המבקש שירת בצה"ל בשירות סדיר בין השנים 1981-1978, גויס לשירות מילואים בזמן מלחמת שלום הגליל, וסופח לאחת האוגדות הלוחמות בלבנון.
על כן יש לבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולהשיב את הדיון בתיק לקצין התגמולים לבדיקה מחודשת.
ואולם, בפסק הדין בפרשת זקן, שעסקה כאמור בחולי נפש, הוטעם כי "עיקרון יסוד בדיני הכשרות המשפטית הוא כי כל אדם מוחזק כבעל כשרות משפטית מרגע לידתו ועד מותו, ...זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט" (הוראת סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962).
...
]א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (סגני הנשיא גרוס, קובו ורובינשטיין) מיום 7.9.2006 בע"א 2788/03, בו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים - שמה בחוק הוא ועדת הערעור - מיום 24.8.03 בו"ע 2186/01.
בסופו של יום, קשה לחלוק על כך שנחוץ לקבוע מועדים, גם אם הם "שרירותיים". בחוקי השיקום, שבתוכם מצוי ענייננו, ובחקיקה הסוציאלית בכלל, ראוי והגיוני שהמועדים יהיו ליברליים – אך גם בהם אין מנוס מקביעת גבולות, אלא שהדעת נותנת כי אלה ייקבעו באופן המותאם למהות המאטריה בה מדובר.
(10) בנידון דידן בחנו הן ועדת הערעור והן בית המשפט המחוזי את הנסיבות, ובאו לכלל מסקנה כי לא זו בלבד שכשרותו המשפטית של המערער לא נשללה מעולם, הוא לא היה לפסול דיון ולא מונה לו אפוטרופוס, אלא גם על פי התיעוד הרפואי מסוגל היה לבחור.
(12) כאמור, ומכל הנימוקים שנמנו, אין בידי להיעתר לבקשה.
