הבקשה הנוכחית היא בקשת המשיבה לביטול היתר ההמצאה בטענות שונות, שהעיקרית בהן היא שבהסכם השמוש נקבע כי מחלוקות יתבררו בבוררות מקוונת, על-פי דין מדינת וושינגטון בארה"ב, והמשתמשים ויתרו על אפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד אמזון, ואילו המבקש הגיש תביעה ייצוגית, בבית משפט בישראל לפי הדין הישראלי.
המשיבה מוסיפה כי בהתאם להילכת בן חמו (רע"א 5860/16 Facebook נ' בן חמו (31/5/2018)) היה על המבקש להגיש תביעתו לפי דין וושינגטון או להגיש חוות דעת שתוכיח כי מדובר בדין זר מקפח.
התובענה המקורית הוגשה נגד שתי חברות אחרות בתאגיד אמזון – Amazon.inc ואמזון ווב סרביסז ישראל בע"מ, שמקום מושבה בישראל – אך בהמשך התברר כי לחברות אלו אין קשר לנושא תובענה וזהות המשיבה תוקנה.
דיון
עיקר המחלוקת הוא בשאלת תחולתו של חוק הגנת הצרכן על העיסקאות שבין אמזון והצרכנים הישראלים, וביתר פירוט – האם סעיף ה-disputes בהסכם של אמזון עם לקוחותיה המחייבם לפנות לבוררות בחו"ל, בהתאם לדין מדינת וושינגטון, ומונע מהם הגשת תובענה ייצוגית, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד.
...
עמדה זו נותרה אמנם דעת יחיד, אך היא זכתה לחיזוק ניכר בפסק דין טרוים, ונביא מדברי כב' השופטת וילנר בסוגיה זו: "דיני הגנת הצרכן נועדו ביסודו של דבר לגשר על הנחיתות האינהרנטית של הצרכן ביחס לעוסק בהקשרים של כוח ומידע באמצעות קביעת 'כללי משחק' הוגנים, שימנעו ניצול לרעה של פערי הכוח והמידע ויחזקו את האוטונומיה של הצרכן. ואכן, בשל מאפייני החוזה הצרכני, דיני הגנת הצרכן הם ברובם קוגנטיים... אין לכחד, חופש החוזים נפגע כתוצאה מהיעדר היכולת להתנות על ההוראות הכופות של דיני הגנת הצרכן. ואולם, הקוגנטיות של הדין הצרכני נועדה להגשים את ערך האוטונומיה של הצרכן, שהרי 'ההבנה היא כי דווקא היעדר מאפיין קוגנטי של חקיקה צרכנית היה פוגע בהגשמת האוטונומיה של הצרכן ...יש להתבונן אפוא על האינטרס של הצרכן הישראלי, שהיחסים בינו לבין פייסבוק יוסדרו לפי הדין הישראלי, בראי תכליות דיני הגנת הצרכן בישראל, בשים לב למאפיינם הקוגנטי ... תניית ברירת הדין פוגעת באינטרס של הצרכן הישראלי כי יחסיו מול פייסבוק יוסדרו לפי הדין הישראלי, באופן שמעמיק את פערי הכוח והמידע בינו לבין פייסבוק, בניגוד לתכליות דיני הגנת הצרכן. לאור זאת; בשים לב לרכיב הקוגנטי של דינים אלו בישראל; ובהינתן המשקל המועט שיש ליתן לאינטרס של פייסבוק אירלנד, להסדיר את יחסיה מול צרכנים אך ורק לפי הדין הקליפורני לנוכח הסכם השימוש החדש – מסקנתי היא שתניית ברירת הדין מְגִנָּה למעלה מן הראוי על אינטרס זה של פייסבוק בהתקשרות מול צרכנים בישראל, כך שיש לקבוע כי מדובר בתנייה מקפחת ביחס ללקוחות אלה".
תפיסה ערכית זו, לפיה עקיפת ההגנות שניתנו לצרכן מקומי אינה הוגנת, אינה ייחודית לדין הישראלי, ולכן נקבע בשיטות משפט אחרות, באיחוד האירופי, במדינות העולם ואפילו בחלק ממדינות ארה"ב, שאין בכוחן של תניות ברירת דין בחוזים צרכניים אחידים כדי לגרוע מהוראות קוגנטיות מקומיות שנועדו להגן על הצרכן.
במובן זה אני סבור כי המהלך בו נקטה אמזון (ככל שלא בוטל) הינו מהלך רצוי ונכון, וכי בירור מחלוקות צרכניות אישיות, הנוגעות לעסקה הספציפית, במסגרת בוררות מקוונת עשוי להיות מהיר וזול בהרבה מניהול הליך בבית המשפט הישראלי.
הבקשה לביטול היתר ההמצאה נדחית.
