הובלה לאחד מ- 11 איזורי הובלה לאורך תואי המסילות הקיים או העתידי ופד לאדן הבטון.

אשטרום מציינת כי ההזמנות של אדנים על ידי המיזם המשותף עולות על הקף הזמנות אדנים על ידי הרכבת, כיון שהרכבת עוסקת בעיקר בתחזוקת קוי רכבת קיימים ואילו האחריות על הנחת מסילות חדשות עברה לידי חברת נתיבי ישראל.

...

לאור כלל האמור, החלטת ועדת המכרזים מיום 10.9.14 לבטל את המכרז אינה יכולה לעמוד ואני מורה על ביטולה.

לאור האמור אני קובעת, אם כן, כי דין עתירת אקרשטיין להתקבל במלואה.

עתירת אשטרום נדחית.

עתירה מנהלית מיום 12.8.14, בגדרה מבוקש להורות על ביטול מיכרז מס' 11313 למתן שירותי תצפיתנות במפגשי כביש – מסילה, שנערך על ידי רכבת ישראל - המשיבה 1 (להלן "רכבת ישראל" או "רכבת"); להורות לרכבת כי במסגרת המיכרז החדש שיפורסם יהיו העובדים זכאים לכל הזכויות המגיעות לעובדים בענף השמירה והאבטחה.

...

לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים, לרבות עמדת היועמ"ש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להדחות על הסף ולגופה.

לעת הזו, שעה שעלות השכר המינימאלי שנקבעה במכרז, גבוהה משכר המינימום על פי ההסכם הקיבוצי, הרי שנחה דעתי כי עד שתתברר סוגיית מעמד התצפיתנים בערכאה מוסמכת, לא קיימת פגיעה של ממש בתצפיתנים בהתאם לתנאי המכרז דנא.

העתירה לפיכך נדחית.

בנוסף עתר הנאמן בבקשה למתן הוראות, כי בית המשפט יחייב את חברת אשר גרין לשלם לנאמן סך של 4,503,798 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, עבור עבודות שביצעה החברה, הכלולות בחשבון חלקי 12 שאושר על ידי חברת אשר גרין בסך של 1,003,670 ₪ בתוספת מע"מ ואשר שולם לחברה בהמחאה שבוטלה על ידי חברת אשר גרין וכן עבור ביצוע העבודות המפורטות בחשבון חלקי 13, בסך של 3,168,847 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

לנוכח ההסכמות שקיבלו ביטוין בפרוטוקול הדיון מיום 13/10/16, הדיון בהחלטה זו ייוחד לבקשת הנאמן לחייב את חברת אשר גרין לשלם לקופת הקפאת ההליכים את חשבון חלקי מס' 12 אשר אושר על ידי חברת אשר גרין בסך של 1,003,670 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות שבוצעו על ידי החברה, ולאחר שהמחאה שנמסרה לחברה חוללה על ידי חברת אשר גרין ביום 01/09/16 ו/או בסמוך לפני כן. תמצית התשתית העובדתית ביום 17/09/14 ולאחר זכייתה של חברת אשר גרין במיכרז שנערך על ידי רכבת ישראל נכרת בין חברת אשר גרין ורכבת ישראל הסכם לבצוע עבודות הקמת תחנת הרכבת באזור התעשייה בנתניה.

...

בנסיבות אלה וכאשר אין חולק, כי החברה פעלה בצורה אינטנסיבית להשלמת ביצוע העבודות בפרויקט עד כמעט להשלמתו כנטען בתגובת חברת אשר גרין ושעה שחשבון חלקי 13 הרלבנטי לתקופה שמיום 01/06/16 ועד לסילוק ידה של החברה טרם נפרע וכן לא נפרעו כספי החשבונות הקודמים במלואם לנוכח זכות עיכבון שהייתה לחברת אשר גרין, סבורני כי ראוי שהצדדים יפעלו על פי המתווה שהוצע על ידי הנאמן ויבררו את יתר טענותיהם הכספיות והאחרות במסגרת הליך אזרחי שינוהל על ידם.

סוף דבר לאור כל האמור, הנני מורה לחברת אשר גרין לשלם לחברה את הסך של 1,003,670 ₪ בתוספת רכיב המע"מ החל על סכום זה, בגין ההמחאה שחוללה על ידה, עד ולא יאוחר מיום 30/10/16.

ככל שחברת אשר גרין לא תפעל כאמור יהא הנאמן רשאי לנקוט באמצעים לגביית הסך הנ"ל. הנני מחייבת את חברת אשר גרין לשלם לנאמן את הוצאות הבקשה בסך כולל של 15,000 ₪.

טרם אכריע בבקשות, אומר בקליפת האגוז כי עניינה של התביעה העיקרית הוא בנזקים לכאורה שנגרמו לחברת "גרופר קורן בע"מ",(שהסבה זכות התביעה אל התובעת,(להלן "גרופר")) בקשר עם ההתקשרות מול הנתבעת מי אשר זכתה במכרז שהוצא על ידי רשות הנמלים ורכבת ישראל, לביצוע עבודות גידור, (כאשר גרופר שימשה כקבלן משנה), עקב ביצוע הפרוייקט בדילוגים, ובקצב שונה במשך 4 שנים.

מקור סמכותו של בית המשפט להורות על הפקדת ערובה הנה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שלשונה: "519. ערובה לתשלום הוצאות-(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע. (ב) לא ניתנה ערובה תוך המועד שנקבע, תדחה התובענה, אלא אם כן הורשה התובע להפסיקה;נדחתה תובענה לפי תקנה זו, רשאי התובע לבקש ביטול הדחייה, ואם נוכח בית המשפט או הרשם שסיבה מספקת מנעה את התובע מליתן את הערובה תוך המועד שנקבע, יבטל את הדחייה בתנאים שייראו לו, לרבות לענין ערובה והוצאות". מצבה הכלכלי של המשיבה.

...

סיכויי הצלחת התובענה הינו שיקול מבין שיקוליו של בית המשפט במתן הכרעה בבקשה מסוג זה. סבורני כי לאור נסיבות המקרה ולאור סיכויה של הצלחת התובענה על פניה זהו מקרה ראוי שבו יש מקום לצוות על הפקדת ערובה, ואבאר עמדתי.

כמו כן, סבורני כי לאור הצהרות מנהל המשיבה לפיהן הוא בעל יכולת לשלם, לא יהיה בהפקדת הערובה משום קיפוחה של המשיבה.

כעולה מן המקובץ, אני נעתרת לבש"א 17750/05 ומורה למשיבה להפקיד ערובה בנקאית, בלתי מוגבלת ובלתי מותנית, כאמור בתקנה 519(א) לתקנות, בתוך 30 ימים מהיום, בסך של 25,000 ₪, צמוד למדד יוקר המחייה.