ביטול הליך פשיטת רגל עקב אי עמידה בתשלומים

בהקשר זה צירף הסניגור החלטה על ביטול הליכי פשיטת רגל (אם כי לא בשל תשלום החובות אלא דוקא בשל אי עמידה בתשלומים).

...

בנסיבות אלה, במיוחד כשמדובר באלימות המצויה ברף התחתון ביותר של העבירה, מקובלת עלי טענת הסנגור בכל הנוגע לתחושת אי הנוחות העולה מהטלת כתם של פליליות אך על הנאשם.

נוכח נתון זה אני סבורה שיש מקום לרכך את הדרישה להוכחת נזק קונקרטי.

לאור האמור לעיל על רקע מכלול נסיבות ביצוע העבירה כמפורט לעיל ובשים לב לכל האמור שוכנעתי כי הנזק שיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעה בהליך הנוכחי חמור בהרבה מן הפגיעה באינטרס הציבורי ובכלל זה הפגיעה במתלוננת.

סוף דבר - מכל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם ופוסקת כדלקמן: הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,500 ₪ שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירת אלימות, לרבות איומים.

לטענת הנתבעת, הדבר נבע ממחדלם של התובעים – הן בבקשה להסרת ייצוג (שלטענתם נבעה מהתנהגותה של הנתבעת שהפסיקה לייצג אותם בהתנהגות, הגם שפורמאלית הופיעה בתיק כמייצגת), והן משום שלא שילמו את מלוא שכר הטירחה (עבור פעולות שנקטה עבורם ודרשה תוספת שכר טירחה, ולצורך ההליך דומה כי נתפסה לרכיב המע"מ שלא שולם ככזה המפר באופן יסודי את כלל ההסכם, הגם שלא נתלתה עליו במהלך התכתובת בין הצדדים אלא עיקר מבוקשה היה עבור תשלום שכר טירחה נוסף).

עם זאת, סעיף 6 להסכם שכר הטירחה קובע את המקרים בהם יהא זכאי עורך הדין בתוספת תשלום עקב "מחדלים" מצד הלקוח: "מובהר ללקוח כי עליו לעמוד בתשלומים החודשיים שיקבעו לו בצו הכנוס ועליו להגיש דו"חות בזמן אחת לחודשיים. מובהר ללקוח כי עליו יהיה להסיר מחדליו בהליך באמצעות עוה"ד. ככל שתוגש בקשה ע"י המנהל המיוחד ו/או הנאמן ו/או הכונס לביטול ההליך בעקבות הפרה של האמור לעיל והלקוח לא עידכן את עוה"ד על ההפרה, ייגבה שכ"ט נפרד ע"י עוה"ד לתיקון המחדל. אם משרד עוה"ד לא יסיים את התיק בדיון ההכרזה בגלל מחדלים של הלקוח, הלקוח יחויב בתשלום נוסף". הקושי בהסכם הוא שימוש באמירות כלליות של "מחדלים מצד הלקוח", כפי שהנתבעת טוענת שבשל מחדלם נאלצה לפעול פעולות נוספת המזכות אותה בשכר טירחה נוסף.

רוצה לומר, כי המחדלים בדמות בקשה של הכונס או הנאמן או המנהל המיוחד לביטול הליך פשיטת רגל עקב הפרה – לא היתקיימו.

...

הנתבעת מנגד, טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף.

אני סבורה כי יש לבחון במקרה דנן שכר ראוי, ובהתאם לבחון האם התובעים זכאים להשבה.

זאת ועוד, אני סבורה כי התובעים זכאים להשבה חלקית בשל שינוי תנאי ההסכם מצד הנתבעת דווקא.

טענה כי מדובר בשכר טרחה "נמוך", כלשונה של הנתבעת, אין בידי לקבל.

לכל היותר יש להחיל את ההלכה הנ"ל במקרים שבהם הליכי פשיטת הרגל בוטלו מחמת מירמה או חוסר תום לב ולא מחמת אי הגשת דו"חות או אי עמידה בצו התשלומים.

פסק הדין בעיניין "בלום" לא היתייחס לאותם מקרים בהם ניתן צו כנוס נכסים אך ההליך בוטל בסופו של דבר בשל מחדליו של החייב, כגון- אי עמידה בתשלומים ואי הגשת דו"חות כלכליים, שאליהם התייחסה הילכת "אלקצאצי". יוצא איפוא שבעניין "בלום" נעשו הקלות לחייב לגבי מתן "כרטיס הכניסה" להליך פשיטת רגל, בכל הנוגע לבחינת תום ליבו ביצירת החובות והתנהלותו בהליכי הוצאה לפועל, בעוד שהילכת "אלקצאצי" התייחסה לאותם מקרים שבהם "כרטיס הכניסה" הועמד לחייב, נעשתה בעיניינו בדיקה על ידי כונס הנכסים הרישמי, אלא שההליך בוטל בשל מחדליו.

...

המערערים טענו שיש להגביל את תחולתה את הלכת "אלקצאצי" להליכים שננקטו לפי פקודת פשיטת הרגל, ולטעמם המחוקק העביר את מרכז הכובד בשאלת תום הלב של היחיד מנקודת הכניסה להליכי חדלות פירעון למועד מתן צו ההפטר, תוך שאימץ את הקביעה שנעשתה ב-ע"א 307/12 ישראל בלום נ' כונס הנכסים הרשמי (14.8.2012; להלן: "עניין בלום"), ויש לשים לב שלפי סעיף 163 לחוק ניתן לתקן פגמים שנפלו בהתנהלותו של היחיד, לרבות פגמים בתום הלב, אך סבורני שאין בטענות אלה כדי לסייע להם בגדרו של הליך זה. המחוקק העמיד את תקופת התשלומים בגדרו של הצו לשיקום כלכלי, כברירת מחדל, על שלוש שנים (סעיף 163(א) לחוק).

הממונה העמיד את תקופת ההמתנה על שנה ממועד ביטול ההליך הקודם, וסבורני, בשים לב לנסיבות העניין, כי החלטתו בעניין זה היא סבירה.

הממונה העמיד את תקופת ההמתנה על שנה ממועד ביטול ההליך הקודם, וסבורני, בשים לב לנסיבות העניין, כי החלטתו בעניין זה היא סבירה.

ראוי לציין כי בעניינו של "ווקנין" התרתי להגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים טרם שחלפה מלוא תקופת ההמתנה שנקבעה על ידי הממונה, וזאת לפנים משורת הדין, מכיוון שחלפה יותר משנה ממועד ביטול ההליכים הקודמים, ומבלי שיש בכך כדי להשליך על ההחלטה שתתקבל בגדרו של הליך זה. התוצאה מהמקובץ לעיל ראיתי לנכון לדחות את הערעורים.

בקשה לביטול הליך פשיטת רגל בשל היתנהלות החייב בחוסר תום לב. הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 25.04.18 ניתן צו כנוס נכסים כנגד החייב, לפי בקשתו.

ביום 29.10.23 הגיש הנאמן את תגובתו ובה שב על בקשתו לביטול ההליך, הן בשל אי עמידת החייב בתשלומי המזונות והן בשל מאסרו, המונע עמידה בתשלומים שהושתו על החייב.

...

בהחלטה שניתנה באותו יום צוין, כי קיים קושי להיעתר לבקשתו של החייב בדבר הפחתת התשלום החודשי נוכח מחדליו, אך בסופו של יום, לפנים משורת הדין הופחת התשלום ל-200 ₪ למשך 3 חודשים.

בנסיבות אלו אין מנוס מביטול ההליך.

אני מורה אפוא על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל ועל ביטול ההליך בעניינו בהתאם להוראת סעיף 55(ב) לפקודה.

הוא איננו עומד בצו התשלומים החודשי וצבר חוב פיגורים בסך של 7,300 ש"ח. בפסק דין מאותו יום, נוכח העובדה שהמערער לא הסיר את מחדליו, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל ובטול צו הכנוס.

לאחר ניסיונות שכשלו לגיבוש הצעה להסדר נושים ומתווה מוסכם לסיום ההליך, ביום 12.9.2023 הגישה המנהלת המיוחדת הודעת עידכון שבה התבקש, שוב, בית המשפט להורות על ביטול ההליך בעיניינו של המערער בשל אי-קיום חובותיו.

על החייב בהליך פשיטת רגל מוטלת החובה לנהוג בתום לב, ובתוך כך לעמוד בתשלומים החודשיים שהוטלו עליו ולשתף פעולה עם בעל התפקיד.

...

לנוכח מחדליו המתמשכים של המערער, לא מצא בית המשפט מקום לשנות מפסק הדין בו הורה על ביטול ההליך.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו למסקנה כי דינו להידחות על הסף, בלא צורך בתשובה, לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

התוצאה היא שהערעור נדחה.