ביטול הליכי פשיטת רגל בשל אי עמידה בתשלומים ודיווחים

משלא הוגשה כל הודעה מטעם החייב בדבר תוצאות מהלכיו מול המוסד לביטוח לאומי כפי שהוריתי בהחלטתי מיום 25.10.17, הוגשה מטעם המבקשת ביום 5.2.18 "בקשה לביטול הליך פשיטת הרגל ולהצהרה כי חובו של החייב כלפי המבקשת נוצר במירמה". בבקשה זו טוענת המבקשת כי נוכח חוסר תום לבו של החייב הן ביצירת חובותיו והן במסגרת ההליך, כפי שבאו לידי ביטוי בחקירתו בפני בית המשפט ובדיווחים החסרים שהועברו על ידו לתיק בטרם נחקר במהלך הדיון ביום 25.10.17, יש להורות על ביטול ההליך בעיניינו של החייב.

החייב טען עוד כי יש להעמיד את החוב למוסד לביטוח לאומי ע"ס של 15,616 ₪ בלבד מאחר ולא הוגשה תביעת שבוב ע"ס 55,423 ₪ על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין הכספים ששילם זה האחרון לאחד העובדים לפי אישור הנאמן.

על דרישת תום הלב של החייב בשלב יצירת החובות והן בהתנהלותו בהליכי הכנוס, עמד בית המשפט העליון בעיניין בנבנישתי: " ההגנה על האנטרס של הנושים בהבטחת זכותם וכן והאנטרס של החייב בשיקומו אינם עומדים בפני עצמם, אלא כפופים הם לעיקרון תום-הלב (במובנו האובייקטיבי והסובייקטיבי). אכן, בפקודה עצמה יש הוראות המבססות עצמן על עיקרון תום-הלב במובנו הסובייקטיבי. כך, יכול בית-המשפט לדחות בקשה לפשיטת רגל, בין היתר אם שוכנע כי הבקשה הוגשה "..

עוד אציין כי גם בהיעדר אסמכתות מספקות לא מצאתי בסיס לקבוע כי החייב נהג בחוסר תום לב בכספי התמורה שנתקבלו ממכירת הדירה בקרית ביאליק ולא נסתרה טענת החייב לפיה החלק הארי של התמורה שימש לכסוי חוב הלוואת משכנתא והיתרה לכסוי חובות לנושים אחרים.

(ג) פגור מיצטבר של תשעה (9) פיגורים בתשלומים החודשיים יוביל לביטול הליכי הפש"ר, ביטול ההפטר המותנה ובטול ההכרזה על פשיטת הרגל, בהתאם להוראות סעיף 55(ב) לפקודה.

...

סיכומו של דבר, מאחר ולא הושגה הסכמה בין הצדדים כמתואר לעיל, ומכוח סמכותי לפי סעיף 62 לפקודה, אני קובע תכנית פרעון כאמור לעיל, ונותן לה תוקף של צו הפטר מותנה וככל שהחייב ישלם את הסכומים האמורים, הוא יהיה זכאי לקבל צו הפטר חלוט, אשר לא יחול על החובות בדין קדימה שאותם חב החייב, ובשלב זה ניתנת לחייב הזדמנות אחרונה לפעול מול המוסד לביטוח לאומי להחרגת החובות בדין קדימה וככל שלא יצליח לעשות כן ולהגיש הודעה על כך עד ליום 3.2.19, יתווספו סכומי החובות בדין קדימה כפי שאושרו ע"י הנאמן, נכון להיום, לתכנית הפירעון שקבעתי לעיל,והתשלום החודשי שנקבע יועלה בהתאם כך שסכום החוב כולל החוב בדין קדימה יסולק ב-60 תשלומים כאמור.

אשר לתביעת השיבוב מטעם המוסד לביטוח לאומי, אציין כי משטרם הוגשה תביעת החוב מטעם המל"ל בגין שכר עובדים בסך 38,000 ₪, לא מצאתי מקום להתייחס לחוב זה במסגרת החלטתי זו וככל שתוגש תביעת חוב כאמור, אדון בהשלכתה על תכנית הפרעון ככל שתוגש על ידי מי מהצדדים בקשה מתאימה בענין.

הואיל ופסק הדין ניתן שלא במסגרת הדיון שהתקיים בתיק, אני מורה כי פסק הדין לעיל יהיה פסק דין מותנה, אשר ייכנס לתוקפו רק לאחר שב"כ החייב ימציא לתיק בית המשפט בתוך 60 יום מהיום אישורי מסירה המאשרים כי כל נושי החייב המוצהרים ו/או נושי החייב אשר הגישו תביעות חוב קיבלו לידיהם העתק של פסק הדין במסירה אישית, ובמקרה ולא תוגש התנגדות מצד מי מהנושים האמורים בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק הדין לידיהם, ייכנס פסק הדין לתוקף ללא דיון נוסף.

במסגרת הצוו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪ והוא עמד בתשלומים.

העובדה כי בעיניינו של היחיד בוטלו בשנים האחרונות שני הליכים קודמים של פשיטת רגל עקב ניצול לרעה, מצדיקה הארכה משמעותית של תקופת התשלומים כפי שהמליץ הממונה על חידלות פרעון.

הפרת תנאי תכנית הפרעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן: הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמנת, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים: היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצוו לשקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו; היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמנת או הממונה; היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חידלות הפרעון; ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות – מהתחייבות או מהתקשרות בעיסקה בהקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו; נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב; מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין; היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים; ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חידלות הפרעון.

הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חידלות הפרעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

ניתן היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהיעדר הצדדים.

...

על פי החלטתי מיום 18.10.20, על היחיד לשלם לגרושתו הראשונה, אם שניים מילדיו, מזונות בסך של 2,500 ₪ לחודש, ועל פי החלטתי מיום 24.12.20 על היחיד לשלם לגרושתו השנייה, אם שלושה מילדיו, מזונות בסך 1,900 ₪ לחודש.

לפי טענת מע"מ, החוב הנ"ל (המורכב מסך של 1,005,278 ש"ח בגין חיוב שומה; 69,562 ש"ח בגין קנס ו-95,268 ש"ח בגין ריבית והצמדה) נוצר עקב כך שהיחיד עשה שימוש בעיסקו בשני פנקסי חשבוניות בעלי מספרים חופפים, כך שלמעשה דיווח רק על חלק מהכנסותיו לרשויות המס.

במהלך ההליך, טענו תחילה הממונה והנאמן כי דינו של צו פתיחת ההליכים להתבטל (ר' המלצת הממונה מיום 5.5.2021, בקשת הנאמן למתן הוראות מיום 10.8.2021 וכן תשובת הנאמן מיום 16.11.2021), וזאת הן משום שהחוב העקרי בהליך נוצר בחוסר תום לב והן נוכח אופן היתנהלותו של היחיד בהליך חידלות הפרעון עצמו, קרי, אי הגשת דו"חות, אי עמידה בתשלומים העתיים ועוד.

אף שהדברים נאמרו בהקשר של הליכים לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הרי שכבר נפסק כי גם במסגרת החוק "ניתן עוגן ממשי לעקרון כי על החייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את הליכי חידלות הפרעון על מנת ליהנות מחסדיהם" (ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי (2.10.2019); ר' גם רע"א 663/21 מנאר נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון - מחלקת ערעורים (20.6.2021)).

ב.    אי קיום חובות היחיד בהליך חידלות הפרעון, לרבות אי מילוי הוראות צו זה או העדר שתוף פעולה עם הנאמן ועם הממונה - צפוי להשליך לרעה על ההליך, ובין היתר עלול להוביל להארכת תקופת התשלומים או לביטולו המוחלט של ההליך.

...

ועוד (עניין בן אהרון, פס' 22): "גם לאחר כניסת החוק לתוקף, ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהוגנות ההליך. בדומה, כניסה להליך חדלות פירעון תוך יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק את דחיית בקשת היחיד להיכנס להליך. התנהגות זו אף תצדיק את ביטול ההליך, אם בדיעבד התברר שכך נהג." סעיף 183(א) לחוק קובע: "(א) מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה." סעיף זה מאפשר לבית המשפט להורות על ביטול צו לפתיחת הליכים שניתן לבקשת יחיד בשל התנהלותו בהליך, ובכלל זה בעטיין של הנסיבות המתוארות בסעיף 163(ג)(1) לחוק.

בפסיקה אף עלתה השאלה בדבר היחס בין סעיף 167(ב) לחוק לבין סעיף 163(ג), והובעה הדעה שלפיה מצב רפואי והיעדר כושר השתכרות אינם עולים כדי "נסיבות מיוחדות" לפי הסעיף (חדל"פ 29680-04-20 גרובר נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים (25.3.2022) ("עניין גרובר")): "אינני סבורה כי גילם של היחידים, מצבם הרפואי ועובדת היותם נעדרי כושר השתכרות מקימים את אותן נסיבות מיוחדות שאליהן מתייחס הסיפא לסעיף 167(ב), שכן אלו נסיבות המתקיימות אצל כל מי שזכאי, לכאורה, להפטר לאלתר לפי סעיף 167(א), והתייחסות אל אלה כאל נסיבות מיוחדות, תרוקן את סעיף 167(ב) מתוכן". גם בתיק (הוצל"פ חי') 802523-11-19 מיום 23.5.2021 נאמר על ידי רשם ההוצאה לפועל, בעניינו של יחיד המשתכר מקצבאות הביטוח הלאומי: "לסיכום האמור, אני קובע כי אופן יצירת החובות על ידי היחיד נעשה בחוסר תום לב, בדרך של נטילת התחייבויות בהיקף משמעותי בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יכול לעמוד בהתחייבויותיו וכן קיומן של סתירות שהתגלו בהצהרותיו, בלא שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זו. על כן, בהתאם לסעיף 167(ב) לחוק אין מקום ליתן לו צו הפטר לאלתר ואני דוחה את בקשתו ליתן לו צו הפטר לאלתר." במקרה נוסף, חדל"פ 62094-01-20 לוגשי נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון (14.2.2022), שבו נסיבותיו של היחיד דומות לענייננו, נקבע: "במקרה דנן, הואיל ומתן צו תשלומים לא יגשים את מתן התכלית של שילוב מחדש בחיים הכלכליים, ואף לא יביא כל תועלת לנושים, מצאתי לראות דווקא בגילו של היחיד במשמעותי ומהותי (ולהבדיל מבמקרה אשר נדון בהליך הנ"ל), ובנוסף היעדר יכולת תשלום או תעסוקה, ומצאתי כי בשל האמור, חרף הבעייתיות שבהתנהלות היחיד, מתקיימות הנסיבות המיוחדות המאפשרות להחיל את ההפטר גם על חוב דמי המזונות." בענייננו מדובר ביחיד בן 72 שמצבו הרפואי קשה.

בנסיבות המיוחדות של המקרה, תוך שמביאים בחשבון את אופן יצירת החוב, מצד אחד, ואת גילו ומצבו הרפואי של היחיד, מצד שני, סבורני כי ההסדר המוצע על ידי היחיד והנאמן משקף איזון ראוי בין אינטרס היחיד ובין אינטרס הנושים (ובמקרה זה – הנושה מע"מ).

כנגד החייב אף הוגשו שתי בקשות למאסר (בגדרן של בקשות מספר 9 ו – 12), בהתאם לסעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), זאת כאמור בשל אי עמידה בצו התשלומים שהושת עליו.

לשיטתו של הנאמן, ככל שהחייב עומד על הצעתו הנוכחית, הרי שיש להורות על ביטול ההליך ואין כל מקום למתן הפטר בתנאים אלו.

בהקשר זה, ראוי להזכיר כי החייב בן 52 ואיננו נעשה צעיר מיום ליום, ולא הוצגה לפניי כל ראיה לפיה כושר הישתכרותו של החייב צפוי להשתפר ככל שהוא נעשה מבוגר יותר (מבלי לגרוע ממסקנתי לפיה החייב ורעייתו אינם ממצים את כושר ההישתכרות, וייתכן שאף אינם מדווחים על מלוא הכנסותיהם).

במאמר מוסגר יצוין כי הנאמן מבקש שתכנית הפרעון המוצעת על ידו תתפרס על פני 5 שנים, זאת בנגוד לאמור בסעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל, לפיו "בית המשפט רשאי (...) להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר (...)". אף שלבית המשפט סמכות להתנות את מתן הפטר בתשלומים למשך תקופה ארוכה יותר, דומה כי בנסיבות העניין אין כל הצדקה ותכלית להאריך את ההליך מעבר לתקופה האמורה בסעיף 62(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

...

אני סבור כי החייב ורעייתו אינם ממצים את כושר השתכרותם, גם אם נביא בחשבון את גילו של החייב והמשבר הכלכלי שהתרחש בעקבות מגיפת הקורונה.

בהתאם לאמות המידה שפורטו לעיל, סבורני כי הצעתם של הנאמן והכנ"ר להתנות את מתן ההפטר בתוספת תשלום של 216,000 ₪ איננה הצעה ריאלית.

בהקשר זה, ראוי להזכיר כי החייב בן 52 ואיננו נעשה צעיר מיום ליום, ולא הוצגה לפניי כל ראיה לפיה כושר השתכרותו של החייב צפוי להשתפר ככל שהוא נעשה מבוגר יותר (מבלי לגרוע ממסקנתי לפיה החייב ורעייתו אינם ממצים את כושר ההשתכרות, וייתכן שאף אינם מדווחים על מלוא הכנסותיהם).

לזאת הוסיפה כי החייב דיווח על החזר הלוואות לנושים בלתי מוצהרים ובכך ביצע העדפת נושים אסורה, כי אינו עומד בתשלומים החודשיים וצובר פיגורים, אינו מגיש דוחות חודשיים כסדרם ולא הגיש את המסמכים הנדרשים להשלמת הבירור בעיניינו ואף לא את אישורי המסירה המעידים על משלוח הודעות לנושים בדבר מתן צו הכנוס.

ביום 12.1.21, המנהלת המיוחדת הגישה עידכון לתיק ובקשה נוספת לביטול ההליך וזאת בשל אי הסרת מחדליו של החייב בהליך.

בשלב הראשון, התקופה הקודמת להליך ולפני כניסת החייב להליך פשיטת רגל, נבחן תום הלב של החייב במהלך יצירת החובות; בשלב השני, לאחר כניסת החייב להליך ובמהלך ההליך, תום הלב של החייב בא לידי ביטוי בין היתר, במידת שתוף הפעולה של החייב בהליך עם בעל התפקיד ועם החלטות בית המשפט, הגשת דוחות חודשיים, עמידת בתשלומים, גילוי נכסים ומידע שנידרש להערכת כלל הכנסותיו והוצאותיו וכושר הישתכרותו, המנעות מיצירת חובות חדשים, מיצוי פוטנציאל הישתכרות וכו' (לעניין זה ר' ע"א 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ' עו"ד הראל אורן - המנהל המיוחד (23.2.2020), בפיסקה 8; ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד [ (2.10.2019), פסקות 10-11; ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29.8.2018), פסקה 14; ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרישמי (1.2.2011), בפסקות 19-20; ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019)).

בנסיבות כאן, וכמפורט לעיל, החייב לא פעל כפי המוטל עליו ולא הסיר את מחדליו במשך שנים ארוכות גם לאחר שניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונישנות לעשות כן. ביטול פסק הדין שניתן, משמעו תחילת ההליך מחדש וקיום דיון בבקשה לפשיטת רגל בשנה הששית להליך, והשבת צו הכנוס על כנו, לאחר שנים בהם לא השכיל החייב להפנים את ההזדמנות שניתנה לה להשתקם מבחינה כלכלית, ולא ניצל את היד המושטת לו במסגרת ההליך.

...

אף אם נראה בבקשה להשבת החייב להליך, כבקשה לעיון חוזר בפסק הדין שניתן, הרי שסמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל לשוב ולעיין בהחלטות ובצווים שניתנו על ידיו, מעוגנת בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, ולא שוכנעתי כי מתקיימת בעניינו עילה מבין העילות שהוכרו בפסיקה (שינוי נסיבות מהותי או טעות טכנית ברורה) לעיון מחדש (ראו רע"א 962/20 אחמד מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, 8.7.2000).

נזכיר כי בפסק דין אלקצאצי הידוע (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי) הרלוונטי בעקיפין לענייננו נקבע כי אין לאפשר פניה חדשה להליך של פשיטת רגל במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב מיד לאחר ביטולם בהליך הראשון ואין מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך חדלות פירעון ולצאת ממנו על פי שיקולי כדאיות רגעיים (ראו גם: ע"א 659/11 פטאל נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 1 (3.7.2011)).

איזה תמריץ יש לחייב לשתף פעולה עם בעלי התפקיד, אם פסק דין המורה על ביטול הליך שהתנהל יותר מחמש שנים ללא דיון בבקשת ההכרזה בשל מחדליו של החייב, יבוטל כאשר החייב מתחיל בסילוק מחדליו, להם לא ניתן הסבר, וכשהדבר נעשה מספר חודשים לאחר פסק הדין? איזה תמריץ יש לחייב לפעול לפי הנדרש ממנו, אם יתאפשר לו לשוב לאותו הליך מחדש חרף מחדלים כבדים ומתמשכים, וחרף אין ספר התראות והזדמנויות ? ביטול פסק הדין בשלב זה של ההליך, יש בו כדי לפגוע בתמריץ לשיתוף פעולה מצד חייבים לאורך הליך פשיטת רגל, פוגע באינטרס ההסתמכות של הנושים ואף בזכויותיהם, יש בו במידת בה כדי לעקוף את הלכת אלקצאצי, פוגע בסופיות ההליכים ובאינטרסים המערכתיים הרלוונטיים ויש בו כדי להביא למצב בו "החוטא יוצא נשכר". לאור המקובץ, אני מורה על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין מיום 19.10.22.