ביטול הלוואה באמצעות הודעת דוא"ל

על פי הסכם המשקיעים יזרימו אסיאג, עיני ויאיר (להלן: "המשקיעים") (ישירות או באמצעות החברות שבבעלותם) לקונספט 20 מיליון ₪, הלוואה שתובטח על ידי מנגנון שיסוכם בין קונספט, הבנקים והמשקיעים.

תמיכה נוספת לכך שאסיאג ועיני ידעו על התוספת השניה היא הודעת דוא"ל שנשלחה ביום 1.7.10 על ידי ליאן (נספח ו' לתצהיר התובע), בו היא העבירה את ההסכם עם התובע על שתי תוספותיו תוך ציון כי צריך לבטל בהסכם הנוכחי את התיקונים שבתוספות.

...

התקשרות לפרסום בעלות של 6,000,000 ₪ ללא אישור הדירקטוריון – טענה זו דינה להידחות ולו מהטעם שלא התבקש סעד כספי בגינה.

התוצאה איפוא כי התביעה שכנגד נדחית.

תביעת התובע כנגד הנתבעים 2 ו- 3 נדחית.

ברקע להסכם 1998 פנייה של מנהלו האישי דאז של גבריאלוב, מר יהודה טלית, בהצעה כי עננה תרכוש את זכויות היוצרים בקטלוג היצירות של גבריאלוב, וזאת לאחר שחברת טלית הפקות בע"מ (להלן: "טלית"), שייצגה את גבריאלוב, הלוותה לו סך של 220,000 ₪ + מע"מ וביקשה להבטיח את פרעון ההלוואה באמצעות תמלוגים להם זכאי גבריאלוב מאקו"ם. הפנייה לעננה נעשתה לאחר שהתברר, כי טלית אינה יכולה לקבל את התמלוגים מאקו"ם, ועל כן נידרש גורם נוסף (בעניינינו עננה) אשר יכול לקבל את התגמולים מאקו"ם. יצוין, כי במקביל למתן ההלוואה ולהסכם 1998 ובקשר עמם נחתם, ביום 1.1.1999, הסכם מו"לות בין עננה לבין טלית, אשר קיבל את אישורו של גבריאלוב.

אין חולק כי גבריאלוב לא עמד בתנאי התוספת להסכם ולא השיב את הכספים לעננה (ראו למשל הודעת דוא"ל מגבריאלוב לדוידסון מיום 18.9.11, נספח 7 לתצהיר דוידסון), ומשכך תקופת הסכם 1998 והקף תחולתו נותרו כפי שנקבע בהסכם 1998.

ומן הכלל אל הפרט בטרם אתייחס לטענה המרכזית הדרושה הכרעה בעניינינו, והיא – האם הופרו הסכמי 2013 על ידי הנתבעים, מצאתי לנכון להתייחס, במספר מילים, לטענת התובעים, אשר הועלתה לראשונה בסיכומי טענותיהם, בדבר ביטול הסכמי 2013 מחמת פגם ברצון.

...

מוסיקה לפרסומות – כאמור שרייבר ציין בחוות דעו כי התמורה להפקת מוסיקה לפרסומת היא 50,000 ₪ לתשדיר, ואולם לא הסביר על בסיס מה הגיע למסקנה זו, ולא בדק את השוק הרלוונטי, למשל עד כמה מקובל או לא מקובל להפיק מוסיקה מקורית לפרסומת תחת שימוש ביצירות קיימות.

לאור כל האמור הרי שחוות דעתו של שרייבר אינה יכולה להוות נדבך ראייתי להוכחת ההפרות הנטענות ובוודאי שאין בה להוכיח הנזק הנטען, ככל שהיו מוכחות הפרות.

סוף דבר לאור כל האמור דין התובענה - להידחות.

2.2 הסכום המצרפי שהתחייבו הנ"ל להלוות לחברה מסתכם לסך של 298,000 דולר אולם אין בכך כדי להעיב על המסקנה המעוגנת בסעיף 5 להסכם לפיו התחייבה החברה: "לפרוע לכ"א מיחידי הקבוצה את סכום קרן ההלוואה אותה הוא הלווה לה". טענת הנתבע לפיה ההסכם "אינו מעודכן" ו/או בוטל בעקבות הפרתו ע"י התובעים 3.1 בסעיף 24 לתצהירו טען הנתבע כי לאחר הגשת התביעה נפגש עם קובי וזה הבהיר לו כי "ההסכם בין הצדדים לו הייתי ערב לא יצא לפועל וכי הלכה למעשה התובעים לא העבירו כספים לחברה במסגרת הסכם זה". הנתבע חזר על גרסה זו גם בעדותו (עמ' 24 שורות 29-30).

יתר על כן במהלך עדותו שינה הנתבע כיוון וטען כי קיבל הודעת מייל לפיה ההסכם אינו מעודכן (נ/1) ולדבריו: "ממה שאני יכולתי להבין שצריך לעשות הסכם חדש ומעולם לאחר מכן לא נוצר קשר" (עמ' 24 שורות 1-3).

3.7 כזכור עסקינן בהלוואה בסכום בלתי זניח כלל ועיקר וניתן היה לצפות כי הנתבע אשר כפר בעיקר וטען כי ההסכם לא בא לעולם ו/או כי ההלוואה לא בוצעה, יבקש להעיד את קובי ואף ישגר נגד החברה הודעה לצד שלישי כמי שנתבע לתשלום מכוח ערבותו להתחייבויותיה, אך דבר מאלו לא נעשה.

...

הכרעה 5.1 על יסוד המקובץ עד כאן הגעתי לידי מסקנה כי ערבותו של הנתבע לטובת התובעים 2-5 ולגבי הסכום שכ"א מהם העמיד לחברה בפועל – הינה תקפה ומחייבת.

5.2 אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הנ"ל את הסכומים כדלקמן: לתובע מס 2 – 13,333 דולר; ב. לתובע מס 3 – 89,000 דולר; ג. לתובע מס 4 – 89,000 דולר; ד. לתובע מס 5 – 50,000 דולר 5.3 הסכומים הנ"ל ישולמו בערכם השקלי ליום שנקבע לפרעון ההלוואות דהיינו סך של 3.898 ₪ לדולר, ויישאו הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

5.4 כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לכ"א מן התובעים 2-5 הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ביום 8.9.2023 הודיע זר לגוילי על סיום ההיתקשרות ביניהם באמצעות הודעת דוא"ל. בהודעה נטען כי גוילי הפסיק את העבודה באתר וגנב חומרי בניה.

רגליים לטענה זו נימצאו בעדותו של גוילי אשר הודה כי שמע על קשיים כלכליים של בעלי הזכויות ועל הלוואות שנטלו בריביות חריגות ועל כן חשש לעתיד הפרויקט ובקש לקבל את חלקו ברווחים באופן מיידי, וכדלקמן (עמ' 6 שו' 25): "ובצורים ג' היות שראיתי שהם לוקחים הלוואות התחלתי להילחץ מהעניין הזה שהבאתי ציוד מהבית שלי במיליוני שקלים ... אני ראיתי שמשהו שם הסתבך" ובהמשך (עמ' 9, שו' 7): "ראיתי שהם בקשיים, אין משכנתות לפתוח את צורים ג', המשאית שלי, אז הוצאתי אותה כדי לעבוד איתה." דרישתו של גוילי בנוגע למימוש מיידי של רווחים באה לידי ביטוי גם בדוא"ל ששלח לו זר ביום 31.8.2023 ("כמו כן, ביחס לדרישתך לקבלת רווחים כעת...").

גם לא הוכח כי גוילי סיים הלכה למעשה את עבודתו בפרויקטים לפני הודעת הביטול של זר. בהתאם לסעיפים 9.1-9.3 להסכמי צורים ג', לאחר הודעת זר על סיום ההתקשרויות על גוילי לעזוב את המקרקעין ואין לו זכות לקחת עמו את המיטלטלין שעליהם.

...

המסקנה מכל האמור היא כי זר אוחז בעילת תביעה חזקה לכאורה בכל הנוגע לדרישה כי גוילי יעזוב את המקרקעין ולדרישה כי לא יקח עמו דבר מן המיטלטלין שעליהם.

משההסכם לא בוטל על ידי הנתבע ואף הוכח שהנתבע הוא זה שהפר את ההסכם, הרי שאין במקרה שבפנינו כשלון תמורה וכלל לא היתקיים התנאי להקצאת המניות (סעיפים 4, 8 לסיכומים).

בחודש אוקטובר 2018 פנה שלזינגר לנתבע בשם בעלי מניות החברה, באמצעות הודעת דוא"ל והודיע כי בחלוף תקופה של כ- 4 חודשים ממועד חתימת ההסכם ומשהנתבע טרם העביר את מלוא התשלום הראשון לחשבון החברה, בעלי המניות רואים בכך משום הפרה של ההסכם.

ביום 24.7.2018 הודיע הנתבע כי קיבל אישור להלוואה וכן "יקח כמה ימים אכן מצטער על העיכוב" (הודעה משעה 21:30:48, עמ' 29, נספח 5 לתצהיר דואניאס); ביום 30.7.18:"...סיימתי לגייס את הכסף. ובגלל שהגיוס הראשוני שלי התעכב אז גייסתי במקביל אליו גיוס שני. ובסוף הכל היתקבל. אז בסוף גייסתי K500 במקום K250. מחר אתן לדרור צ'ק. מיתנצל על העיכוב" (הודעה משעה 19:55:40 עמ' 30, נספח 5 לתצהיר דואניאס).

...

בסופו של דבר, עסקת המכירה לא צלחה ובנסיבות אלה החליטו בעלי המניות לסיים את פעילותה של החברה.

אני סבורה כי יש בכך משום חוסר תום לב- אין התובעת יכולה לאחוז את המקל משתי קצותיו.

סוף דבר לאור כל האמור, ההתנגדות מתקבלת.