מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול היתר בניה שהוצא שלא כדין במקרים חריגים בלבד

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים יש לבטל את החלטת ועדת הערר זאת באשר החלטת רשות הרשוי התקבלה שלא כדין, בחוסר סמכות, תוך סטייה מתוכניות, הנחיות מרחביות ותקנות התיכנון והבניה, ובנגוד להוראות תוכנית רש/210א הקובעת כי רק הועדה המקומית מוסמכת לאשר בניה של בית ספר בשטח השב"צ (שטח לבנייני ציבור) מושא העתירה.
לטענת המבקשים ההחלטה הוסתרה מעיני הציבור משך חודשים ארוכים על-מנת לאפשר לעריית רמת השרון לפעול בסתר להוצאת היתר בניה על בסיס החלטה פגומה וזאת כדי ליצור עובדות בשטח בחוסר תום לב. המבקשים טוענים בנוסף כי ועדת הערר פירשה באופן שגוי את ההנחיות המרחביות ואת התכניות החלות על המקרקעין, כך שבסופו של דבר הגיעה לתוצאה בלתי סבירה לחלוטין.
לטענת המשיבות סכויי העתירה קלושים, שכן ועדת הערר היא גורם תיכנוני-מקצועי וההתערבות בהחלטותיה תיעשה במשורה ותישמר למקרים חריגים בלבד.
...
לטענת המבקשים ההחלטה הוסתרה מעיני הציבור משך חודשים ארוכים על-מנת לאפשר לעיריית רמת השרון לפעול בסתר להוצאת היתר בניה על בסיס החלטה פגומה וזאת כדי ליצור עובדות בשטח בחוסר תום לב. המבקשים טוענים בנוסף כי ועדת הערר פירשה באופן שגוי את ההנחיות המרחביות ואת התכניות החלות על המקרקעין, כך שבסופו של דבר הגיעה לתוצאה בלתי סבירה לחלוטין.
למסקנה זו הגעתי מבלי להתעלם גם מכך שהיענות לבקשה למתן צו ביניים תוביל בהכרח לעיכוב מסויים בתחילת הבניה בפועל, ואף ומבלי להקל ראש בחשיבותו ומשקלו של נזק זה לאינטרס הציבורי, לתושבים, ולתלמידים המשוועים לפתיחת בית הספר היסודי ונאלצים להמתין זמן רב לבנייתו כנטען בהבלטה על ידי המשיבות 2-4.
עם זאת, בשים לב להסכמת הצדדים להקדמת הדיון בעתירה ולהחלטתי לפיה הדיון הוקדם למועד קרוב - 7.4.2021, באשר המשיבות לא ביססו בראיות לכאורה כנדרש טענה כי מדובר בפרק זמן משמעותי, באיזון האינטרסים של הצדדים , ובאשר יש ליתן בהקשר זה משקל מתאים לזכותם של המבקשים ליומם בבית המשפט וזאת מבלי שתסוכל מטרת העתירה, ראיתי לנכון להיעתר לבקשה למתן צו ביניים.
התוצאה לאור האמור הבקשה מתקבלת וניתן צו ביניים לעיכוב ביצוע כריתת עצים ועבודות על-פי היתר בניה שהוצא על-פי החלטת רשות הרישוי מיום 1.3.2020 לבניית בית ספר באזור חורשת העמל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהתאם להחלטתה מיום 9/7/18 הוועדה חוזרת ומדגישה כי מדובר במקרה חריג מאוד ומובהק בו לאחר אישורה של תמ"מ 3 בשנת 1982, ובהתאם לסעיף 1.5 בתמ"מ, בוטלה למעשה אפשרות להוציא היתרים למגורים בקרקע חקלאית מכח תכנית 15S. ההיתרים נשוא הדיון, ניתנו בקרקע חקלאית מוכרזת שנמצאת מחוץ לתחום הפיתוח של טירה, כאשר מעמדה כקרקע חקלאית עוגן כאמור בתמ"מ 3, תמ"מ21/3 וכן תמ"מ 23/21/3 המהוה תיקון נקודתי לתמ"מ 21/3.
לטענתם, ניתן לבטל היתר בניה שניתן ע"י הוועדה המקומית, בשלושה מקרים בלבד: לפי סעיף 250 לחוק, מוסמכת רשות הרשוי (בהתקיים תנאי הסעיף) להודיע לבעל ההיתר על בטלות ההיתר; לפי סעיף 249 לחוק, מוסמך בית המשפט (בהתקיים תנאי הסעיף) לבטל ההיתר; אין מחלוקת שסעיפים 249, 250 לחוק אינם רלוואנטיים לענייננו; והאפשרות השלישית היא הגשת ערר על החלטת הוועדה המקומית, שאז מוסמכת ועדת הערר בלבד לבטל היתר, אם נפל בו פגם או אי חוקיות.
כדוגמה ניתן להצביע על עת"מ (חי') 1245/03 אוריה השקעות חדרה נ' הוועדה המחוזית חיפה, שם ביטלה הוועדה המחוזית, מכוח סעיף 28 לחוק, היתר בניה להקמת תחנת דלק שהוצא ע"י הוועדה המקומית שלא כדין.
...
אני מקבל את טענת המשיבה כי המקרה שלפניי הוא מקרה חריג ומובהק, שהצדיק את השימוש בסמכות לפי סעיף 28 במקרה זה. זאת בשים לב למכלול הנסיבות כלהלן: אין ספק כי ההחלטה לאשר את הבקשות להיתר, וההיתרים עצמם, הם בלתי חוקיים, בהיותם היתרים לבניה למגורים בקרקע חקלאית, וזאת בניגוד לכל התכניות החלות על המקרקעין, הכול כפי שפורט לעיל.
טענת ההסתמכות נדחית אפוא.
סיכום אני דוחה את שתי העתירות.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד טוענת הועדה המקומית כי קבלת פרשנותו של בית המשפט המחוזי תוביל הלכה למעשה לכך שהסעיף יופעל במקרים חריגים ובודדים בלבד, ובכך יאבד ממשמעותו.
הועדה המקומית מוסיפה כי בהתאם לעמדתה האמורה, במקרה של שימוש בפועל שלא כדין שקדם לאישור התכנית המשביחה, יש לחייב את הנישום בריבית פיגורים החל ממועד אישורה של התכנית המכשירה את הבניה ומעשירה בכך את הנישום, או במקרה שבו הבניה נעשתה ללא היתר לאחר אישור התכנית, החל ממועד תחילת השמוש בפועל.
לצד זאת, בהיתחשב בקושי שעלול להתעורר כתוצאה מחיוב בריבית פיגורים ביחס לפרקי זמן משמעותיים, נטען כי על הגורמים המוסמכים לכך בחוק – לבחון אפשרות לבטל או להפחית את החיוב בריבית הפיגורים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.
יתרה מכך: גבייתו של היטל השבחה בנסיבות שבהן לא הוצא היתר עלולה להתפרש כמתן הכשר לשימוש או לבניה שנעשו שלא כדין.
בהקשר זה סבור היועץ כי יש לפרש את הוראות סעיף 19(ג)(1) כך שהפטור הקבוע בו יינתן גם במקרים של מימוש בהתאם לחלופה השנייה, ובילבד שהנישום שקבל הודעה על שומה יגיש בסמוך לקבלתה בקשה מתאימה לקבלת היתר בניה.
...
לצד זאת, במכלול הדברים, מסקנתי היא כי פרשנות זו תואמת בצורה טובה יותר את לשונו של החוק, ואף מאפשרת להגשים את התכלית החלוקתית הניצבת ביסודו של היטל ההשבחה.
סוף דבר: אציע לחבריי לדחות את ערעורה של הוועדה המקומית.
ת השופט ד' מינץ: מצטרף אני לעמדת חברתי השופטת ד' ברק ארז כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הולם את לשון החוק ולכן דין הערעור להידחות.

בהליך ביטול/עיכוב צו הריסה מינהלי (בצה"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה בטרם דיון אקדים דברים כללים מתוך פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי כב' הש' תמר נתנאל שרון ובו נשנו מספר עקרונות יסוד אשר לאורם יש לבחון במשנה זהירות כל בקשה לביטול ו/או עיכוב צו הריסה מינהלי במיוחד כאשר המבנה שניבנה ניבנה ללא היתר כדין: " בית המשפט העליון כבר פסק לא אחת, כי הריסת מבנים בלתי חוקיים צריכה להיות הכלל והמנעות מהריסה – החריג וזאת לאור החשיבות הציבורית הגבוהה שיש לייחס לאכיפה מהירה ויעילה של דיני התיכנון והבניה, בין היתר – באמצעות מניעת יצירת עובדות בשטח על ידי מי שמפר את החוק בפרהסיה, כל זאת, כמובן- כל עוד לא נפל פגם מהותי בהוצאת הצוו", עפ"א (חיפה) 36231-01-21 חאתם מסרי נ' היחידה הארצית לאכיפה דיני התיכנון ובניה, ראה גם את האזכורים בס' 25 לפסק הדין.
ובהמשך ובאותו הקשר צוין : "בהתייחס לחומרת הפגם בצו, המצדיק את ביטולו , הודגש בפסיקה כי תיקון 116 לחוק, אימץ למעשה את ההלכה הפסוקה שהייתה קיימת לפני התיקון, לפיה צו הריסה מינהלי יבוטל רק במקרים ויוצאי דופן, בהם ניתן הצוו בחוסר סמכות או נפלו פגמים מהותיים בשקול דעתה של הרשות המוסמכת כדוגמת שיקולים זרים, מטרה זרה, חוסר סבירות, והעדר מידתיות . ...", (ראה ס' 28 לפסק הדין חאתם מסרי).
צו ההריסה הוצא לטענת המשיבה ביחס : המשיבה פרטה בתגובתה מיום 25.4.22 את המצב התיכנוני החל על היישוב כליל : אין חולק שהמבקשת לא הוציאה היתר בניה כדין למבנה היביל שהוכנס לשטחה.
העולה מתוכנית המתאר שבישוב כליל ניתן קיימות הנחיות מיוחדות לשימוש בקרקע המאפשרות תוספת בניה בשני אופנים : תוספת לשטח הבינוי הקיים כלומר תוספת בניה לבית המגורים ובילבד שהבינוי המוצע צמוד דופן לבית הקיים.
...
ביום 5.5.2021, הורתי על עיכוב ביצוע צו ההריסה: "לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ולפי שאין מחלוקת שמהנדס הוועדה רשאי היה להוציא צו הריסה מנהלי מכוח סמכותו על פי דין ומאחר ועיקר הטענות הנוגעות לבקשה הוא פגמים שנפלו במתן הצו לאור הוראות חוק התכנון והבניה ". עוד קבעתי, שטענות נוספות הנוגעות למידתיות ואכיפה בררנית אין מקומן בדיון שלפני אלא בהליך מנהלי.
לאחר שבחנתי את תשובת ב"כ המשיבה , את התמונות של המבנה שהוצגו לעיוני עולה בוודאות שמדובר במבנה יביל המונח על גבי רצפת בטו יצוקה שאינה קשורה לבית הקיים ומרוחקת ממנו ולכן, אין איני סבור שיש להתייחס למבנה זה כאל תוספת שטח בנוי למבנה הקיים.
לפיכך, לאחר שבחנתי את העובדה שהמבקשת בנתה ללא היתר או הניחה מבנה יביל או פעלה גם וגם בשטח חצר ביתה וכי קיימת אפשרות סבירה קרובה לוודאי לקבלת היתר כדין לאור תוכנית המתאר שבתוקף מצאתי לנכון לאפשר למבקשת למצות את ההליך לקבלת לגליזציה של המבנה כדין לכן, אני מאריך את צו עיכוב צו ההריסה בשנה מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו