לטענת העותרת, ועדת המכרזים נימקה בהחלטתה את הסיבות בגינן החליטה לבחור בהצעת המשיבה 2 כזוכה וציינה כי "רכיב הצעת המחיר מהוה 100% ממשקל הזכייה". לטענת העותרת שיקול המחיר הוא אכן שיקול רלוואנטי ומרכזי, אולם על פי תנאי המיכרז אין הוא השיקול היחיד ואין הוא יכול להוות מאה אחוז מרכיב ההצעה ומשכך יש לפסול את החלטת וועדת המכרזים.
ניתן עם זאת להכשיר גם הצעה שכזו, אם יהיה בידי המציע לשכנע את ועדת המכרזים שהמדובר למעשה בהצעה שאיננה גרעונית, או שיוכל לעמוד בה ושהמחירים הנקובים בה – סבירים, או למצער אפשריים.
"
יציאה למכרז חדש –
מהאמור עד כה עולה כי לא שוכנעתי שיש לקבל את העתירה, במובן שלא אורה על ביטול החלטת וועדת המכרזים להכריז על הצעת המשיבה 2 כעל ההצעה הזוכה.
...
בית המשפט העליון שם הגיע למסקנה כי "ההכרעה בין שתי הפרשנויות שהוצגו איננה חד-משמעית והיא מובילה למעין תיק"ו", וכי יש שיקולים "לכאן ולכאן" לגבי שתי הגישות הפרשניות, הנובעות מכך שהיו ליקויים בניסוח תנאיו של המכרז.
"
אף בעת"מ (חיפה) 54218-08-19 אסיה תורס בע"מ נ' המועצה המקומית כפר קרע (3.1.2020), התבררו טענות לגבי ניסוחו וניהולו של מכרז מטעמה של מועצה מקומית לביצוע הסעות של תלמידים, ושם מסקנתי הייתה כי נפל פגם בניהול המכרז (בשל ניגוד עניינים), אך כי מכלול הנסיבות מחייב את המסקנה שלא להורות על ביטול המכרז או על שינוי זהותה של הזוכה.
כאן, אפנה גם לספרה של דפנה ברק ארז, משפט מינהלי – משפט מינהלי כלכלי (כרך ג', 2013), עמ' 173-174, לאמור:
"הסעד המסורתי בתחום דיני המכרזים, כמו גם בשאר ענפיו של המשפט המינהלי, היה סעד הציווי. מבחינה מעשית, השימוש בסעד זה התבטא בצו שיפוטי שהורה על ביטול החלטה לפסול הצעה, על ביטול החלטה בעניין זכייתה של הצעה במכרז או על ביטול המכרז כולו, לפי העניין. סעד הציווי נחשב לסעד אפקטיבי מאוד משום שהוא מבטל כליל את תוקפה של הפעולה הפגומה. עם זאת, השימוש בו אינו נעדר חסרונות. כמו בהקשרים אחרים של המשפט המינהלי, החיסרון העיקרי של הציווי כסעד יחיד הוא חוסר האפקטיביות שלו במצבים של מעשה עשוי, כלומר כאשר ההחלטה כבר בלתי הפיכה – בין מאחר שהמכרז כבר בוצע ובין מאחר שייפגעו מן הביטול זוכה תם לב או האינטרס הציבורי בהשלמת העבודה. כאשר הצו מורה על ביטול המכרז, ולא רק על העברת הזכייה למציע אחר, תוצאה בעייתית נוספת שלו היא פרסום מכרז חדש בתנאים של היעדר סודיות (לאחר חשיפת עמדות הפתיחה של המשתתפים הפוטנציאליים במכרז שבוטל). זאת ועוד, השימוש המסורתי בסעד הציווי לא התאים למקרים שבהם יש אמנם עילה מוצדקת לביטול המכרז ביוזמת הרשות, אך תוצאה ראויה זו באה במחיר של נזק למשתתפים במכרז (שנשאו בהוצאות ההשתתפות בו), ואילו הרשות, שהביטול נובע לעתים מרשלנותה, נשכרת ממנו."
סיכום –
נוכח האמור לעיל במקובץ, ובכפוף לאמור בסעיפים 115-118 לגבי משך ההתקשרות עם המשיבה 2, העתירה נדחית.
