ביטול הכרעת דין ותיקון כתב אישום

יוצא איפוא, כי ככל שהייתה מתקבלת בקשת הנאשם לביטול הכרעת הדין שבה נקבעה אשמתו ובית המשפט היה מאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו ומהסדר הטיעון שגובש בינו לבין המאשימה (וכאמור אינני מאפשרת זאת), הרי שהיה על הנאשם לחזור בו גם מן החלק בהסדר הטיעון שבו תוקן כתב האישום לקולה הן באשר לכמויות הסם מסוג קנביס שאותן הוא החזיק והן באשר לעבירה ה"קלה" יותר שייחסה לו (החזקת סם מסוג קנביס לצריכה עצמית).

...

האם ניתן להיעתר לבקשת הנאשם ולהורות על ביטול הכרעת הדין שניתנה בעניינו ועל ביטול האישום העומד כנגדו מכוח טענת ה'הגנה מן הצדק', בשל שינוי החוק בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית מסוג קנאביס לאחר שגובש בין הצדדים הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום מעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ועובר לשלב הטיעונים לעונש – זו השאלה העומדת לפתחי.

האם יש מקום לקבל את טענת 'ההגנה מן הצדק' לה טען הנאשם אף לו הייתי קובעת כי ניתן לאפשר לנאשם בשלב זה לחזור בו מהסדר הטיעון שגובש עם המאשימה ומהודאתו (ואינני קובעת זאת), ולהורות על ביטול הכרעת הדין, הרי שגם לגופו של עניין לא היה בידי להיעתר לבקשתו של הלה להורות על ביטול האישום מכוח טענת ה'הגנה מן הצדק'.

למעלה מהצורך יצוין, כי אין בידי לקבל את טענתו הנוספת של הנאשם, לפיה יש להורות על ביטולו של כתב האישום מכוח טענת 'זוטי הדברים'.

ברוח זו, אין בידי לקבל אף את טענתו של הנאשם, לפיה עניינו חוסה תחת ההגנה האמורה, שכן הוא בלאו הכי מחזיק בידו רישיון חוקי המתיר לו עשיית שימוש בקנאביס רפואי.

לאור כל האמור לעיל, בקשת ההגנה על כל רכיביה נדחית בזאת.

ביום 28.2.2023 ניתנה החלטה בהליך שלפנינו, מפי אב"ד, לפיה: "... בנסיבות המתוארות, משהורשע הנאשם על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן והופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר בשאלת העונש, כמו גם לבחינת האפשרות להפנותו להליך שקומי בקהילה טיפולית, תוך שהובהר כי אין בכך כדי לטעת ציפייה לגבי ההחלטה שתתקבל בהקשר זה, ומשנקבע דיון קרוב יחסית לשמיעת ראיות וטיעוני הצדדים לעונש, הרי שאין הצדקה לחרוג מההלכה לפיה סוגיית הפניית הנאשם למסגרת שיקומית תדון במסגרת ההליך העקרי על ידי המותב האמון על גזירת עונשו של הנאשם". ביום 2.3.2023 הגיש ב"כ הנאשם "בקשה לקביעת דיון דחוף בעתירתו של המבקש לביטול הכרעת הדין", מהטעם שבית המשפט קבע, בנגוד להסדר הטיעון, כי הנאשם יוכל לעתור לשחרורו לקהילה רק בתיק העקרי.

...

נטען, בין היתר, כי: "אנו מקבלים מדי פעם החלטות של כבודו בפתקיות, החלטות שניתנות בפתקית כשעוסקים בחירות הנאשם, ... אני שומע את החלטת כבודכם היום וכבודכם כבר החליט מקריאת ההחלטה של כבודכם, ברור לי כי דלתכם נעולה מפני הנאשם למרות המילים היפות המופיעות בהחלטות, למרבה הצער דלתכם ננעלה בפני הנאשם והדברים ברורים מאוד. החלטת כבודכם כרגע מדברת על כך שהמסוכנות גבוהה ובהכרעת הדין נמסר לא ליצור ציפייה". נטען כי "מראית פני הצדק זועקת" משום שבית המשפט בחר שלא להמתין עד לדיון הקבוע ליום 30.3.2023, בניגוד להחלטת כב' השופט גרוסקופף, והחלטתו בשאלת המעצר התקבלה בטרם כלל המסמכים הרלוונטיים הובאו לעיונו.

ב"כ הנאשם העלה טענה כי "מראית פני הצדק מחייבת את פסילת המותב". אין בידינו לקבל עמדה זו. אכן, הכלל הוא חשש ממשי למשוא פנים, אולם הפסיקה הכירה בפסלות שופט לשבת בדין גם מטעמים של מראית פני הצדק גרידא (ראו: רע"א 5539/15 מרקוס אנריקה לנדה נ' גד ורקשטל (19.11.2015).

מכל המקובץ, הבקשה לפסלות המותב נדחית.

המבקש טוען כי עולה סוגיה עקרונית בדבר "האופן שבו בית המשפט יכול לקבוע את 'נסיבות ביצוע העבירה'"; ואולם, בעיניינו של המבקש ניתנה הסכמתו המפורשת במסגרת הדיון מיום 02.12.2020 לחזרה בו מהודאתו המקורית, ביטול הכרעת הדין המקורית, הודאתו בשנית בכתב אישום מתוקן וקביעת בית משפט השלום ממצאים בעיניין נסיבות ביצוע העבירות במסגרת הכרעת הדין.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כמו כן, לגופו של עניין, סבורני כי צדקו בית משפט קמא ובית משפט השלום בפירושם את הוראות סעיף 40י לחוק העונשין – המורה כי המקום לבירור עובדתי של נסיבות ביצוע העבירות הוא במסגרת הכרעת הדין, אלא במקרים בהם לא ניתן היה להביא ראיות לנסיבות ביצוע העבירות בשלב בירור האשמה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

טיעוני הצדדים בבקשתו, עתר ב"כ הנאשם להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו ולהורות על ביטול הכרעת הדין שניתנה בעיניינו ביום 14.05.23.

בישיבה מיום 14.05.23, עובר לאישור הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, נרשם מפי באי כוח הנאשם דאז, כדלקמן: "מוותרים על 48 שעות. עיינו בחומר החקירה. מאשרים את דברי ב"כ המאשימה. כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם, הוא הבין את תוכנו ומודה בעובדות כתב האישום. כמו כן, הסברנו לנאשם את פרטי ההסדר, הנאשם מסכים לו". [הדגשות לא במקור] מדברי באי כוח הנאשם דאז עולה כי כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם, הוסבר לו והוא הבין את תוכנו.

...

אשר לטענה כי הודאת הנאשם נבעה ממצבו הנפשי הקשה כתוצאה ממעצרו ועקב חוסר שינה ממושך ועייפות, טענה זו דינה להידחות.

בענייננו, לא שוכנעתי כי האופן בו נוהלה ההגנה, ומבלי שנעלם מעיניי, כי ההודאה ניתנה ביום הגשת כתב האישום, הביא לעיוות דין של ממש, באופן שיש בו לשנות את תוצאת ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ומשהתרשמתי כי הודאת הנאשם ניתנה מרצונו החופשי, לא היה כשל בייצוג והבקשה אינה נובעת מרצונו הכן של הנאשם להביא לחשיפת האמת העובדתית ובהעדר נימוקים מיוחדים, הבקשה נדחית.

במקביל טען טענות נוספות וביהמ"ש אף הסכים לבקשת הצדדים לביטול הכרעת הדין לצורך תיקון כתב האישום.

...