מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ביטול החלטת בורר של "בית דין צדק

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

כך, עיכב בית דין צדק את הליכי הגביה, על מנת לאפשר למבקשת להמציא מסמכים נוספים, אך המבקשת איחרה לעשות כן ובא כוחה לא התייצב לדיון שנקבע בפני בית דין צדק; לא הגישה בבית הדין האיזורי כתב הגנה בתגובה לבקשה לאישור פסק בוררים חרף ההמצאה כדין; לא התייחסה להחלטות בנימוק לפיו הן נשלחו למערכת "נט המשפט" על שמו של עורך הדין החתום על בקשת הביטול שסיים עבודתו במשרד בא כוח המבקשת; איחרה בהגשת בקשת רשות העירעור ועד עתה אף לא הגישה בקשה לביטול פסק הבוררים.
...
למרבה ההפתעה של המבקשת, כך בבקשת רשות הערעור, נתקבלה החלטת הבוררים על המשך הליכי המימוש "חרף הבטחה שניתנה שיערך דיון נוסף". בנסיבות אלה, שלא הוזכרו כלל בבקשת הביטול, מתבקש ליתן למבקשת את יומה "ובו תוכל להציג את שלל ראיותיה לכך שלמעשה דינו של פסק הבורר להיות בטל". דיון והכרעה לאחר שבחנתי את ההחלטה, בקשת רשות הערעור על נספחיה, בקשת הביטול ומכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור מטעמי ההחלטה ומטעמים נוספים שאפרט, בתמצית, להלן, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
בענייננו, משלא הועלתה כלל טענת הסמכות בבקשת ביטול פסק הדין ובבקשת רשות הערעור ומשנחה דעתי כי לא נגרם עיוות דין בנסיבות העניין (ראו: סעיף 26(א) לחוק הבוררות), לא היתה מניעה לאשר את פסק הבוררים חרף העובדה שאחד מנושאי הבוררות הוא מתחום משפט העבודה המגן.
סוף דבר הבקשה לרשות ערעור נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

יעקב מנדלסון, הוא המערער בע"א 1655/18 (להלן: מנדלסון), השקיע כספים בחברה והפך לבעל מניות ולשותף בה. בשנת 2005 חתמה החברה על הסכם פשרה עם המשווקת הבלעדית של תוצרתה, במסגרת הליך בוררות שהתנהל בפני בד"ץ העדה החרדית ירושלים.
במסגרת הדיון בעירעור הסכימו הצדדים על ביטול ההחלטה מיום 12.10.2015 והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לידון מחדש בבקשות 33 ו-34, כשטענות הצדדים שמורות להם.
לא מצאתי להתערב בשקול דעתו של בית המשפט המחוזי, אשר מצוי בנבכי הליך הפרוק הנידון, ואשר כערכאה הדיונית מכיר את הסוגיות העובדתיות הדורשות בירור, כפי שאף פורטו בהחלטתו, ואת האופן היעיל והצודק לבררן.
...
יתר על כן, המפרק והכנ"ר לא טענו כלל כי לא ידעו על אודות עילות התביעה נגד מנדלסון או כי לא היה בידיהם כוח תביעה להגשת הבקשות מעת שמונו כבעלי תפקיד, ומיקדו את כלל טענותיהם בשאלת מועד היווצרותה של עילה זו. בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן לקבוע שידיעת החברה על עילות התביעה נגד מנדלסון והתקיימותו של כוח תביעה בידיה התגבשו – לכל המאוחר – ביום 16.12.2007, הוא מועד מינוי הכנ"ר כמפרק הזמני.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
לפיכך, דעתי היא כי יש לדחות את ערעור המפרק.
סוף דבר לו תישמע דעתי, אציע לחבריי לקבל את ערעורו של מנדלסון ולקבוע כי בקשה 33 הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, ומשכך, דינה להידחות על הסף.

בהליך רשות ערעור על פסק בוררות (רע"ב) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פסק הבוררות: ביום 12/8/18 נתן בית דין צדק "דרכי משפט" בנשיאות הג"ר זלמן נחמיה גולדברג פסק דין בבוררות שבין הצדדים.
תוך שנקבע: "בהמשך להחלטה מיום 3.3.19 - ומעת שלא הוגשה בקשה לביטול פסק בוררות (ודוק - לפי ס' 23 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, לא יזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות, אלא בדרך של בקשה לביטולו) - אני מורה על אישור פסק הבוררות מיום 12.8.18 שצורף כנספח "2" לבקשה ועל אישור ההבהרה לפסק הבוררות מיום 12.12.18 שצורפה כנספח "3" לבקשה.
...
דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה: ביום 10/3/19 המבקש לא הגיש בקשה לביטול פסק בוררות אלא "בקשה דחופה לביטול החלטה לאישור פסק בוררות". ממערכת נט המשפט עולה, כי פסק הבוררות אושר ביום 10/3/19 בשעה 9:49 בבוקר.
תוך שנקבע: "בהמשך להחלטה מיום 3.3.19 - ומעת שלא הוגשה בקשה לביטול פסק בוררות (ודוק - לפי ס' 23 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968, לא יזקק בית המשפט להתנגדות לאישור פסק בוררות, אלא בדרך של בקשה לביטולו) - אני מורה על אישור פסק הבוררות מיום 12.8.18 שצורף כנספח "2" לבקשה ועל אישור ההבהרה לפסק הבוררות מיום 12.12.18 שצורפה כנספח "3" לבקשה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יוער, כי ההליך ניפתח במקור בבית המשפט המחוזי בת"א. פסק הבוררות שאותו התבקש בית המשפט לאשר, הנו פסק בוררות מיום 12 באוגוסט 2018, שניתן על ידי בית דין צדק "דרכי משפט" וכן הבהרה שניתנה על ידי בית הדין ביום 12 בדצמבר 2018 (להלן: "פסק הבוררות").
ובהמשך עמ' 1136 : "לסיכום, המועד להגשת בקשה לביטול הוא איפוא 45 יום מיום מתן הפסק, כפוף לחריגים שצוינו, אלא אם כן הוגשה בקשה לאישור, שאז מצטמצם המועד ל- 15 יום בלבד ובילבד שהם בתחום ה-45 הימים שלעיל". הפסיקה המצביעה על מגמת המחוקק להביא לידי גמר מוקדם ככל האפשר, את ההליכים הכרוכים בקיומה של הבוררות.
רק לאחר מתן פסק הדין (ובאותו היום) הגיש המשיב לתיק את בקשת הביטול (עליה למדתי רק כעת) - מיסמך שנושא את הכותרת "בקשה דחופה לביטול החלטה לאישור פסק בוררות". בבקשת הביטול לא נטען, כי הוגשה תגובה כלשהיא עובר לפסק הדין, ונטען רק כי מרוץ הזמנים צריך להתחיל ממועד העברת ההליך לבית משפט השלום.
...
במסגרת ההודעה טען המשיב, כי יש לקיים דיון בתיק; כי פסק הדין ניתן קודם למועד שבו היה רשאי להגיש את תגובתו לבקשת האישור (המדובר בתובענה שעניינה בקשה לאישור פסק בוררות); כי ביום 10 במרץ 2019 הוגשה על ידו לתיק בקשת ביטול ויש להכריע בה; כי הוא הופתע מכך שהמבקשת נקטה כנגדו לאחרונה בהליכי הוצל"פ. כפי שיובהר להלן, דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המבקשת.
ובהמשך עמ' 1136 : "לסיכום, המועד להגשת בקשה לביטול הוא אפוא 45 יום מיום מתן הפסק, כפוף לחריגים שצוינו, אלא אם כן הוגשה בקשה לאישור, שאז מצטמצם המועד ל- 15 יום בלבד ובלבד שהם בתחום ה-45 הימים שלעיל". הפסיקה המצביעה על מגמת המחוקק להביא לידי גמר מוקדם ככל האפשר, את ההליכים הכרוכים בקיומה של הבוררות.
על כל האמור לעיל אוסיף ואומר, כי התנהלות המשיב עולה אף היא כדי זניחת בקשתו.
כמתואר לעיל במועד זה הוגשה בקשת ביטול לפסק הדין-הא ותו לא. סוף דבר- דין ההודעה כמו גם בקשת הביטול להידחות.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות שניתן ביום כ"ח בתמוז תשע"ו (3.8.16) על ידי בית דין צדק – בני ברק (להלן: "פסק הבוררות").
בהחלטתו מיום 16.12.15 קבע כב' השופט מאור, בין היתר, כי : "אין מקום לבטל את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים להפנות את ההליך לבוררות". הצדדים פנו לבוררות בבית דין צדק בני ברק וביום 3.8.16 ניתן פסק הבוררות.
כב' השופט הדר קבע כי החטיבה הראשונה הנה בבחינת ערעור או בר"ע על החלטות כב' השופט מאור, כך שדינה להדחות על הסף מחמת העדר סמכות של בית משפט השלום לידון בה. לגבי החטיבה השנייה, ציין כב' השופט הדר כי היא עולה במסגרתה השאלה האם יש לידון בטענות במסגרת בית משפט השלום או במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות בבית המשפט המחוזי.
...
כב' השופט מאור נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים וציין בהחלטתו כי: "מאחר והצדדים הביעו הסכמתם לפנות להליך של בוררות המזכירות תסגור את התיק ובנסיבות אלה אני מורה על החזר האגרה לידי התובע". המבקש-התובע הגיש מספר ימים לאחר מכן "בקשה לביטול הפניית התיק לבוררות" והתיק נקבע לדיון.
כפועל יוצא מכך, אני קובעת כי אין ולא היה כל צורך בבקשה להארכת מועד אשר הוגשה לבית משפט זה. האם ההליך דנן ננקט על ידי המבקש בשיהוי, כטענת המשיבים? איני סבורה כי כך הדבר בענייננו.
מן האמור, אני דוחה את טענת המשיבים כי ההליך שלפני ננקט על ידי המבקש בשיהוי.
סיכום : מן המקובץ לעיל, אני מורה כדלקמן: בנסיבות העניין, לא מתקיימות הוראות סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, ומכאן שהסמכות לדון בבקשה לביטול פסק הבוררות מוקנית לבית המשפט המחוזי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו