ביטול הודאת נאשם בשל ייצוג לקוי

הנאשם היה מודע לפרטי ההליך שהתנהל במשך למעלה מ-4 שנים ובקשתו לוקה בשיהוי ניכר, כאשר הבקשה מוגשת בחלוף למעלה מ-4 שנים לאחר הגשת כתב האישום.

במכתב זה טען הנאשם כי עו"ד ארשיד ייצג את הנאשם ואת האדריכל, ביודעו כי בין השניים קיים ניגוד אינטרסים, כי עו"ד ארשיד לא הציג את קו הגנתו של הנאשם כי הוטעה על ידי האדריכל שהבנייה נעשית על-פי ההיתר ולא הציג לפניו את מכתבו של האדריכל אשר מהוה "הודאת בעל דין". עוד טען הנאשם במכתב זה, כי עו"ד ארשיד לא הזמין את נציגי מחלקת הרשוי של העיריה על מנת לברר האם יש אמת בטענת האדריכל, כי עו"ד ארשיד לא טען כי יש להורות על ביטול כתב האישום בשל אי גביית הודעה מהנאשם והאדריכל; כי עו"ד ארשיד לא ביקש לחקור את האדריכל בחקירה נגדית וכי פעל לסגירת התיק נגד האדריכל ביודעו כי האדריכל אשם בבנייה.

...

כמו כן, הגעתי למסקנה כי אין מקום לבטל את כתב האישום בשל טענת הנאשם כי לא זומן לחקירה.

סיכומו של דבר: אני דוחה את הבקשה לחזרה מהודאה וכן לביטולו של כתב האישום.

אני קובעת מועד לטיעונים לעונש ביום 19.7.21 בשעה 14:30.

ביום 24.10.17 הוגשה הודעה על החלפת ייצוג ויפוי כוח בו מודיע עו"ד דן סלע (להלן: "הסניגור השלישי") כי הוא מייצג את המבקש/הנאשם וכי בכוונת המבקש/הנאשם לחזור בו מהודאתו בכללותה ולבקש את ביטול הכרעת הדין.

טיעוני ב"כ הצדדים טיעוני ב"כ המבקש/הנאשם לפי סעיפים 126 ו-143 לחסד"פ לא התבצעה הקראה כדין בעיניינו של המבקש/הנאשם ומשום כך על בית המשפט לבטל את הכרעת הדין ולהתיר למבקש/לנאשם לחזור בו מהודאתו.

טופס הסדר הטיעון עצמו לוקה בחסר שכן הנו בחלקו טיעון פתוח ולא סגור ולכך לא נתן הסכמתו.

...

טיעוני ב"כ המשיבה/המאשימה המשיבה/המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת כי אין לאפשר למבקש/לנאשם לחזור בו מהודאתו.

ייאמר כי כשגרה בכל תיק ותיק, אני מקפידה הקפדה יתרה על התנהלות עורכי הדין והנאשמים בעת הדיונים מולי וניתנת שימת לב יתרה לתשובות הנאשמים לכתבי האישום עת הם עומדים מולי: ראשית, כולם, ללא יוצא מן הכלל, מגיעים לדוכן העדים ולא משיבים לכתב האישום מתוך הקהל, אני שמה לב לקשיי שפה, לשפת הגוף וכל עוד יש לי ספק ולו קל שבקלים, מופסק הדיון ומוזמן מתורגמן או מוסבר שוב ושוב כתב האישום, עד שנחה דעתי כי הנאשם הבין את עובדותיו.

סוף דבר על פי החומר שבפני, לא שוכנעתי כי הבקשה לחזרה מהודאה באה מתוך פגם כלשהו בגיבוש הסדר הטיעון או מתוך אמונה כנה בחפותו של המבקש/הנאשם אלא כמהלך טקטי תוך ניצול מותו המצער של הסנגור הראשון ולצורך מטרה אחת ויחידה והיא להשיג הקלה בעונש.

בדיון שנערך ביום 6.9.17, בו נכח הנאשם בלווי סנגורו, הוא ביקש לחזור בו מכפירתו בכתב האישום ולהודות בעובדות שבכתב האישום ובנסיבות אלה הרשעתי את הנאשם בעבירה שלפי כתב האישום וזאת על סמך הודאתו.

בדיון שנערך ביום 14.3.18 הגיש עו"ד אביעד חייט ייפוי כח מטעמו של הנאשם ובהתאם לכך הוריתי על שיחרורו של עו"ד רז רוזנברג מייצוג הנאשם בתיק זה. סנגורו החדש של הנאשם טען כי, לאחר שעיין בחומר הראיות, הבחין כי חומר הראיות לוקה בחסר, לרבות העדר רשימת חומר חקירה, כלל החומרים הקשורים לבלון והמכשיר, מזכרים של שוטרים שנכחו בעת אכיפת הארוע ודו"ח עיסוק, וכי לאור כל הכשלים האלו, המליץ לנאשם לחזור בו מהודייתו.

לאור כל האמור לעיל, אני מתירה לנאשם לחזור בו מהודייתו ומורה על ביטול הכרעת הדין, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,200 ₪ עד ליום 10.6.18.

...

נתתי דעתי לטענות ב"כ הנאשם כי הנאשם הודה על פי עצתו של ב"כ הקודם וכי הנאשם לא הבין את משמעות הודייתו ואת הסיכונים הכרוכים בכך אך אין בידי לקבל טענות אלה.

לאור כל האמור לעיל, אני מתירה לנאשם לחזור בו מהודייתו ומורה על ביטול הכרעת הדין, אך זאת בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,200 ₪ עד ליום 10.6.18.

המזכירות תעביר עותק החלטתי לצדדים, ותזמנם לדיון בפניי ליום 13.6.18 בשעה 09:00.

(ב) התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת דין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

הנימוקים המיוחדים לחזרה מהודיה יכול שיהיו ייצוג הנאשם, הזכות להליך פלילי הוגן, הגנה על רצונו החופשי של הנאשם במסירת הודייתו, ליקוי בהבנת הנאשם את משמעות הודייתו ותוצאותיה, יינתן משקל למועד הגשת הבקשה, ככל שהבקשה תוגש בסמוך להודיה בית המשפט ייעתר לבקשה.

הנאשם הודה והורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן עוד ביום 29.12.20, בדיון יום 24.5.21 ביקש בא כוחו של הנאשם דחייה לצורך מיצוי המו"מ, ביום 14.9.21 ביקש ב"כ הנאשם להשתחרר מייצוג עקב מצב של חוסר אמון.

...

ביום 7.11.21 - 11 חודשים לאחר הודאתו בבית המשפט, נאמר בפעם הראשונה מפי עו"ד עזאם מהסניגוריה הציבורית כי הנאשם מבקש לחזור בו מהודאתו וכי הסניגוריה הציבורית אינה מסכימה לייצגו בטענה זו. הנאשם למשמע הדברים אינו מציין כי בקשתו לחזור בו מהודאתו וטוען רק :"אין לי כסף להביא עו"ד פרטי. ביקשתי לקבל תסקיר נוסף משירות המבחן ורק אמרתי שאם לא יתאפשר לי והסנגוריה לא תסכים לייצג אותי, אביא סנגור פרטי. " בתאריך 7.12.21 טען הנאשם את טענותיו לעונש מבלי שהעלה כל בקשה לחזור בו מהודאתו אלא תיאר נסיבותיו אשר מצדיקות לטעמו הקלה בעונש והימנעות מהטלת מאסר בעבודות שירות ומיקד טענותיו בכך שיש מקום לקבל בעניינו תסקיר נוסף מטעם שירו המבחן, עתירה לה נעתר בית המשפט.

זאת ועוד, מעיון בפסק הדין אליו הפנה הנאשם בטיעוניו בעפ"ג 28110-10-15 (מחוזי חיפה), פורסם במאגרים המשפטים (17.12.15) עולה כי בית המשפט דחה רלוונטיות חוות הדעת שהוגשה מטעם ההגנה בדבר כמות החומר הפעיל וקבע כי :" בנסיבות אלה, מקובלת עלי טענת המערערת, כי לא היה מקום שבית משפט קמא ייקח בין שיקוליו לצורך ההחלטה אם להרשיע או להימנע מלהרשיע את המשיב את מסקנות חוות דעת המומחה בתחום מדעי הצמח בדבר כמות הסם הפעיל" סוף דבר : משלא מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו אני מורה על דחיית הבקשה.

בהמשך לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש ובטרם גיבש בית המשפט עמדתו לעונש הראוי בתיק זה אני מורה על קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם וזו תוגש לעיון בית המשפט עד יום 23.6.22.

ביום 12.2.2023, בחלוף שנתיים וחצי ממועד גזר הדין, הגיש המבקש "בקשה דחופה ביותר לביטול הכרעת דין וגזר דין" שבגדרה טען כי עובדות כתב האישום המתוקן מתייחסות למבנה שאינו בבעלותו ובחזקתו אלא למבנה שבחזקת שכנו.

כנטען, הודאתו של המבקש נימסרה בשל ייעוץ משפטי לקוי.

במקרה דנן טוען המבקש כי בהרשעתו נגרם לו עוות דין (בהתאם לעילה שקבועה בסעיף 31(א)(4) לחוק), וזאת, בעקרם של דברים, נוכח כשל בייצוג אשר הוביל להודאתו במסגרת הסדר הטיעון.

במסגרת שיקוליו של בית המשפט להתיר לנאשם לחזור בו מהודייתו, עליו ליתן את הדעת גם לעיתוי בו מתבקשת החזרה מההודאה, כאשר בהקשר זה נקבע כי: "[...] אם הנסיבות בהן יתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו הנן חריגות, על אחת כמה וכמה הן יהיו חריגות בהליך של בקשה למשפט חוזר" (מ"ח 3633/08 אליטוביץ' נ' מדינת ישראל, פסקה (25.11.2008); כן ראו: מ"ח 3300/22 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (16.11.2022) (להלן: עניין כהן); מ"ח 8902/21 איזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (28.3.2022)).

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

בנוסף, במסגרת הבקשה לא כלל המבקש את תגובת בא כוחו אשר ייצג אותו במסגרת ההליך, וגם מטעם זה יש לדחות את בקשתו (מ"ח 6966/20 עבדה נ' מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פסקה 3 (24.11.2020); מ"ח 6255/17 ביטרן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (28.11.2017)).

הבקשה למשפט חוזר נדחית אפוא, ומאליה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.