חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול דוח חניה בגין פריקה וטעינה בתל אביב

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 20532-05-13 דה קאלו נ' עריית תל-אביב בפני כב' השופטת אביגיל כהן המערער גיל דה קאלו בעצמו המשיבה מדינת ישראל ע"י עו"ד אתי לוי פסק דין
באשר לתיק 345: טען טענות אשר לא נטענו בבית משפט קמא ואצטט מדבריו: "לתיק הרביעי, עמדתי את האוטו בצד וטענתי טענה כזו שלא הרגשתי טוב. מן הראוי שאדם שטוען טענה אחת כזו זה לא צריך לחשוב, מן הראוי לבטל לו את הדו"ח באופן מיידי. הוא יעמוד באמצע הכביש, טענתי שלא הרגשתי טוב. בנוסף לכך, ברגע שהאוטו יעמוד באמצע הכביש, ויעצור תנועה, ביקש ממני כב' השופט שאביא לו אישורים של רופאים, בית חולים שיוכיחו את הטענות שלי שהם אמיתיות. זה מקובל, אבל בית חולים עולה 750 ₪. עוד רופאים כדי להצדיק את הדו"ח של 250 ₪ זה לא מקובל.
משהסבה ב"כ המאשימה את תשומת הלב לכך שעל פי התמונה ת/2 שהיא חלק מהדו"ח, ניתן לחנות במקום לצורכי פריקה וטעינה רק לרכב מעל 4 טון בלבד, השיב המערער, כי הרכב אשר מופיע בתמונה ת/2 הוא רכבו וכי הוא מסכים להגשת התמונה וכי הוא מכיר את התמרור במקום והרכב שלו עם עגלה שוקל 4 טון ובלי עגלה שוקל פחות.
...
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור על פסקי הדין להידחות מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לתיק 2949 ו- 4143: המערער הורשע על פי הודאתו.
בית משפט לא נעתר לבקשת המאשימה להטיל כפל קנס, והעמיד את סכום הקנס על סך 150 ₪.
משנטענה הטענה באופן סתמי ומשנתגלו הסתירות בגרסה, רשאי היה בית המשפט להגיע למסקנה אליה הגיע ואין מקום להתערב גם בעניין זה. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 15.9.20, בשעה 15:04, ברחוב ביקסנבאום יוסף 1 בתל אביב העמיד הנאשם את רכבו מסוג קאיה מ.ר 10-98-572 (להלן – "הרכב"), במקום בו החניה אסורה עפ"י תמרור אין חניה או אין עצירה פרט לפריקה וטעינה והרכב עמד שלא לצורך פריקה וטעינה מיידית ובלתי פוסקת.
הפקחית מסרה בעדותה הראשית כי הגיעה למקום, הבחינה ברכב חונה במקום שמיועד לפריקה וטעינה בזמן אמת, המתינה 10 דקות ורק לאחר מכן ערכה את הדוח.
הנאשם ביקש להגיש את האישור שקבל מהתאגיד אך לאור היתנגדות ב"כ המאשימה להגשת האישור הנאשם ויתר על הגשתו וזאת לאור העובדה כי נוכח חלוף הזמן אין ביכולתו לאתר את האדם שחתם עליו ולו הדבר היה נידרש ממנו בעת שהגיש את הבקשה לביטול הדו"ח הוא יכול היה לאתרו.
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הפקחית והנאשם, עיינתי במסמכים ובחנתי ראיות הצדדים, מסקנתי היא כי המאשימה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את היסוד העובדתי בכתב האישום.
אשר על כן, ולאחר שנתתי דעתי לגרסאות הפקחית והנאשם אני קובעת כי הנאשם חנה את הרכב מבלי שהיה לידו כעשר דקות.
סוף דבר ולאור קביעתי ולפיה לא הצליח הנאשם לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי כי יש מקום לבטל את פסק דינו של בית המשפט הנכבד ויש להותיר את זיכוי המשיבה בעינו.
ד) בהוראות החוק לא נקבע, כי על מנת ליתן דו"ח על חניה אסורה במקום שמותר לחנות בו לצורך פריקה וטעינה יש להמתין לפחות 10 דקות או עשר דקות מדויקות בלבד וצדק כב' השופט הנכבד בקביעה, ולפיה: "הכלל בדבר 10 דקות של המתנה לפעילות של פריקה וטעינה איננו בחינת כזה ראה וקדש". נושא זה של אותן עשר דקות, עלה בפסק דינה של כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן מיום 13/4/08 בעפ"א 80083/06 גואטה דוד נ' עריית תל אביב יפו, שם קבעה כב' השופטת בסעיף 4 לפסק הדין: "לדעתי, כדי לתת דו"ח על חניה אסורה במקום שמותר לחנות בו לצורך פריקה וטעינה, יש להמתין לפחות 10 דקות, כדי לבחון האם הנהג חוזר, ואז לשאול אותו לאיזה צורך החנה את הרכב. אז, אם יטען שעסק בפריקה וטעינה, ניתן לשאול לאן או מאין הביא את הסחורה, ולבדוק זאת בו במקום". והוסיפה וציינה: "מצוקת החניה הקיימת, כאשר הערייה עצמה מכירה בכך כי יש צורך לאפשר חניה באזורים מסוימים לצרכי פריקה וטעינה, רישום דו"ח מבלי להמתין לפחות עשר דקות, מרוקן למעשה מתוכן את ההיתר לחנות לצורך פריקה וטעינה. על המפקח/ת לציין בדו"ח כמה זמן המתינו לפני מתן הדו"ח, כדי שניתן יהיה לבחון אם מדובר בזמן סביר אם לאו". ה) יש גם ממש בטענת ב"כ המערערת ולפיה יש להקפיד על כך שהפעילות תהיה פעילות של פריקה וטעינה בלבד ולא פעילות נוספת.
...
ב) יחד עם זאת, אני סבורה כי באופן עיקרוני ומבלי להתייחס ספציפית למקרה דנן אשר עסק בדו"ח המתייחס למשיבה, אכן צודקת ב"כ המערערת בטענה ולפיה על פי הוראות החוק והפסיקה, פעולה של פריקה וטעינה היא פעולה רציפה של פריקה וטעינה בלבד.
האחד יטען שהוא היה צמא ורק הלך לקיוסק סמוך והלך לקנות שתיה, והשני יטען, כי רק היה צריך ללכת בדחיפות לשירותים ואין לדבר סוף.
פעילות שכזו היא לא פעילות של פריקה וטעינה, ובעניין זה מקובלת עלי גישת המערערת, אם כי הכרעה בעניין לא נידרשת במקרה דנן, בשים לב לעובדה שהמערערת עצמה לא מתנגדת להותיר את הזיכוי בעינו.
לסיכום: א) זיכוי המשיבה יישאר בעינו והערעור יידחה.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 4/11/10 כאשר החנתה המשיבה את רכבה ברחוב המלך ג'ורג' מול בית מס' 56 בתל אביב, נערך לה דו"ח בהתאם לסעיף 6 (א) (2) לחוק העזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד – 1983 (להלן: "חוק העזר") שכן היא חנתה במקום בו מוצב תמרור "אין עצירה פרט לפריקה וטעינה". המשיבה – הנאשמת טענה, כי היא חנתה במקום לצורך איסוף תרופה מבית מרקחת אשר נמצא בסמוך, עבור לקוח ששכר את שירותיה כנהג מונית, וכי פעולה זו נכנסת לגדר "פריקה וטעינה". המערערת – המאשימה טענה, כי אין מדובר ב"פריקה וטעינה" עפ"י החוק והפסיקה.
גם אם נוח יותר להחנות את הרכב במקום המיועד רק לעצירה לצרכי פריקה וטעינה במקום לחפש מקום חניה מוסדר כאשר מבקשים לרכוש תרופה בבית מרקחת, אין נוחות זו מצדיקה חניית רכב במקום שמיועד רק לעצירה לצרכי פריקה וטעינה.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, העירעור מתקבל במובן זה שזיכוי המשיבה בטל ויש להרשיע אותה בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.
...
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להתקבל מהנימוקים כדלקמן: א) אצא מנקודת מוצא ולפיה התשתית העובדתית היא כפי שנקבעה ע"י כב' השופט הנכבד ולפיכך: המשיבה פקדה את בית המרקחת הסמוך למקום החניה על מנת לאסוף משם מוצר שנמכר בבית המרקחת והיא עשתה זאת עבור לקוח ששכר לצורך כך את שירותיה.
האחד יטען שהוא היה צמא ורק הלך לקיוסק סמוך והלך לקנות שתיה, והשני יטען, כי רק היה צריך ללכת בדחיפות לשירותים ואין לדבר סוף.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, הערעור מתקבל במובן זה שזיכוי המשיבה בטל ויש להרשיע אותה בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי כי יש מקום לבטל את פסק דינו של בית המשפט הנכבד ויש להותיר את זכוי המשיבה בעינו.
ד) בהוראות החוק לא נקבע, כי על מנת ליתן דו"ח על חניה אסורה במקום שמותר לחנות בו לצורך פריקה וטעינה יש להמתין לפחות 10 דקות או עשר דקות מדויקות בלבד וצדק כב' השופט הנכבד בקביעה, ולפיה: "הכלל בדבר 10 דקות של המתנה לפעילות של פריקה וטעינה איננו בחינת כזה ראה וקדש". נושא זה של אותן עשר דקות, עלה בפסק דינה של כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן מיום 13/4/08 בעפ"א 80083/06 גואטה דוד נ' עריית תל אביב יפו, שם קבעה כב' השופטת בסעיף 4 לפסק הדין: "לדעתי, כדי לתת דו"ח על חניה אסורה במקום שמותר לחנות בו לצורך פריקה וטעינה, יש להמתין לפחות 10 דקות, כדי לבחון האם הנהג חוזר, ואז לשאול אותו לאיזה צורך החנה את הרכב. אז, אם יטען שעסק בפריקה וטעינה, ניתן לשאול לאן או מאין הביא את הסחורה, ולבדוק זאת בו במקום" .
...
ב) יחד עם זאת, אני סבורה כי באופן עקרוני ומבלי להתייחס ספציפית למקרה דנן אשר עסק בדו"ח המתייחס למשיבה, אכן צודקת ב"כ המערערת בטענה ולפיה על פי הוראות החוק והפסיקה, פעולה של פריקה וטעינה היא פעולה רציפה של פריקה וטעינה בלבד.
האחד יטען שהוא היה צמא ורק הלך לקיוסק סמוך והלך לקנות שתיה, והשני יטען, כי רק היה צריך ללכת בדחיפות לשירותים ואין לדבר סוף.
פעילות שכזו היא לא פעילות של פריקה וטעינה, ובעניין זה מקובלת עלי גישת המערערת, אם כי הכרעה בעניין לא נדרשת במקרה דנן, בשים לב לעובדה שהמערערת עצמה לא מתנגדת להותיר את הזיכוי בעינו.
לסיכום: א) זיכוי המשיבה יישאר בעינו והערעור יידחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו