ביטול הזמנה: חבילת נופש החזר פיקדון

התובעת לפיכך תוהה הכיצד לא ניתן לקבל החזר עבור הכרטיס כאשר בפועל היא איננה מופיעה ברשימת הנוסעים? הנתבעים טוענים בתגובה כי התובעת מנסה להוציא מהם כספים בחוסר תום לב. התובעת חתמה על טופס הזמנת חבילת נופש ביום 21.04.15 (להלן: "טופס ההזמנה"), כאשר מדיניות הביטולים של החבילה מופיעה באופן ברור על גבי טופס ההזמנה, והתובעת הייתה מודעת למדיניות זו. ביטול כרטיס הטיסה, כפי שרשום בבירור על טופס ההזמנה, הנו "בכפוף למדיניות הביטולים של חברת התעופה". על פי מדיניות חברת התעופה, מרגע שהונפק כרטיס טיסה, אין החזר כספי בעבור כרטיס שמבוטל או עקב אי הגעה לטיסה.

· במקרה של אי תשלום במועד הנקוב או ביטול ההזמנה, סוכנות "מרגלית ד.נ.ל טורס" תהא זכאית לבטל את ההזמנה ולגבות מסכום ההזמנה את הפקדון בסך של 49 אירו ו/או דמי ביטול החבילה לפי הרשום מטה ו/או דמי ביטול כרטיס הטיסה, בכפוף למדיניות הביטולים של חברת התעופה.

...

אם היו מבקשים ממנה מסמך כזה, יכלה להביא אותו ללא כל קושי שכן מצבה הרפואי היה בכי רע. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק זה, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

אני סבורה אולם שבנסיבות בהן ביטלה התובעת את הנסיעה, אין מקום לגבות את אותו פיקדון והיה צריך להחזיר לתובעת את הסכום הנ"ל. אין מדובר בסכום אותו שילמו הנתבעים לגורמים אחרים (או לפחות לא כך נטען), כך שמן הראוי שבנסיבות בהן בוטלה הנסיעה, לא תותיר הסוכנות סכום זה בידה.

אשר על כן לאור כל האמור, אני מחליטה לקבל את התביעה ולהורות כי הנתבעת 1 תחזיר לתובעת סך של 1,500 ₪ וכן תשלם לה 500 ₪ הוצאות משפט (ההתקשרות הייתה מול הנתבעת 1 ולכן מצאתי לנכון לחייב אותה).

התובעים תבעו, אפוא, החזר של עלות ההשכרה בארץ שלא מומשה, בסך 488 ₪; את עלות השכרת הרכב בברלין בסך 725 ₪ (168 אירו, לאחר ניכוי הפקדון שהושב להם); החזר תשלום חבילת הנופש כולה בסך 4,000 ₪; ופצוי בגין סבל ועוגמת נפש בסך 5,000 ₪; סך כל התביעה - 10,213 ₪.

הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין, בה טענה כי אי התייצבותה לדיון נבע מטעות אנוש של נציגה, שרשם ביומנו את מועד הדיון שבוע מאוחר יותר, וטענה כי יש לתת לה את יומה בבית המשפט, שכן בפיה טענות הגנה טובות.

כאשר נישאל מדוע לא ביצעה עד היום הנתבעת את הזיכוי לו התחייבה בכתב ההגנה השיב, כי משעה שהתובעים החליטו להמשיך בהליך, אין מקום להחזר; עם זאת הבהיר, כי גם כעת הנו מסכים להחזיר לתובעים את הסכום ששלמו בהזמנה בארץ ובהזמנה בברלין; אולם לטעמו, הסכום שנפסק בפסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות הנתבעת גבוה ללא כל פרופורציה, וכהגדרתו - "מטורף". דיון והכרעה ראשית דבר יובהר, כי מעבר לטענתה הלאקונית בכתב ההגנה להעדר יריבות בינה ובין התובעים, הרי שבפועל לא נשמעה מפי הנתבעת כל טענה, כי אין היא נושאת באחריות לתקלה שארעה בדוכן באדג'ט בברלין.

...

אין בידי לקבל עמדה זו מכל וכל.

בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעים בגין הגשת התביעה, בשים לב לכך שהתייצבו שניהם לשני דיונים, ולרבות החזר אגרת המשפט בה נשאו, בסך כולל של 1,000 ₪.

לאור האמור לעיל, אני מורה כי הפקדון בסך של 3,300 ₪ אשר הפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט ביום 6.9.18 יועבר במלואו לידי התובעים, ביחד ולחוד.

סכום זה יימסר לעו"ד יגאל בורוכובסקי שימונה נאמן, ויופקד בפיקדון שקלי.

קוי חופשה תפרסם באתר שלה (למשך שנתיים) ובשני עתונים הזמנה לרוכשי העבר ובה תציע להם החזר כספי בשיעור של 80% ממיסי הנמל, או להבדיל הנחה בגובה 5% או 80 ₪, הגבוה מבין השניים, ממחיר טיסה או חבילת נופש הנקוב באתר האנטרנט.

כמו כן תודיע ללקוחות עצמם במסמך שהיא שולחת אליהם לאחר עריכת הזמנה, כי ביטול הטיסה או אי התייצבות יכולים לזכות בהשבת מסי הנמל, ויש לפנות את המשיבה לשם כך. תניה דומה תתוסף במסמך התנאים הכלליים של המשיבה.

...

בתום הדיון ניתנה החלטתי שלפיה לא ראיתי טעם לדחות את ההסדר, והוריתי על פרסומו כדין, ועל משלוח ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן.

דיון לאחר עיון בהסדר הפשרה, בטיעוני הצדדים ובעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אני סבורה כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה, ועונה לדעתי על דרישות סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר, ודאי עם תיקונו, נותן מענה לשאלה העיקרית שהועלתה לדיון: השבת מסי הנמל.

אשר לפרסום: משעה שנמצאה דרך ראויה שלפיה המשיבה תשלם את ההשבה; וכיוון שסכום ההשבה יעמוד על סכום נמוך יחסית, של עד 80 ₪ (ועד 70 ₪ בנתונים הידועים היום לגובה ההשבה בפועל) – לא ראיתי מקום להורות על פרסום עמוק יותר, חיפוש חברי הקבוצה עצמם, שיוסיף להוצאות הפשרה.

לסיכום אני מאשרת את הסכם הפשרה שבין הצדדים, בתיקון שנערך בפרוטוקול הדיון מיום 1.11.2021, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

התובעים צרפו לכתב התשובה נספחים שהנתבע שלח המעידים כי אין זכר לאי החזרת פקדון.

" סעיף 3(2)(ג) לתקנות שירותי תיירות מחיל על סוכנות נסיעות, בין היתר, חובת גילוי כדלקמן: "החזרת הכספים במקרה של ביטול חבילת התיור ששולמו לסוכנות הנסיעות, דרך התשלום ותנאי הצמדתו;" בענייננו, התובעים טוענים כי הנתבע עומד בהתאם להגדרה של שירותי סוכנות נסיעות לפי סעיף (1) לחוק הקובע כי ארגון ומכירה של סיור למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור בגדר שירותים של סוכנות נסיעות.

כך למשל, בשיחה שהתקיימה בין הצדדים ביום 16.6.20, כתב הנתבע לתובעים כדלקמן: "חבר'ה. הסיור שלי ברואנדה עלה ב-100 דולר. 740$ במקום 640. זהו סכום ההחזר שלך עבור רואנדה 740$". הנתבע נישאל באותה השיחה האם ניתן לשלם "באירו" והנתבע כתב לתובעים את הסכום המוערך באירו שעליהם לשלם.

...

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעים סך של 9,773 ₪.

סה"כ ישלם הנתבע לתובעים סך של 10,773 ₪.

יצוין כי התובע סומך תביעתו על הוראות תקנות 1(ה), 2(ג), 3(ג) לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003, לפיהן מפורטות בין היתר, חובות המוטלות על סוכנות נסיעות בעיניין תנאי גילוי מידע ודרכי ביטול חבילת התיור שנרכשה.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי בהתאם לאישור הזמנה שצורף כנספח 1, טרם מועד הצ'ק אין, והגעתו של התובע לבית הדירות היה על התובע לשאת בשני תשלומים נוספים, "אשר ייגבו על ידי מקום הארוע": 'עמלת היעד' בסך של 540 יורו, ופקדון נזקים בסך של 250 יורו (להלן: "התשלומים הנוספים". הדבר הופיע באישור ההזמנה (השואב את תנאי העסקה מעמוד מקום האירוח באתר) (סעיף 12 לכתב ההגנה).

שם נקבע כי מקום האירוח רשאי לבטל את ההזמנה ללא כל הודעה מוקדמת, אם לא יהיה ביכולתו לגבות את התשלום במועד שצוין על ידו, במקרה כזה כל החזר יהיה כפוף לשיקול דעתו של המארח בלבד: יחד עם זאת, מציינת הנתבעת כי על אף הסמכות לביטול על ידי המארח כמפורט לעיל, המארח לא ביטל את הזמנת התובע ללא הודעה מוקדמת מאחר והזכיר לתובע מספר פעמים כי עליו לשלם את התשלומים הנוספים, ואף האריך לו את המועד האחרון לבצוע התשלום.

...

דברים אלה מקובלים עליי, ואני מאמצת אותם, לצורך הכרעה בפסק דין זה. מטעמים אלו אני קובעת כי הנתבעת הציגה לתובע מידע חסר והשמיטה פרטים מהותיים מהמידע שמסרה לו. על בוקינג היה לדעת כי על התובע היה להסדיר את התשלומים הנוספים טרם ההגעה ליעד, וככל שלא יוסדרו התשלומים טרם ההגעה לדירה תבוטל ההזמנה.

לאור המקובץ לעיל, אני קובעת כי הנתבעת כשלה בהעברת המידע והשמיטה פרטים מהותיים מהמידע שהיה עליה למסור לתובע, ומשכך נושאת באחריות לנזקיו של התובע כתוצאה מביטול הזמנתו על ידי בעל הדירה ומורה כי הנתבעת תשיב לידי התובע את הסכום שנגבה ממנו בסך של 7,017 ₪ .

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.