יוער, כי ההליך ניפתח במקור בבית המשפט המחוזי בת"א.
פסק הבוררות שאותו התבקש בית המשפט לאשר, הנו פסק בוררות מיום 12 באוגוסט 2018, שניתן על ידי בית דין צדק "דרכי משפט" וכן הבהרה שניתנה על ידי בית הדין ביום 12 בדצמבר 2018 (להלן: "פסק הבוררות").
ובהמשך עמ' 1136 :
"לסיכום, המועד להגשת בקשה לביטול הוא איפוא 45 יום מיום מתן הפסק, כפוף לחריגים שצוינו, אלא אם כן הוגשה בקשה לאישור, שאז מצטמצם המועד ל- 15 יום בלבד ובילבד שהם בתחום ה-45 הימים שלעיל".
הפסיקה המצביעה על מגמת המחוקק להביא לידי גמר מוקדם ככל האפשר, את ההליכים הכרוכים בקיומה של הבוררות.
רק לאחר מתן פסק הדין (ובאותו היום) הגיש המשיב לתיק את בקשת הביטול (עליה למדתי רק כעת) - מיסמך שנושא את הכותרת "בקשה דחופה לביטול החלטה לאישור פסק בוררות". בבקשת הביטול לא נטען, כי הוגשה תגובה כלשהיא עובר לפסק הדין, ונטען רק כי מרוץ הזמנים צריך להתחיל ממועד העברת ההליך לבית משפט השלום.
...
במסגרת ההודעה טען המשיב, כי יש לקיים דיון בתיק; כי פסק הדין ניתן קודם למועד שבו היה רשאי להגיש את תגובתו לבקשת האישור (המדובר בתובענה שעניינה בקשה לאישור פסק בוררות); כי ביום 10 במרץ 2019 הוגשה על ידו לתיק בקשת ביטול ויש להכריע בה; כי הוא הופתע מכך שהמבקשת נקטה כנגדו לאחרונה בהליכי הוצל"פ.
כפי שיובהר להלן, דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המבקשת.
ובהמשך עמ' 1136 :
"לסיכום, המועד להגשת בקשה לביטול הוא אפוא 45 יום מיום מתן הפסק, כפוף לחריגים שצוינו, אלא אם כן הוגשה בקשה לאישור, שאז מצטמצם המועד ל- 15 יום בלבד ובלבד שהם בתחום ה-45 הימים שלעיל".
הפסיקה המצביעה על מגמת המחוקק להביא לידי גמר מוקדם ככל האפשר, את ההליכים הכרוכים בקיומה של הבוררות.
על כל האמור לעיל אוסיף ואומר, כי התנהלות המשיב עולה אף היא כדי זניחת בקשתו.
כמתואר לעיל במועד זה הוגשה בקשת ביטול לפסק הדין-הא ותו לא.
סוף דבר- דין ההודעה כמו גם בקשת הביטול להידחות.