כתב האישום וההליכים בבית המשפט קמא
נגד המשיב הוגש בבית המשפט קמא כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.
הסניגור טען, מנגד, כי אי חידוש רישיון הנהיגה של המשיב נבע ממצבו הכלכלי הקשה ומחובותיו בהוצאה לפועל וכי הוא הסיר את המחדל וכיום כבר מחזיק ברישיון נהיגה, לאחר שסגר את תיקי ההוצאה לפועל שנוהלו נגדו.
לטענת המערערת, בית המשפט קמא שגה משלא קבע מיתחם עונש ההולם את העבירות בהן הורשע המשיב ומשלא קבע היכן יש למקם את המשיב בתוך מיתחם זה. לו היה נקבע מיתחם כאמור, היה ראוי כי זה יכלול בתוכו רכיב של פסילת רישיון בפועל לתקופה לא מבוטלת והיה מקום למקם את המשיב בחלקו האמצעי של המיתחם, בהיתחשב במשך הפקיעה, בעובדה שמדובר בשתי עבירות שבוצעו בתוך פרק זמן קצר ובעברו התעבורתי.
זאת ועוד, בדין טוענת המערערת כי התוצאה ולפיה הוטלו על המשיב, בהיעדרו, 10 חודשי פסילה בפועל בגין ארוע אחד של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, ואילו בסופו של יום לא הוטלה עליו פסילה כלל - אף שהפעם מדובר כבר בשני אירועים, איננה מתיישבת עם הגיונם של דברים.
...
בסיכומו של דבר, גזר בית המשפט קמא על המשיב את העונשים הבאים: 4 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך של 2,000 ₪.
דיון והכרעה
לאחר עיון ושמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל.
על יסוד האמור לעיל ובהתחשב בכלל ולפיו אין ערכאת הערעור נוהגת למצות את הדין עם הנאשם בערעור על קולת העונש, מתקבל הערעור כדלקמן:
הנני פוסלת את המשיב מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים.
