טיעוני המשיב:
בתגובתו העלה ב"כ המשיב שורת טענות ובכלל זה טענות לאי שמירה על הפרדה בין גופי החקירה והתביעה, ופגם בהליך המנהלי של העדר שימוע, שבו היה אמור להנתן למשיב הסבר בכל הנוגע למסגרת החוקית שבה נתפס התפוס, ומהי מטרת התפיסה.
אמנם בענין "נאשף", ביטל בית המשפט העליון את פעולת התפיסה וקבע כי ההנחיות אינן יכולות להחשב כמדיניות סדורה אלא שהחלטתו התייחסה לעבירה של נשיאת מטען בעל משקל חורג, שלא הוזכרה כלל בהנחיות, ולעומת זאת העבירה בעניינינו של נהיגה ללא רשיון נכללה על פי ההנחיות בעבירות בהן יש מקום לבקש תפיסת הרכב בו נעברה העבירה, אם כי בפיסקה 35 בעיניין "נאשף" צוין, כי ככלל על פי הנוהל האמור, סמכות התפיסה תופעל רק במקרי הקצה של הסקאלה הלא נורמאטיבית, וגם ביחס לעבירה של נהיגה ללא רישיון יש צורך שיהיה מדובר ב"מי שלעולם לא הוציא רישיון נהיגה" ואף זאת "רק למן הפעם השנייה שבה הדבר מתרחש", כך שקיים בכל זאת ספק אם ההנחיות יכלו להחשב כמדיניות סדורה גם ביחס למקרה שלפנינו.
...
זאת ועוד, לא שוכנעתי כי לא ניתן למצוא תחליף הולם לשמירת התפוס בידי במשטרה לצורך הצגתו כראיה, בדרך של השלמת כל התיעוד הנדרש של נתוני התפוס והחתמת המשיב על התחייבות אשר תכלול איסור דיספוזיציה, איסור עשיית שינוי טכני כלשהו בתפוס, איסור שימוש בתפוס על כביש (לאור הנחיית אגף התנועה המגבילה את האכיפה לנסיעה על כביש) איסור שימוש גורף בתפוס למי שאינו בעל רשיון נהיגה מסוג כלשהו, וכל הגבלה סבירה אחרת המתחייבת בנסיבות הענין אשר תאושר על ידי בית המשפט.
לפיכך ובשים לב לזמן הרב שחלף אני מורה כי ככל שהמשטרה לא תגיש עד ליום 31.5.22 כתב אישום בענין הנהיגה בתפוס או ככל שיוגש כתב אישום אשר לא יכלול בקשה להמשך תפיסת התפוס לצורך השמדתו העתידית במקרה של הרשעה, התפוס יוחזר לידי המשיב כנגד חתימה על כתב התחייבות כמפורט בסעיף 57 לעיל.
עוד אני מוצא מקום להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן החלטתי שנבע מעומס עבודה חריג .
