ביטול הזמנת אולם אירועים עקב נסיבות בלתי צפויות

כעבור 9 ימים נוספים חזר התובע אל נציג הנתבעת בדרישה מסבירה כי הוא וזוגתו נזקקים להחזר הכספי במהרה ,אולם נאמר לו שמדובר בהזמנה שאינה ניתנת לביטול.

אין ספק שמדובר במשבר עולמי העומד ברקע ביטול ההזמנה ע"י התובע ועניין זה לא היה צפוי כלל ולא היה ידוע בעת כריתת ההסכם בין הצדדים .הפרה כנ"ל באה לעולם כתוצאה מנסיבות כנ"ל שלא היה עליו גם לראותן מראש ולא יכול היה למנען .

לפיכך בבא ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים , עליו ליתן את הדעת במסגרת שקולי צדק להעדר אשם של שני הצדדים לנסיבות שהובילו לארוע המסכל , למועד הביטול ביחס למועד המתוכנן ,היעד, התניות החוזיות ומאמץ מוכח מצד הנתבעת לדאוג להשבת הכספים והצעות לשיפוי .

...

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות העירעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת מישפחה של המבקשים.

נטען כי למבקש לא היה שום קשר מעולם עם הצד השלישי אשר לטענת המשיבה הוא זה שקובע את עלויות הביטול ולכן בנסיבות אלה החובה למתן מידע והסבר חלה על המשיבה, מידע שמעולם לא נימסר למבקש.

לטענת המבקשים, טעה בימ"ש קמא בקביעתו לפיה פטירה או מחלה לא צפויה של קרוב מישפחה היא אפשרות שקיימת לעולם ולכן איננה מהוה ארוע מסכל.

ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תנתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת העירעור [ראו: רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (18.3.2015); רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' אילנה משיח (20.05.2015); רע"א 2376/16 זאב אלימלך קביאטקובסקי נ' רות לפ (10.5.2016); רת"ק (ב"ש) 430-02-16 שושנה כהן נ' סרגיי אבין (24.5.2016); רע"א 7064/17 הנ"ל; רע"א 1032/20 עופר שיינברג נ' סלון אפי בע"מ (06.05.2020)].

פטירה או מחלה לא צפויה של קרוב מישפחה היא אפשרות שקיימת לעולם, כפי שקבע בימ"ש קמא, ולכן קיימת אפשרות לרכוש ביטוח ביטול טיסה או לרכוש כרטיסים שניתנים לביטול.

...

כן יצוין כי בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 146(א)(2) לתקנות אני מאשר את פסק דינו של בימ"ש קמא ודוחה את בקשת רשות הערעור כנגד פסק דין זה. פסק דינו של בימ"ש קמא: המבקשים הגישו תביעה קטנה לפיצוי בגין ביטול הזמנת טיסה עקב פטירת קרובת משפחה של המבקשים.

באשר לטיעון בדבר עשיית עושר ולא במשפט לפיו המשיבה מכרה את כרטיסי הטיסה של המבקשים לאחרים ובכך התעשרה שלא כדין על חשבונם, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא כי המבקשים לא הוכיחו טענה זו. משלא הוכחה הטענה כי הכרטיסים נמכרו לאחרים, דין הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט להידחות ואין מקום להתערב בקביעתו של בימ"ש קמא לעניין זה. בסיכומו של דבר, לאור המפורט לעיל, לא מצאתי מקום ליתן רשות ערעור על פסק הדין של בימ"ש קמא, זאת בפרט לאור העובדה שמדובר בפסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות שלא נפל בו פגם מהותי הדורש התערבות או מתן רשות ערעור.

נעיר, בטרם סיום, כי הגם שדין הערעור להדחות בהעדר עילת התערבות בפסק דינו של בית משפט קמא מעוררת התנהלות המשיבים תהיה בכל הנוגע להתחשבותו של ספק השירות בנסיבות אישיות של לקוחותיו.

מבלי לגרוע מההערה לעיל, ומכל הטעמים שפורטו, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

זאת ועוד, גם אם מגיפה כשלעצמה אינה בהכרח ארוע לא צפוי, קשה לומר כי נסיבות מגיפת הקורונה, משכה, השפעתה על המשק והמגבלות שהוטלו בעטיה - צפויות.

בית משפט קמא קבע כי שני הצדדים תמי לב, ועל כן אין לקבל את טענת המשיבה כי עמידתה של המערערת על זכות הביטול היא עמידה על זכות חוזית שלא בתום לב. מעבר לכך, אנו סבורות כי נוכח נסיבות לא ניתן לייחס למערערת עמידה על זכות חוזית שלא בתום לב, ולהלן טעמינו.

נוסף על כך, וכפי שקבע בית משפט קמא, הציפייה כי בכל אחד מהימים שבהם הותרה פתיחה חלקית של אולמות אירועים, אכן יתקיימו אירועים בפועל מנותקת מהמציאות העסקית הכרוכה בהזמנת אירועים רבי משתתפים, ובבחירתם של רבים לדחות את קיום הארוע למועד נטול הגבלות.

חוב דמי השכירות- המערערת טוענת לחוב של כ-1.7 מיליון ₪, אך מניעת האפשרות להשתמש בנכס כאולם אירועים מאפשרת למשיבה לידרוש את התאמת דמי השכירות למציאות זו. אין לי ספק שגם למערערת נגרמו נזקים כספיים משמעותיים בתקופה זו (פרוטוקול הדיון מיום 11.07.2021) ואולם בשונה מהמשיבה היא לא טענה בעיניין הנזקים שנגרמו לה במסגרת כתב התביעה או בתצהיר שהגישה, ולא הצביעה על אינטרס ראוי המצדיק את ביטול ההסכם בכלל הנסיבות שנימנו לעיל.

...

מכלל האמור, מסקנתי היא שעמידת המערערת על ביטול הסכם השכירות והשבת הנכס לידיה מהווה סטייה מחובתו של צד להסכם לקיימו בתום לב, שאין להשלים עמה.

סוף דבר המניעה שהוטלה על המשיבה להפעיל את אולם האירועים היא מניעה מכוח דין.

על כן, ולו דעתי הייתה מתקבלת, דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלה, משנכרת חוזה מול אולם האירועים שהופר, זכאית התובעת לדמי ביטול.

מכאן שאין צורך לקשור את דמי הביטול לנזק בפועל שניגרם לאולם האירועים ולכן לא צריכה התובעת להוכיח כי בשל שריון מועד הארוע שהוזמן עבור הנתבעים נימנע מהתובעת אפשרות לקיים ארוע ממשי אחר שבקש להתקיים באותו מועד.

הנזק הצפוי אינו בגובה הפסד ההכנסה הצפויה וגם אינו תלוי בהוצאות הקבועות של בית העסק.

...

אני סבור כי הפיצוי החוזי שנקבע בהסכם, בייחוד המתווה המדורג, הינו סביר ביחס לנזק שניתן היה לצפותו שהוא הפסד רווח של אולם אירועים כתוצאה מביטול האירוע.

סוף דבר בהתחשב במכלול הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע כי הפיצוי שנקבע בהסכם בשיעור של 25% מסך ערך האירוע הינו סביר.

לפיכך, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום התביעה בסך 44,757 ₪ מכוח סעיף 3.3 להסכם.

לכתב התביעה צורפו דיווחים של חדר הבקרה ממועד האירועים.

בכתבה שפורסמה באתר חדשות תעופה זר (travelradar.aero) תחת הכותרת "RHODOS AIRPORT – MASS CANCELATION & DIVERSION DUE TO HIGE WIND" נכתב כי נכון לזמן הפירסום בוטלו 24 נחיתות ו-14 המראות בשדה התעופה ברודוס.

הנתבעת טוענת כי במקרה זה הטיסה בוטלה בשל נסיבות שלא היו בשליטתה ולא היו חלופות שניתן היה לנקוט בהן וחל החריג בסעיף 6(ה)(1) הפוטר אותה מהחובה למתן פיצוי כספי לנוסעים בגין ביטול הטיסה.

לעניין שירותי לינה, הנתבעת הייתה נכונה לספקם על פי דרישה, אולם מרבית הנוסעים שבו לביתם ואף נוסע לא פנה מיוזמתו בדרישה מעין זו. דיון בתביעה היתקיים ביום 25.7.2023.

הפסיקה הכירה בתנאי מזג אויר קשים ולא צפויים כנסיבות מיוחדות שאינן בשליטת מפעיל הטיסה (עניין רחמים פסקה 30; ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 32988-10-12 גסקו נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ (22.03.2013)).

...

בנסיבות דנן אני סבורה כי הפרת החובה לספק שירותי לינה, מצדיקה פסיקת פיצוי מכוח סעיף 11 לחוק שירותי תעופה המסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי שאינו תלוי בנזק מקום בו מפעיל הטיסה לא נתן לנוסע את ההטבות הקבועות בחוק (ראו: ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 16313-05-18 כהן נ' אוקריאנה אינטרנשיונל איירליינס, פסקה 8 (26.7.2019)).

עובדות המקרה מובילות למסקנה כי התובעים ביקשו לממש את חופשתם ולטוס ביום המחרת ואיני מוצאת ממש בטענה זו שנטענה באופן כללי ולא בוססה.

סיכומם של דברים התביעה מתקבלת בחלקה – התובעים זכאים לפיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 4,500 ₪.