ביטול הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

שוכנעתי מהעדויות ומהמסמכים, כי המערער בחר לאחר חתימת מיזכר ההבנות המתוקן ששיפרה את מצבו במובן זה שקבל את ערבות החייב לסכום שהעביר לחברה עוד בטרם חתימת מיזכר ההבנות המתוקן, שלא לפעול על פי מיזכר ההבנות המתוקן, במובן זה שהעדיף שלא לרכוש את מניות החברה תוך שהוא מוותר מראש על ביצוע בדיקת נאותות של החברה וכל זאת בחוסר תום לב (לעניין התוצאות של הפרת עיקרון תום הלב ראה בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה צבוריים באר שבע בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח', פ"ד לה (1) 828, 838- 839 וראה גם רע"א 2443/98 מאיר ליברמן ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נג (4) 804, 815).

לטענת המערער בתצהירו, מיד לאחר חתימת מיזכר ההבנות המתוקן התברר לו שהמצגים שניתנו על ידי החברה והחייב במזכר ההבנות המתוקן כללו מצגים כוזבים ובהקשר זה טען, כי התברר לו על פי מידע מהחייב, כי לא ניתן יהיה לבטל את ההגבלה על חשבון החברה בבנק, מפאת מספר השיקים שנמשכו על חשבון החברה וסורבו על ידי הבנק בשל חוסר כסוי מספיק.

...

איני מקבל את טענת המערער למצג כוזב כאמור לעיל ממספר טעמים.

נוכח האמור לעיל, כאשר המערער הפר הפרה יסודית את מזכר ההבנות המתוקן, ביטול ההסכם הנ"ל ע"י החברה והחייב נעשה כדין ולפיכך החייב משוחרר מערבותו להלוואה שניתנה ע"י המערער לחברה ודין תביעת החוב של המערער נגדו להידחות.

המערער ישלם הן לחייב והן לנאמנת (לכל אחד מהם) שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪.

בית משפט השלום בירושלים עש"א 9668-01-19 בישולים בנווה אילן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ בפני כב' השופט אילן סלע בישולים בנווה אילן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שי תורן המערערת נ ג ד בנק דיסקונט לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רון שחם המשיב פסק דין

במסגרת העירעור שלפניי מתבקש בית המשפט לגרוע את חמשה עשר השיקים שסורבו, וכפועל יוצא מכך להורות על ביטול ההגבלה שהוטלה על החשבון.

כדי להוכיח קיומו של הסכם המשנה את תנאי האשראי שבכתב, נידרש הלקוח להוכיח "דפוס היתנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח – להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר. החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענות הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. ניתן היה לצפות, כי אם סורבו מספר שיקים, ימחה בעל החשבון על כך בפני הבנק. העובדה כי בעל חשבון 'נזכר' רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענותיו" (עמית, שם בעמ' 469; רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חברה לבנין עבודות אבן בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (פורסם בנבו, 23.12.07)).

המזכירות תעביר את הפקדון שהופקד, ככל שהופקד, לידי ב"כ המשיב, עבור המשיב, על חשבון ההוצאות.

...

המשיב טען בתשובה, כי יש לדחות את הערעור על הסף, בשל כך שלא צורף לו תצהיר של בעל החשבון, כי אם של בעלים של חברה אחרת "קדמא בנווה אילן בע"מ". וכן בשל כך, שהמערערת לא צרפה עותק פנייתה למשיב בבקשה לבטל את הבאת השיקים מושא הערעור במניין השיקים המסורבים ואת תשובת המשיב.

סופו של יום, גם הטענה לפיה היה על המשיב לכבד את השיקים בהתאם להסכמה בעל פה ביניהם דינה להידחות.

הערעור נדחה אפוא.

בית משפט השלום בירושלים עש"א 3472-07-14 פויברגר ואח' נ' בנק דיסקונט- סניף גאולה עש"א 25780-01-15 פוירברגר ואח' נ' בנק דיסקונט ירושלים סניף גאולה 11064 תיק חצוני: בפני כב' השופטת אנה שניידר מערערים 1.חיים זאב פויברגר 2.דבורה פוירברגר משיב בנק דיסקונט לישראל בע"מ החלטה

עוד הוסיפו המערערים, כי ככל שחפץ הבנק לשנות את ההסכם - היה עליו לפנות אל המערערים ולהודיע להם על כך. אשר לשיקים טוענים המערערים , כי היה להם יסוד סביר להניח כי השיקים ייפרעו על סמך ההסכם מכללא , אולם הבנק החליט על דעת עצמו ומבלי להודיעם מראש לסרב שיקים אלו, ומטעם זה דין הסרוב להתבטל.

טענה נוספת שטענו המערערים היא, כי מעולם לא קיבלו הודעה על החלת ההגבלה על חשבונם.

ב"כ המערערים הוסיף כי המערערים מגדלים 5 ילדים, כאשר המערער עובד לפרנסתו וכעת הם נמצאים בעיצומה של קבלת משכנתא לדירה שרכשו , ובמצב זה משמעות הגבלת חשבון הבנק תהיה למעשה סיכול הסכם הרכישה של הדירה, אשר יגרום למערערים נזקים כבדים ביותר(פרוטוקול עמ'3 שורות 30 – 31 ועמ' 4 שורות1 – 3).

...

לטענת הבנק, לא מתקיים בעניינם של המערערים אף תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 10(א) לחוק , ומשכך - יש לדחות את הערעור.

אשר על כן, דינה של טענת המערערים בעניין זה להידחות.

אשר לטענה בדבר אי קבלת ההודעה על ההגבלה - לפי תקנה 12 לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 , משהוצגה התראה שנשלחה לכתובתם של המערערים וההודעה על ההגבלה – דין טענת המערערים גם בעניין זה להידחות.

בית משפט השלום בירושלים עש"א 33163-08-14 פריימן הפקות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט ירושלים 17642 עש"א 33164-08-14 פריימן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט ירושלים 17642 לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא המערערים 1. פריימן הפקות בע"מ (בתיק 33163-08-14) 2. שלמה זלמן פריימן (בתיק 33164-08-14) ע"י ב"כ עו"ד צפריר טל המשיב בנק מרכנתיל דיסקונט ירושלים 17642 ע"י ב"כ עו"ד יוליה בטיטו גולנסקי פסק דין

יפים כאן דברי כבוד המשנה לנשיאה, השופט א' רובינשטיין בעיניין רע"א 10683/07 מטאניס מיכאל חב' לבניין בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, מיום 23.12.2007, כהאי לישנא: "אף את טענות המבקשת בדבר האיום הטמון בהגבלת החשבון על עסקיה ועל קיומה (נטען, כזכור, כי היא עלולה להגיע לכדי סף קריסה) קשה להלום. טענות אלה אפשר שמקומן כאשר המדובר בבקשה לסעד זמני בשלב מסוים (ראו סעיף 10א' לחוק; אף כי למעשה ברי, כי בעצם ההגבלה נגרם נזק, וראו גם עמית, 478). ואולם, בעניינינו מדובר בהחלטה על פי סעיף 10 לחוק, שעניינה בבקשה לבטל הבאה במניין של אחד או יותר מן השיקים המסורבים מן הטעמים המוזכרים בסעיף, ולשיקולי נוחות הלקוח - גם אם פשיטא שאין מי שרווה נחת כשמוטלת הגבלה על חשבונו - אין השלכה מהותית כאן. הלקוח בכגון ענייננו עשה את מעשיו בידיעה באשר למצבו כלפי הבנק. בהקשר זה אציין, בשולי הדברים, כי ההחלטה הסופית על פי סעיף 10 מסיימת את המחלוקת שהובאה בפני בית המשפט, ולכן - חרף הכתרתה במקרים רבים, כמו גם במקרה דנן, "החלטה" - היא מהוה, למעשה, פסק דין.

...

29) מעיון בתצהיר של המערער (מנהל המערערת) בעיקר בסעיפים 11, 13 ו-15, ניתן להתרשם כי המשיב, למעשה, לא אישר למערערת מסגרת אשראי של חצי מיליון שקלים, אלא המערערים המשיכו בדפוס ניהול חשבונותיהם כאילו קיימת מסגרת כבקשתם, וזאת על יסוד הידברות בעל-פה. בהקשר אחרון זה, יצוין כי המערערים גם לא ידעו להסביר את אופן העמדת מסגרת האשראי של חצי מיליון שקלים, מר ויינר העיד בין השאר, כלהלן (שורות 3-1, עמוד 8): "לשאלת ביהמ"ש, מה סכום המסגרת ומה סכום ההלוואה שהובטחו אני משיב, כי לא ירדנו לפרטים. מה שכן הובהר בצורה ברורה על חצי מיליון ₪ דרך מסגרת דרך הלוואה, ומה שחשוב לנו שיהיה תזרים של חצי מיליון ₪ וזה מה שדיברנו כל הזמן" 30) לאחר ששמעתי את עדויות המערער והעד מטעמו מזה ואת עדות מנהל הסניף מזה, לא התרשמתי כי קיימת הבטחה כנטען.

32) לאור האמור, סבורני כי המערערים עצמם לא הרימו את הנטל להוכיח כי סברו שקיימת התחייבות מצד הבנק כלפיהם לפרוע את השיקים שמשכו מחשבונותיהם.

42) באשר לטענות המערערים שעניינן הפגיעה הכלכלית, פגיעה במוניטין או בשם הטוב שנגרמת עקב ההגבלות שהוטלו, לאחר שנתתי את דעתי לנדון דידן ולאחר שנשקלו טענות המערערים בכובד ראש, איני סבור כי יש בכך כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי, שכן הפלוגתה הנבחנת בכגון-דא היא תוקף הודעות ההגבלה והאם יש מקום לגריעת שיקים ממנין השיקים המסורבים אם לאו, ולא שאלת מאזן הנוחות.

בית משפט השלום בירושלים עש"א 60077-05-12 בן לולו נ' בנק דיסקונט בע"מ -סניף קרית יובל (065) בפני כב' השופטת אנה שניידר מערערת יעל בן לולו משיב בנק דיסקונט בע"מ פסק דין

המערערת טוענת כי מדובר בטעות , וכי בנסיבות אלה יש לבטל את ההגבלה שהוטלה על חשבונה בבנק.

זאת ועוד, בפסק הדין אליו הפנו הצדדים בפרוטוקול מיום 17.12.2012 - המ' 6849/94(שלום חיפה) מרגלית מזון וחומרי נקוי בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] נדון מקרה בו בעל החשבון נתן לספקים שיקים חלופיים עוד טרם מועד פרעון השיקים המקוריים, אלא שהספקים, בטעות ועל אף ההסכמה בינם לבין הלקוח, הציגו לפרעון את השיקים המקוריים.

...

בענייננו, משאין מחלוקת כי לא מדובר כאן בטעות של הבנק בסירוב השיק ומשהוכח כי נשלחו האתראות - יוצא אפוא , כי טענותיה של המערערת אינן חוסות תחת אף אחת מרשימת העילות המנויות בסעיף 10 (א) לחוק .

ביהמ"ש העליון בע"א 439/88 מ"י נ' ונטורה פ"ד מח (3) 808 קבע: "רבים הם המקרים בהם מסרב בנק לכבד שיק, בשל אי הבנות או משגים וללא אשמה מצד הלקוח. כך, קורה, למשל, שאדם נותן הוראה להעברת סכום כסף אל חשבונו בבנק, והוראה זו אינה מתבצעת בשל סיבה אשר אינה תלויה בבעל החשבון. כתוצאה מכך, נוצר מצב, בו אינו קיים כיסוי לשיקים המוצאים על ידו, והוא בשל נסיבות שונות... למעשה אין כמעט גבול לטעויות העלולות להתרחש, הן מצד הבנק והן מצד הלקוח, אשר בעטיין מסרב הבנק לכבד שיק של הלקוח, ללא הצדקה של ממש. ואפילו ישנה הצדקה לאי כיבוד שיק מסויים, הרי רבים המקרים בהם אין בכך כדי לבסס עניינית הסקת מסקנה בדבר אי אמינותו הכלכלית של מחבר ההמחאה". מסקנת כב' השופט עמית במאמרו היא כי המגמה העיקרית בפסיקה היא הרחבת העילות המנויות בסעיף 10(א) לחוק , אולם זו לא תיעשה כדבר שבשגרה, כי אם בהתקיים תנאים מיוחדים הדורשים זאת.

לסיכום, משמצאתי כי בענייננו מתקיימים "תנאים מיוחדים" המצדיקים את הפעלת שיקול דעת בית המשפט לחרוג מעבר לרשימת העילות המנויה בסעיף 10(א) לחוק – הערעור מתקבל.