העתירה שלפניי מכוונת נגד החלטת המשיבה מס' 1 – ועדת הערר המחוזית לתיכנון ובנייה חיפה (להלן: "ועדת הערר"), מיום 07.04.2022, בגדרה נדחה הערר שהגישו העותרים על החלטת המשיבה מס' 2 – הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה חוף הכרמל (להלן: "הוועדה המקומית"), אשר ביטלה באופן חלקי היתר בנייה שניתן לבנייה במקרקעין הידועים כגוש 1190, חלקה 39, מיגרש 42 ביישוב גבע כרמל, למשיב מס' 3 (להלן: "הנחלה", ו/או "המקרקעין").
...
העתירה שלפניי מכוונת נגד החלטת המשיבה מס' 1 – ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה חיפה (להלן: "ועדת הערר"), מיום 07.04.2022, בגדרה נדחה הערר שהגישו העותרים על החלטת המשיבה מס' 2 – הועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף הכרמל (להלן: "הועדה המקומית"), אשר ביטלה באופן חלקי היתר בנייה שניתן לבנייה במקרקעין הידועים כגוש 1190, חלקה 39, מגרש 42 ביישוב גבע כרמל, למשיב מס' 3 (להלן: "הנחלה", ו/או "המקרקעין").
כך לדוגמא בעע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (24.06.2009), התייחס בית המשפט העליון לשאלה אם המסקנה שהיתר הבנייה אינו תואם את התכנית, מחייבת בהכרח את התוצאה לפיה יש להצהיר על בטלותו של היתר הבנייה, או שמא יש מקום להורות על הפעלת דוקטרינת הבטלות היחסית.
סבורני כי מדובר בתוצאה מידתית המאזנת באופן ראוי בין האינטרסים של כל הצדדים.
לסיכום:
לאור כל האמור לעיל, ומשלא נפל פגם בהחלטת ועדת הערר דין העתירה להידחות, בכפוף לאמור בסעיף 34 לעיל.