מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול היתר המצאה לחו"ל להגשת תביעות נגד חברת פייסבוק

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.7.15 ניתנה החלטתי בבקשה לביטול היתר המצאה (בקשה מס' 3) במסגרתה נקבע, כי יש לבטל ההמצאה לידי החברה הישראלית, יחד עם זאת התקבלה בקשת המבקש וניתן לו היתר להמצאת התביעה לחו"ל. בוקינג הגישה ערעור על ההחלטה למתן היתר המצאה לחו"ל, ע"ר 41070-09-15, אשר נדון בפני כבוד השופטת צ'רניאק, במסגרתו הגיעו הצדדים ביום 31.12.15 להסכמה לפיה הדיון בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום יוחזר אלי לצורך דיון בהתקיימותם של כלל הפרמטרים הנדרשים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, להוציא נושא הפורום שכבר הוכרע, וזאת על סמך החומר הקיים בתיק.
הראשון, שהתביעה הוגשה כהלכה בתחום המדינה ולוּ לאחד מן הנתבעים; והשני, שהנתבע, בעבורו מתבקש היתר ההמצאה לחו"ל, הוא "בעל דין דרוש או נכון לדיון בתובענה." באשר להתקיימותו של התנאי הראשון, אין חולק כי התביעה נימסרה לפתאל, ועיון בכתב התביעה והטענות המועלות כנגד פתאל מעלה כי אין מקום לטעון בשלב זה כי המדובר בתובענה המשוללת יסוד על פניה.
לעניין זה ראו עניין פייסבוק אשר הפנה אף לעניין רע"א 2337/08 ארבל נ' TUI AG (29.1.09), שם נקבעו הדברים הבאים: "אשר לציפיות הסבירות של הצדדים, בית המשפט המחוזי קבע כי ניהול הליכים במדינת מוצאו של תייר שהגיע לנפוש בארץ זרה, איננו בגדר "הסיכון הטבעי והצפוי" שנטלו על עצמם הצדדים וכי היעתרות לבקשה לניהול ההיתדיינות בישראל תחייב הכרה הדדית באפשרות ניהולם של הליכים כנגד גורמי תיירות ישראליים במדינות מוצאם של תיירים הבאים לנפוש בישראל.
...
במקרה שלפניי המשיבה 1 הינה קונצרן תיירות בינלאומי אשר משווק שירותי תיירות למקומות שונים בעולם ומשכך, סבורני כי לנוכח נפח הפעילות הבינלאומי הגדול שאותו מנהלת המשיבה 1 הסיכון כי תתבע לדין באחת מן המדינות בהם היא פועלת הינו צפוי".
המסקנה המתחייבת מהדיון לעיל היא שהוראת החוק והפורום שבהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה היא הוראה שדינה בטלות.
על כן אני מקבלת את בקשת המבקש להיתר המצאת התביעה לחו"ל למשיבה כמפורט לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביום 4.2.15 הגישו המשיבים בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית כנגד המבקשת 1, ובד בבד עתרו למתן היתר המצאה מחוץ לתחום למבקשת 1.
כמו כן, נקבע בפסיקה, כי בבקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום אין חובה על מבקש הביטול להגיש תצהיר.
ואח' (פורסם בנבו, 10.6.2016) (להלן: "עניין בן חמו"), אשר קבעה, כי: "נדמה שמי שמפיץ את מרכולתו כאמור צריך להיות נכון להיתבע בכל מדינה שבה הוא עושה עסקים בהקף משמעותי. בעיקר כך, כאשר קיים פער כה גדול בין גודלה של פייסבוק בישראל, וכנראה גם שווי עסקיה, לבין כל אחד מן המשתמשים, ואפילו כולם יחדיו. הנטל שיוטל על כל אחד מהם להתדיין בחו"ל או לפי הדין החל בקליפורניה הוא נטל משמעותי, שעלול למנוע את ההיתדיינות במקרים רבים". ובהמשך נקבע: "פייסבוק בודאי מרויחה רווח כספי מן השמוש באתר, בין היתר מפירסום. ממילא אין בעובדה כי השרות ניתן בחינם כדי להקנות לה חסינות מהתדיינות בישראל, על פי הדין הישראלי. אף אם לפייסבוק אינטרס בריכוז התביעות נגדה במקום מושבה של חברת האם, יש להציב אינטרס זה אל מול האנטרס של קבוצת צרכנים גדולה בישראל. משקלו פוחת בשל פער הכוחות המובנה בין הצדדים והיותו של ההסכם חוזה אחיד". גם במקרים בהם לא דובר בתאגיד ענק בנלאומי כגון פייסבוק וגוגל, הכירה הפסיקה בכך שנכון יהיה להחיל לפחות את החזקה לפיה מדובר בתנייה שהיא מקפחת ולקבוע כי החברה לא סתרה חזקה זו. כך נקבע, למשל, בת.א. (ת"א) 39265-04-16 Forex Capital Markets Limited נ' דראל (פורסם בנבו, 23.11.2016).
...
מסקנה אחרת תפגע קשות בצרכן הישראלי (עניין פייפאל, בפסקה 20).
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית הבקשה, כך שהיתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט שניתן יעמוד על כנו.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם יש לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום למבקשת שמקום מושבה בהולנד? רקע עובדתי המשיבה 1 (להלן: "התובעת") הגישה בקשה להכיר בתובענה כייצוגית כנגד המשיב 2 (להלן: "המלון"), כנגד המבקשת (להלן: "בוקינג") וכנגד המשיבה 3 (להלן יחדיו: "הנתבעים").
כפי שנקבע בת"צ (מרכז) 46065-09-14 אוהד יחיאל בן חמו נ' פייסבוק (10.6.16 מפי כב' השופטת שטמר – להלן: "עניין פייסבוק"): "...קבלת טענת פייסבוק בדבר בחינת תניית השיפוט לפי הדין שנקבע בה תביא לתוצאה שלפיה לא ניתן יהיה לבחון לפי דיני ישראל כל תניית שיפוט ובררת דין זר בחוזה אחיד, ולא ניתן יהיה לקבוע כי הן מהוות תנאי מקפח. בכך תסוכל האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בישראל נגד נתבעים מסוג זה". מוסיף ביהמ"ש בעיניין פייסבוק וקובע כי: "בעוד שכללי בררת הדין המקובלים מקנים עדיפות לתניית שיפוט שנקבעה בין הצדדים, ונותנים בכך עדיפות לספק שקבע כי ההיתדיינות תהיה בחו"ל ... ובכך מעדיפים את פיתוח הסחר הבנלאומי ומקלים על היצרנים והיבואנים - יתכן שהגיעה העת להתבונן בנושא מזווית שונה, נקודת המבט של הצרכן, בעיקר כאשר הוא צרכן של גופי ענק בנלאומיים שמתמודדים על הצרכנים בכל העולם כולו.
אכן, התובעת לא טענה בתביעה ובבקשה להיתר המצאה לחו"ל כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד ולפיכך דינה להתבטל.
ניתן להקיש למקרה דנן, מהליך שעסק בהפרת חובת דיווח לפי חוק ניירות ערך כמפורט בת"צ 29437-04-13 שנקר נ' חבס השקעות (24.8.15 מפי כב' השופט (כתוארו אז) חאלד כבוב): "אין מקום לבדיקה פרטנית בדבר הסתמכותו של כל אחד מהמשקיעים על אי הדיווח, שכן ככל שייקבע במסגרת התובענה הייצוגית גופה, כי החברה אכן הפרה את חובות הדיווח החלות עליה, הרי שאין צורך בהוכחת הסתמכות של המשקיע על הפרת אותה חובת דווח. אחריות מכוח סעיף 52יא לחוק ניירות ערך קמה גם אם התובע כלל לא הסתמך על הפרת הוראות חוק ניירות ערך". גם בענייננו, אין מקום לבדיקה פרטנית בדבר הסתמכותו של כל אחד מאורחי המלון בתקופה הרלוואנטית על הפירסום המטעה.
...
סיכומו של דבר: ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה.
(ה) סיכום: דין הבקשה לביטול ההחלטה בדבר היתר המצאה לחו"ל לבוקינג, להידחות.
החלטתי ניתנת בכובעי כרשם בית המשפט.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הבקשה הנוכחית היא בקשת המשיבה לביטול היתר ההמצאה בטענות שונות, שהעיקרית בהן היא שבהסכם השמוש נקבע כי מחלוקות יתבררו בבוררות מקוונת, על-פי דין מדינת וושינגטון בארה"ב, והמשתמשים ויתרו על אפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד אמזון, ואילו המבקש הגיש תביעה ייצוגית, בבית משפט בישראל לפי הדין הישראלי.
המשיבה מוסיפה כי בהתאם להילכת בן חמו (רע"א 5860/16 Facebook נ' בן חמו (31/5/2018)) היה על המבקש להגיש תביעתו לפי דין וושינגטון או להגיש חוות דעת שתוכיח כי מדובר בדין זר מקפח.
התובענה המקורית הוגשה נגד שתי חברות אחרות בתאגיד אמזון – Amazon.inc ואמזון ווב סרביסז ישראל בע"מ, שמקום מושבה בישראל – אך בהמשך התברר כי לחברות אלו אין קשר לנושא תובענה וזהות המשיבה תוקנה.
דיון עיקר המחלוקת הוא בשאלת תחולתו של חוק הגנת הצרכן על העיסקאות שבין אמזון והצרכנים הישראלים, וביתר פירוט – האם סעיף ה-disputes בהסכם של אמזון עם לקוחותיה המחייבם לפנות לבוררות בחו"ל, בהתאם לדין מדינת וושינגטון, ומונע מהם הגשת תובענה ייצוגית, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד.
...
עמדה זו נותרה אמנם דעת יחיד, אך היא זכתה לחיזוק ניכר בפסק דין טרוים, ונביא מדברי כב' השופטת וילנר בסוגיה זו: "דיני הגנת הצרכן נועדו ביסודו של דבר לגשר על הנחיתות האינהרנטית של הצרכן ביחס לעוסק בהקשרים של כוח ומידע באמצעות קביעת 'כללי משחק' הוגנים, שימנעו ניצול לרעה של פערי הכוח והמידע ויחזקו את האוטונומיה של הצרכן. ואכן, בשל מאפייני החוזה הצרכני, דיני הגנת הצרכן הם ברובם קוגנטיים... אין לכחד, חופש החוזים נפגע כתוצאה מהיעדר היכולת להתנות על ההוראות הכופות של דיני הגנת הצרכן. ואולם, הקוגנטיות של הדין הצרכני נועדה להגשים את ערך האוטונומיה של הצרכן, שהרי 'ההבנה היא כי דווקא היעדר מאפיין קוגנטי של חקיקה צרכנית היה פוגע בהגשמת האוטונומיה של הצרכן ...יש להתבונן אפוא על האינטרס של הצרכן הישראלי, שהיחסים בינו לבין פייסבוק יוסדרו לפי הדין הישראלי, בראי תכליות דיני הגנת הצרכן בישראל, בשים לב למאפיינם הקוגנטי ... תניית ברירת הדין פוגעת באינטרס של הצרכן הישראלי כי יחסיו מול פייסבוק יוסדרו לפי הדין הישראלי, באופן שמעמיק את פערי הכוח והמידע בינו לבין פייסבוק, בניגוד לתכליות דיני הגנת הצרכן. לאור זאת; בשים לב לרכיב הקוגנטי של דינים אלו בישראל; ובהינתן המשקל המועט שיש ליתן לאינטרס של פייסבוק אירלנד, להסדיר את יחסיה מול צרכנים אך ורק לפי הדין הקליפורני לנוכח הסכם השימוש החדש – מסקנתי היא שתניית ברירת הדין מְגִנָּה למעלה מן הראוי על אינטרס זה של פייסבוק בהתקשרות מול צרכנים בישראל, כך ש‎יש לקבוע כי מדובר בתנייה מקפחת ביחס ללקוחות אלה". תפיסה ערכית זו, לפיה עקיפת ההגנות שניתנו לצרכן מקומי אינה הוגנת, אינה ייחודית לדין הישראלי, ולכן נקבע בשיטות משפט אחרות, באיחוד האירופי, במדינות העולם ואפילו בחלק ממדינות ארה"ב, שאין בכוחן של תניות ברירת דין בחוזים צרכניים אחידים כדי לגרוע מהוראות קוגנטיות מקומיות שנועדו להגן על הצרכן.
במובן זה אני סבור כי המהלך בו נקטה אמזון (ככל שלא בוטל) הינו מהלך רצוי ונכון, וכי בירור מחלוקות צרכניות אישיות, הנוגעות לעסקה הספציפית, במסגרת בוררות מקוונת עשוי להיות מהיר וזול בהרבה מניהול הליך בבית המשפט הישראלי.
הבקשה לביטול היתר ההמצאה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשים הגישו נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית והמציאו אותה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל.
בפסיקה נקבע, כי במסגרת דיון בבקשה לביטול היתר המצאה יש לבחון האם היתקיימו שלושה תנאים עקריים: עילת תביעה טובה; עילת המצאה (היינו, התקיימות אחת מהחלופות של תקנה 500 לתקנות הקודמות); ונאותות הפורום הישראלי לידון בהליך (ראו למשל, רע"א 4199/20 הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' Chi Mei Corporation (15.8.2021) ("עניין הצלחה"); ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007) ("עניין אשבורן"); רע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' סובורובה, פסקה 7 (21.4.2013) ("עניין נירימליק")).
אולם, למיטב הבנתי גם הגישה המרחיבה ביותר לא תסתפק בהשפעה עקיפה כמו זו הנטענת בעניינינו, אשר משמעותה פריצת כל הגדרות בנוגע לבררת הדין לגבי עוולות שהתרחשו בחו"ל. כאשר ההפרה של דיני ההגבלים העיסקיים במדינה הזרה לא התבטאה בדרך כלשהיא במחירי המוצרים שנמכרים בישראל ולא השפיעה על היתנהלות השוק בארץ, וההשפעה הנטענת היחידה היא שישראלים שביצעו עיסקאות במדינה הזרה נפגעו, בדיוק כמו כל מי שביצע עיסקאות באותה מדינה, לא תחול דוקטרינת ההשפעות.
לצד זאת יש להודות, כי בין אם הדבר אפשרי מבחינה חוקית ובין אם לאו, ניתן להניח כי מבחינה מעשית הגשת תביעה ייצוגית באירופה כרוכה בקשיים ניכרים, ודאי אם יהיה צורך לנקוט הליך נפרד בכל מדינה ומדינה (השוו, רע"א 5860/16 Facebook Inc נ' בן חמו, פסקה 32 (31.5.2018)).
...
סוף דבר המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית והמציאו אותה מחוץ לתחומי מדינת ישראל.
מסקנתנו היא, כי הדין הישראלי אינו חל על התביעה, ולפיכך בקשת האישור אינה נכנסת לגדרו של פרט 4 (או כל פרט אחר) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, וממילא אין למבקשים "עילת תביעה טובה"; כי לא עומדת למבקשים אף אחת מעילות ההמצאה שהם טענו להן לפי תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי; וכי בית המשפט הישראלי אינו פורום נאות לדון בהליך.
הבקשה מתקבלת, אפוא.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו