לאור ההלכה העדכנית ברע"א 8301/13 טל טריידינג קופר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
( 24.11.15) שבמסגרתה בוטלה ההלכה הידועה בעיניין גויסקי [ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר, פ"ד טז (1) 595 (1962) ] לא יכולה התובעת יותר להתגבר על פגם קניני בשיק, או טענה להפרת החוזה שבמסגרתו נמשך השיק שהתגבשה לאחר הנטילה, רק משום שנתנה ערך טרם קיומו של הפגם או הטענה הנ"ל ,ועליה לעמוד בתנאי האחיזה כשורה על מנת להתגבר על טענת ההגנה של מושכת השיק בדבר כשלון תמורה .
...
העד אישר דבר הידיעה על לחץ לכאורה שהפעילה הנתבעת על שופן לבצע את התשלום ,כדבריו ( עמ 14 לפר' ):
"מההתחלה לא התנגדנו לזה שקיבלנו 110,000 ₪ ........אני בעצמי אמרתי לשופן, הוא היה לחוץ מכם, אמרתי שאם הוא יביא את השאר, אני מוכן לזקוף את הכסף לתיק זה".
על כן סבירה בעיני יותר המסקנה כי התובעת נוכחה במקור אמין יותר מזה של אותו שופן לסילוק החוב כלפיה ולכן בחרה לזקוף את התשלום שביצע ע"ח חוב אחר ולהמשיך לגבות את השיק מהנתבעת ,שממילא הראתה נכונות לבצע תשלום .
גם אם יקבע כי תום הלב של התובעת לא נשלל מעצם זקיפת התשלום ע"ח חוב אחר (כנטען) לא עבר כח הזקיפה אליה בנסיבות ולכן המסקנה היא אם כן ,שהתובעת יכולה להפרע רק כנגד יתרת סכום הקרן ובסך של 90,000 ₪.
לסיכום
לאור האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 90,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הפרעון הנקוב בשיק ועד לתשלום בפועל.
