עוד הסכימו הצדדים במסגרת ההסדר על תשלום גמול ושכר טירחה למבקש ולבא כוחו בסך כולל של 55,000 ₪ בתוספת מע"מ.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהסדר הפשרה שגובש בתום הליך גישור בפני כבוד המגשרת השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, בהערות היועצת המשפטית לממשלה, ובתגובת הצדדים להן, ולאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסעיף 19 בחוק, לרבות הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאשר את ההסדר בשינויים קלים.
כזכור, הצדדים הבחינו במסגרת תשלום שכר הטירחה והגמול בין העבר לבין העתיד, ולפיכך לפי גישתם הסכום של 100,000 ₪ מייצג את שנות העבר החל משנת 2017 ועד לשנת 2022, משך 5 שנים, קרי כי ניתן להניח ששוויה של כל שנה לעתיד הוא כ– 20 אש"ח. בשים לב לאמור, סכום של שכר טירחה בסך 20,000 ₪, וגמול בסך 5000 ₪ הם הנגזרים מן הסך 100,000 ₪, ואילו שכר הטירחה בסך 25,000 ₪ וגמול נוסף בסך 5,000 ₪ נגזרים מסכום עתידי אשר עשוי להיצטבר לסכום לא מבוטל.
...
בשים לב לאמור, תוך שלקחתי בחשבון את עמדת היועמ"ש בדיון שהתקיים בתאריך 16.4.2022, לפיה הושאר העניין לשיקול דעת בית המשפט, מצאתי לכבד אף רכיב זה בהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בברכתה של המגשרת, הנשיאה (בדימוס) הילה גרסטל.
מסיבה זו (בין השאר) ראיתי לקיים דיון בבקשת האישור, אשר במסגרתו, כאמור, הבהירו הצדדים כי המבקש הצהיר שקיים תובע בעל עילת תביעה אישית המוכן להצטרף להליך, ולכן כדי לחסוך בעלויות ובצורך לתקן את בקשת האישור, הפניקס לא עמדה במקרה דנן על טענתה בעניין זה.
לאחר ששקלתי בדבר, ובשים לב להסברי הצדדים בעניין זה, ומשסבורני כי ההסדר בכללותו ראוי לאישור, בסייגים המפורטים לעיל, לא ראיתי למנוע את אישורו מסיבה זו לבדה.
אשר להוראות סעיף 8(א), אמנם וכאמור למשיבה טענות לא מבוטלות בעניין זה, כפי שפורט לעיל, אולם לצורך אישורה של הפשרה, ובבחינה לכאורית של הדברים, סבורני כי ניתן לומר כי אלו מתקיימים די הצורך.