במסגרת הליך הגירושין שהתנהל בבית הדין הרבני האיזורי באשקלון (להלן: "בית הדין הרבני"), בו ייצג התובע את הגב' ענת, הגיעו הצדדים להסכם חלוקת רכוש, מיום 19.11.15, לפיו היה על הנתבע לשלם לגב' ענת סך של 307,000 ₪, בתוך 90 יום ממועד ביטול העיקולים שהוטלו בתיק מזונות שנוהל נגד הנתבע בלישכת ההוצל"פ. בית הדין הרבני אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם חלוקת הרכוש").
שנית, לכתב התביעה צורפו החלטות הגורמים הנ"ל בעיניין תלונת הנתבע כנגד התובע, כדלקמן:
החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, נועה רגב, מיום 03.06.18, מתייחסת לבקשת החייב בתיק (הנתבע), שכותרתה "תלונה רשמית נגד עו"ד נתנאל מויאל".
החלטת ועדת האתיקה המחוזית בלישכת עורכי הדין מיום 09.01.19, אף היא מתייחסת לתלונה שהגיש הנתבע כנגד התובע.
האם חלה על הפרסומים במישטרה ובלשכת עורכי הדין הגנת תום הלב שבסעיפים 15(2), 15(5)(א), ו- 15(8) לחוק
כאמור מכתב התלונה אשר פורסם במסגרת הגשת התלונה במישטרה, וכן במסגרת הגשת התלונה לועדת האתיקה של לישכת עורכי הדין, הנו מכתב התלונה הראשון מיום 01.05.18.
...
לאור כל האמור לעיל, מצאתי לקבוע פיצוי לתובע בגין לשון הרע נגדו, בסך של 50,000 ₪ (ראה ע"א 53708-08-20 שם פסק כבוד השופט גד גדעון 50,000 ₪ בתביעת לשון הרע של עורך דין).
סוף דבר
התביעה מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובע סך של 50,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה דנן, ועד לתשלום בפועל.