ביטול הכרה בתאונה תעסוקתית על ידי ועדה רפואית

הועדה שמעה את תלונות המערער ורשמה אותן כדלקמן: "סובל מכאבי גב, לא יכול להתכופף, קושי בישיבה ממושכת, קושי בהליכה ממושכת, קושי בהרמת משא כבד מוגבל בתנועות, מוגבל בתיפקוד בעבודה, לפעמים אני עוזב את העבודה באמצע, אומנם רופא תעסוקתי היה אמלי בעבודה וקבע שאני יכול לעבוד בישיבה." עוד הקשיבה הועדה לדברי בא-כח המערער ורשמה אותם כדלקמן: "אני חוזר על נימוקי הערר, טעתה הועד עת פסלה קשר סיבתי בין התאונה משנת 1985 לבין הניתוח שעבר בגבו בשנת 2016, לתובע לא היתה כל פגיעה גבית מאז אותה תאונה נשוא ערר זה, מבקשים לקבוע אחוזי נכות זמניות לתקופת ההחלמה של הניתוח וצמיתה כיום." הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול, בזו הלשון: "מתהלך ללא צליעה, עמידה על קצות האצבעות ועקבים תקינה, לורדוזיס מותני מעת מיושר, בכפיפה לפנים מגיע עם קצות האצבעות עד גובה השליש המרוחק של השוקיים, בעת ישבתו בסולי ספת הבדיקה יישור הבירכיים מביא לרתע קל של הגב התחתון לאחור, לסג דו צדדי שלילי, כוח גס גפיים תחתונות תקין, מתקשה מעת בישיבה בספת הבדיקה שרגליו ישרות וגבו זקוף." וכך סיכמה הועדה את החלטתה (סעיף 10 לפרוטוקול): "תביעתו של התובע משנת 1985 הוכרה כתאונת עבודה, בשנת 2016 עבר ניתוח בגבו לכריתת הדיסק, בעיון בתיקו הרפואי עולה כבמהלך השנים במשך 31 שנים לא הועלו תלונות על ידי ולדבריו לא פנה לטפול רפואי עקב בעיות גב, מכאן שלא ניתן לקשור בין התאונה הנדונה (1985) לבין הניתוח ומצבו הנוכחי, הערר נדחה. " החלטה זו של הועדה היא מושא העירעור שלפני.

ביום 28.6.19 הודיע המערער, כי הוא עומד על העירעור בעיניינו ובקש לבטל את פסק הדין.

...

הוועדה שמעה את תלונות המערער ורשמה אותן כדלקמן: "סובל מכאבי גב, לא יכול להתכופף, קושי בישיבה ממושכת, קושי בהליכה ממושכת, קושי בהרמת משא כבד מוגבל בתנועות, מוגבל בתפקוד בעבודה, לפעמים אני עוזב את העבודה באמצע, אומנם רופא תעסוקתי היה אמלי בעבודה וקבע שאני יכול לעבוד בישיבה." עוד הקשיבה הוועדה לדברי בא-כח המערער ורשמה אותם כדלקמן: "אני חוזר על נימוקי הערר, טעתה הוועד עת פסלה קשר סיבתי בין התאונה משנת 1985 לבין הניתוח שעבר בגבו בשנת 2016, לתובע לא היתה כל פגיעה גבית מאז אותה תאונה נשוא ערר זה, מבקשים לקבוע אחוזי נכות זמניות לתקופת ההחלמה של הניתוח וצמיתה כיום." הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול, בזו הלשון: "מתהלך ללא צליעה, עמידה על קצות האצבעות ועקבים תקינה, לורדוזיס מותני מעת מיושר, בכפיפה לפנים מגיע עם קצות האצבעות עד גובה השליש המרוחק של השוקיים, בעת ישבתו בסולי ספת הבדיקה יישור הברכיים מביא לרתע קל של הגב התחתון לאחור, לסג דו צדדי שלילי, כוח גס גפיים תחתונות תקין, מתקשה מעת בישיבה בספת הבדיקה שרגליו ישרות וגבו זקוף." וכך סיכמה הוועדה את החלטתה (סעיף 10 לפרוטוקול): "תביעתו של התובע משנת 1985 הוכרה כתאונת עבודה, בשנת 2016 עבר ניתוח בגבו לכריתת הדיסק, בעיון בתיקו הרפואי עולה כבמהלך השנים במשך 31 שנים לא הועלו תלונות על ידי ולדבריו לא פנה לטיפול רפואי עקב בעיות גב, מכאן שלא ניתן לקשור בין התאונה הנדונה (1985) לבין הניתוח ומצבו הנוכחי, הערר נדחה. " החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות בהיעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

מדובר בקביעה רפואית מובהקת, ברורה, סבירה ומנומקת, הנמצאת במסגרת שיקול דעתה המקצועי והבלעדי של הוועדה, והנסמכת על הידע בו אוחזים חבריה; לפיכך, ובהיעדר פגם משפטי בהחלטת הוועדה – אינני מוצא מקום להתערב בה. כך גם לא מצאתי בטענת המערער בנוגע לתיעוד רפואי משנת 2007 כדי לסייע לו. בהודעת הערעור ציין המערער, כי דין החלטת הוועדה להידחות גם לגופה, עת בתיקו הרפואי של המערער קיימות תלונות בגין כאבים בגב התחתון עוד משנת 2007.

סוף דבר על יסוד האמור – הערעור נדחה.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל") כתאונת עבודה.

דיון והכרעה בבקשה: על דרך הכלל אין בקביעת דרגת הנכות של תובע על ידי הועדה הרפואית של המל"ל לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים, בכדי לחסום דרכו מלבקש מינוי מומחה בתחום התיפקודי שקומי.

קביעת הנכות כשעצמה, אינה מספקת, חרף שיעורה שאינו מבוטל.

ברע"א 431/14 טויטו ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (13.3.14) מתייחס בית המשפט לעיתוי הדיון בבקשת הנפגע למינוי מומחה בתחום השקום וקובע: "אין כל פסול בהחלטה לבחון את הבקשה למינוי מומחה שקומי רק לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית ובהם פירוט הנתונים העובדתיים (במובחן מהנתונים הרפואיים) הנוגעים למצבו של המבקש ולתפקודו הלכה למעשה ואולי אף לאחר חקירת המבקש או עדיו. כך יוכל בית המשפט לעמוד, ולו לצורך ההחלטה בבקשה למינוי מומחה שקומי, על הילוכו של הנפגע בחיי היום יום, שגרת יומו, מידת עצמאותו וכו'... לא רק שאין בכך פסול, אלא אף גלום בדרך זו יתרון שהרי במצב זה יוכל בית המשפט לקבל החלטה מושכלת, הנשענת על תשתית ראייתית לכאורית בדבר עצם הצורך במינוי מומחה שקומי, אשר נידרש רק במקרים מיוחדים ושנפסק לגביו (כמו גם לגבי מומחה תעסוקתי) שיש טעם בדחיית ההחלטה בצורך במינוי לשלבים מתקדמים של ההליך (רע"א 4102/12 צברי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול")).

...

אי לכך, סבורה אני כי לעת הזו, לא ניתן לקבוע מסמרות לעניין הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום ומתוך כך, הבקשה נדחית בשלב זה. עם זאת, לתובע שמורה הזכות לשוב ולעתור בבקשתו זו בהמשך ההליך ולאחר שתונח תשתית עובדתית מספקת לשם כך. הצדדים מופנים להחלטתי הנוספת מהיום, הנושאת הוראות דיוניות לעניין קידום ההליך.

(-) ביום 11.9.13 נבדק המבקש על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה כי התאונה לא הותירה אצלו נכות.

ביום 18.2.18 נבדק המבקש על ידי רופא תעסוקתי אשר קבע כי חלה החמרה במצבו.

ראו: "סעיף 6ב' לחוק הפיצויים נועד בעקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע.. לתכלית הדיונית מצטרף גם ראציונל נוסף של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית." עם זאת, מאפשר סעיף 6ב' הנ"ל לבית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור את הקביעה על פי דין.

סוגי המקרים בהם תותר הבאת ראיות לסתור מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: הראשונה עניינה טעמים משפטיים, כגון שההליך נגוע בפגם מהותי, כדוגמת תרמית או בטלות מעיקרא, אך גם אי מתן זכות טיעון והעדר מודעות של הגוף הקובע לעובדות רלוואנטיות.

...

סיכומו של דבר, אין הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור.

לאור כך, אינני סבור שהוכחה עילה להבאת ראיות לסתור ואני דוחה את הבקשה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ביום 18/05/2022 עתר התובע בבקשה לביטול ההחלטה בדבר הגשת תחשיבי נזק ומתן ארכה להגשת בקשה מנומקת למינוי מומחה בתחום הנפשי.

פגימתו בתחום הנפשי בעקבות התאונה לא נדונה על ידי פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי, גם לא על ידי ועדות רפואיות מטעם המל"ל ובהתאם היא לא נופלת בגדר קביעה על פי דין בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד. התובע הגיש תביעה להחמרת מצב למל"ל בה טען לנכות בתחום הנפשי, תביעתו נדחתה ע"י ועדה רפואית לעררים מיום 15/03/2021 שנמנעה לידון בליקוי זה ולהכיר בו במסגרת תביעת ההחמרה מאחר שהועדה כפופה להחלטת פקיד התביעות בדבר הליקויים וכי הליקוי הנפשי אינו אחד מהם.

הועדה רפואית להחמרה מיום 25/08/2020 לא דנה בטענת התובע בתחום הנפשי, קבעה בין היתר "אין טיעון לגבי המצב הפסיכיאטרי ולכן הועדה לא דנה בטענה". ערר התובע על החלטת זו נדחה בועדת הערר מיום 15/03/2021 אשר קבעה, בין היתר, כי "מדובר בהליך של החמרת מצב, כאשר הועדה כפופה להחלטת פקיד התביעות אשר קבע ליקויים בגין: כאבי צואר, גב, כתף ובכך שמאל, ולא הכיר בפיברומיאלגיה ולא בדלקת שדרתית מקשחת ופסיכיאטריה. אי לכך מנועה הועדה מלדון בנושאים שהועלו על ידי בא כוחו של התובע, שכן לא הוכרו להחמרה. ידוע כי בהליך של החמרת מצב הועדה כפופה להחלטת פקיד התביעות ואינה יכולה להתייחס לכל מה שנתבקש ממנה. לכן הוועדה לא דנה היום בנושאים שלא הוכרו על ידי פקיד בתביעות". התובע הגיש לבית הדין האיזורי לעבודה ערר על החלטת הועדה הרפואית לערר, ובעניין זה הוא הגיע עם המוסד לביטוח לאומי להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לפיה העירעור של התובע יתקבל, וכי עניינו של התובע יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב כדי שתפעל כדלקמן: מאחר ואישור הרופא התעסוקתי לפי תקנה 36 ציין פגימות בתחום הפיברומיאלגיה וכן הספונדילוארתרפיה על הועדה לידון בהם ולפעול כדלקמן: הועדה תיקבע באם המערער סובל מהפיברומיאלגיה וספונדילוארתרפיה.

...

בסוף כתב התביעה טען התובע כי הוא שומר על זכותו להגיש בקשה לראיות לסתור את קביעת המל"ל. לאחר הגשת כתב הגנה לתיק, ניתנת החלטתי מיום 27/02/2020 לפיה מאחר ועסקינן בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה עם קביעת מל"ל, ובזיקה לנטען בכתב התביעה ובכתב ההגנה, ניתנה לתובע ולנתבעת ארכה להגשת בקשה להבאת ראיות לסתור עד 1/04/2020.

" בהתאם להסכמה לעיל, נידון עניינו של התובע בפני הוועדה הרפואית לעררים לאחר פסק דין ביום 07/03/2022, אשר קבעה בפרק המסקנות, בין היתר, כי "... בנושא הפיברומיאלגיה הוועדה תמימת דעים עם חוות הדעת של ד"ר ... וכן עם קביעותיו של פרופ' ... וקובעת קש"ס ונכות בשיעור 10% לפי סעיף 92(ב) כאשר בנושא זה קיימת חפיפה ברורה בין מצבו הנפשי של התובע והנכויות בתחומי הראומטולוגיה והאורטופדיה והנכות בגין פיברומיאלגיה". לאחר שעיינתי במלוא המסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה קביעת הוועדה הרפואית לעררים לאחר פסק דין מיום 07/03/2022 לפיה "קיימת חפיפה ברורה בין מצבו הנפשי של התובע והנכויות בתחומי הראומטולוגיה והאורטופדיה והנכות בגין פיברומיאלגיה" אינה "קביעה על פי דין" בתחום הנפשי שמחייבת את הצדדים מכוח סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, ולכן התובע רשאי להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי.

חיזוק למסקנה אליה הגעתי נמצאת בעובדה שאם מתעלמים מקביעת הוועדה לאחר מתן פסק הדין, עולה כי סוגיית הפגימה בתחום הנפשי כלל לא נבחנה על ידי הוועדה הרפואית של המל"ל. בנוסף, עיון בפסק הדין המוסכם שניתן בערעור מעלה באופן מפורש כי הצדדים הסכימו כי הדיון בעניינו של התובע יוחזר לוועדה על מנת שהיא תדון בנושא הפיברומיאלגיה וספונדילוארתרפיה.

חיזוק למסקנה אליה הגעתי בדברי הנתבעת בתגובתה כי "בפתח הוועדה הרפואית לעררים התובע ובא כוחו אינם טוענים כלל לנכות בתחום הנפשי, אלא ממקדים את טענותיהם בתחומים שאליהם מתייחס פסק הדין המוסכם". לעניין עצם ההצדקה במינוי מומחה בתחום הנפשי, ועל אף שהתובע לא תמך את בקשתו במסמכים רפואיים המעידים על קיומו של רצף טיפולי בתחום הנפשי, יש ראשית ראיה, ולו בדוחק, למינוי מומחה בתחום הנפשי.

כמו כן נפסק כי "סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע... לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונל נוסף של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית" (ועל כל ראו רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח 1996 בע"מ).

נסיבות חריגות עשויות להיות מקום בו יש שינוי בנכותו של הנפגע: "...בנסיבות שבהן חלה החמרה במצבו של הנפגע, או שנתגלתה בו נכות עקב התאונה, אשר הועדה הרפואית לא נתנה דעתה עליה, הצדק מחייב שעניין קיומה של נכות זו יתלבן ושהנפגע לא יקופח על-ידי היתעלמות מקיומה, רק משום שזו לא עלתה, או לא יכולה הייתה לעלות, על שולחן דיוניה של הוועדה הרפואית. מצב דברים דומה אשר יצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור יחול, כמובן, גם במקרה שעל-פי מסמכים רפואיים שיובאו לפני בית המשפט חלקה הטבה (ולא רק הרעה) במצב נכותו של הנפגע מאז נקבעה דרגת נכותו על-ידי הועדה הרפואית" (ועל כך ראו רע"א 863/90 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי).

סיכום תיק כרטיס רפואי ( רופא מטפל) כרטיס רפואי ( מקצועי)- רפואה תעסוקתית כרטיס רפואי ( מקצועי) – אורתופדיה כרטיס רפואי ( רופא מטפל).

אמות המידה בדבר סוגי הטעמים אשר יש בהם כדי להצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור נקבעו כטעמים משפטיים כגון כאשר ההליך בו נקבעה הנכות עפ"י דין אחר היתה נגוע בפגם מהותי דוגמאת תרמית או בטלות מעיקרה, ו/או טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

...

לטענת התובע, מאידך, דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי להכרעה כי דין הבקשה להידחות.

לכן, לאחר שעיינתי בטענות ומסמכי הצדדים, הגעתי להכרעה כי טענות המבקשת דינן להידחות, ולא מצאתי לסטות מן העקרון המנחה בחוק.

נוכח כל האמור לעיל, דין בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את הקביעה של המוסד לביטוח לאומי, להידחות.