סעיף 5(1) לחוק קובע כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון ב "עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית)"
סעיף 3 לתוספת הראשונה לחוק דן בעינייני חינוך ומחיל את סמכות בית המשפט לעניינים מינהליים על "החלטה של רשות בעניני חינוך, למעט החלטת ממשלה והחלטת שר, ולמעט:
כאמור, בהלכה הפסוקה, נקבע לא אחת כי הסעד עשוי להוות ככלי עזר אבל הוא אינו חזות הכל, וכאשר מדובר בתובענה לסעד כספי במסגרתה משיג התובע על החלטה מנהלית של רשות על בתי המשפט לבחון היטב תביעות מהסוג הזה כאשר "רק באותם המקרים בהם מדובר בתקיפה עקיפה תוכר סמכותו של בית המשפט האזרחי. ואולם, באותם המקרים בהם הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אין לאפשר עקיפה של הליך העתירה המנהלית, על סדרי הדין הקבועים לגביה, באמצעות ניסוח מניפולטיבי של כתב הטענות". (ראו רע"א 7987/10 מדינת ישראל – משרד החינוך נ. עמותת מוסדות "חזון ישעיה" (28.4.2011)).
...
כאמור, בהלכה הפסוקה, נקבע לא אחת כי הסעד עשוי להוות ככלי עזר אבל הוא אינו חזות הכל, וכאשר מדובר בתובענה לסעד כספי במסגרתה משיג התובע על החלטה מנהלית של רשות על בתי המשפט לבחון היטב תביעות מהסוג הזה כאשר "רק באותם המקרים בהם מדובר בתקיפה עקיפה תוכר סמכותו של בית המשפט האזרחי. ואולם, באותם המקרים בהם הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אין לאפשר עקיפה של הליך העתירה המנהלית, על סדרי הדין הקבועים לגביה, באמצעות ניסוח מניפולטיבי של כתב הטענות". (ראו רע"א 7987/10 מדינת ישראל – משרד החינוך נ. עמותת מוסדות "חזון ישעיה" (28.4.2011)).
התייחס לכך בית המשפט העליון בעניין יעקובוב באומרו כי "כן, יש להניח כי תוצאה זו תגרום לחוסר נוחות ועלויות גבוהות יותר בניהול ההליך המשפטי עבור המשיב. זאת, שכן ייתכן והדבר יחייב את פיצול הדיון בתביעה. ברם נראה כי בהיבט המעשי מיצוי ההליך בבית משפט לעניינים מנהליים אף יביא לסיום ההיבטים הכספיים ללא צורך בדיון נוסף מאחר ואלה כשלעצמם לרוב ניתנים לכימות ללא צורך בבירור משפטי נפרד. כך או כך, השיקול האמור בדבר פיצול הדיון שעשוי להתעורר לא יכול לגבור על כוונתו הברורה של המחוקק שעניינים אלו ידונו בפני ערכאה מנהלית. ככל שייקבע שנפל פגם מנהלי בהתנהלות המשטרה, יוכל המשיב למצות את תרגום פסק הדין לערכו הכספי ואף במידת הצורך לפנות לערכאה המתאימה לבירור זכאותו לסעד כספי שלטענתו צומחת מכך".
לאור המסקנה אליה הגעתי לפיה אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה, אין צורך להידרש לטענת השיהוי
לאור האמור לעיל, לאור טיב התביעה, תוכנה, ולאור מהות הסכסוך האמיתי כפי שעולה מכתב התביעה, אני סבורה כי יש לסווג את התביעה כעניין מנהלי ולא כעניין אזרחי.
לפיכך אני מורה על דחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
