ביטול ביטוח חיים לפני מות המבוטח

טרם הכירה המבקשת את המנוח, ניהל המנוח זוגיות בת מספר שנים עם המשיבה 4 (להלן – "המשיבה") אשר נרשמה כמוטבת היחידה בביטוח החיים שלו, על אף שהמשיבה "היא כאמור בת זוגו לשעבר של המנוח אשר במשך שש השנים האחרונות היתה מצויה עימו בנתק מוחלט" (ר' סעיפים 11-10 לבקשה).

כפי שכתב ד"ר דודי שורץ במאמריו "שינוי המוטב בקופת הגמל ובבטוח החיים – דיסהרמוניה בחקיקה ובפסיקה ויישובה, תפיסה זו רואה "בהסדרי הפטירה את "צוואת האיש העני", שתכליתם, מטבע ברייתם, להקטין את העלויות שבקביעת מוטבים, שינויים או ביטולם ולהגדיל את היעילות במימוש זכויותיהם.

...

סיכומו של דבר, לא מצאנו כי למבקשת עילת תביעה, ככל שהדברים נכונים לשלב זה במסגרתו כל קביעותינו הן קביעות לכאוריות, ואף לא הוכח כי מאזן הנוחות, אותה אבן בוחן המשמשת אותנו בבואנו להכריע בבקשות מעין אלה למתן סעד זמני, נוטה לטובת המבקשת.

על שיווי המשקל המתקיים בין מאזן הנוחות וזכות התביעה נכתב בפסק דינו של בית המשפט העליון: "אם המסקנה המשפטית מפרשנות החוק שוללת קיומה של עילת תביעה ראויה, כך שהמסקנה האופראטיבית היא שהתובע לא יכול לזכות בסעד שהוא מבקש בתביעתו, כי אז אין עוד צורך להיכנס לבירור עובדתי בסוגיית מאזן הנוחיות לצד מי הוא נוטה, ובשאלה אם עלול להיגרם נזק למי מבעלי הדין, מה טיבו ומה שיעורו". (ר' רע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלי להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער ואח', פ"ד מה(4) 405, 415 (1991)) לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטנו זו גם למשיבות 1 ו-3, אשר לא התייצבו לדיון.

זה המקום לציין כי במהלך ישיבת קדם המשפט השנייה שהתקיימה בתיק (ביום 6/9/12) הוסיפה התובעת וטענה כי חודש וחצי לפני מותו של המנוח, הסכימו בני הזוג על ביטול פוליסת ביטוח השיניים (בשונה מביטוח החיים), אשר רכש מחברת הביטוח באמצעות קרנות הסוהרים.

...

מסקנתי היא שלא יכול להיות כל הסבר אחר לאי ניכוי החל מחודש פברואר 2011, אלא קבלת הודעת הביטול וביצוע ביטול כמבוקש.

לטעמי גם מבחני ההיגיון תומכים במסקנה זו. דווקא הביטול של הביטוח הינו בניגוד לאינטרס של הפניקס וקרנות הסוהרים, ופעולה בניגוד לאינטרס מחזקת את המסקנה כי היא בוצעה כראוי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

לאחר מותה של המנוחה שולמו תגמולי הביטול על פי הפוליסה לביטוח חיים שמספרה 15153900 (להלן – "הפוליסה") לשני יורשיה בנה פאבל בינקובסקי והנתבע בחלקים שוים.

הנתבע מכחיש גם את תוכנו של דף המוטבים המכיל ליקויים שונים, לא ברור האם הוסבר למנוחה על מה היא חותמת, האם הוחתמה על המסמך על החלק לפני הוספת שם המוטב? ככל שיסתבר שלדף המוטבים תוקף מחייב ביחס לפוליסת ביטוח חיים התובעת הכשילה את המנוחה בכל שלא שינתה את המוטבים ולא הוסיפה את הנתבע כמוטב יחד עם בנה.

...

טענה נוספת בפי הנתבע לגבי ספקות שבדף המוטבים ושאלת החתימה של המנוחה וכיוצ"ב. גם טענות אלה דינן להידחות.

סוף דבר אני דוחה את טענות הנתבע ומקבל את התביעה במלואה.

לסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 153,222 ₪ בצירוף החזר אגרת התביעה בסך של 1,925 ₪.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט נוספות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪.

עוד אציין כי הודעת הביטול כפי שהתיימרה הנתבעת 1 לתת מנוגדת גם לחובתה כלפי הבנק שלא לבטל את הפוליסה אלא לאחר הודעה מוקדמת בת 30 יום לבנק (וגם התחייבות זו מעידה עד כמה מופרכת הטענה של ביטול הפוליסה לאחר מקרה הביטוח: הרי התחייבות זו כלפי הבנק נועדה אך ורק כדי לאפשר לבנק לדאוג לביטוח חלופי, אולם לא ניתן לערוך ביטוח חלופי לחיי מי שכבר נפטר.

כמו כן ידעה הנתבעת 1 כי עלול להגרם נזק באם לא תהיה פוליסה אחת בתוקף-במצב דברים זה הבנק והלווים חשופים לסיכון בגובה חוב המשכנתא; מקבל המידע-הבנק-אכן סמך בפועל על המצג כאשר ביטל את הפוליסה שנערכה באמצעותו בסהר לפני כן, וכתוצאה מכך נגרם לתובעת נזק: בעת פטירת המנוח נותרה התובעת ללא כסוי בטוחי וכעת היא נושאת בעול החזר ההלוואה לבדה.

...

על רקע כל אלה החלטתי לחייב את הנתבעת 1 לשלם לא רק את הוצאות המשפט ושכר הטירחה של התובעת כפי שיפורט להלן, אלא גם לשאת בהוצאות המשפט ובשכר הטרחה של הנתבעות 3 ו-4 (הבנק וסהר), אשר ברור לחלוטין שהתובעת לא היתה גוררת אותן להליך הזה אלמלא התנהלותה של הנתבעת 1 כפי שתוארה לעיל.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי הנתבעת 1 תשלם לתובעת הוצאות המשפט בגובה אגרת המשפט ששילמה התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום כל חלק של האגרה על ידי התובעת, וכן תשלם לתובעת שכר טירחת עו"ד בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

כן אני קובע כי הנתבעת 1 תשלם ישירות לכל אחת מהנתבעות 3 ו-4 סך של 17,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק אשר יחשב כתשלום כולל בגין שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט אחרות, גם כן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 40904-03-21 לוי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: תיק עזר לפני כבוד השופט אריאל ברגנר התובעת שמחה לוי הנתבעות 1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. מעלות סוכנות לביטוח בע"מ פסק דין

על פי הגדרת הפוליסות בסעיף 1.1.21 מקרה הביטוח בעניינינו הוא "מות המבוטח שאירע במהלך תקופת הביטוח מכל סיבה שהיא". לפי סעיף 1.1.15, כמפורט בתנאים הכלליים של הפוליסות, "מבוטח" הוא "האדם שחייו בוטחו לפי הפוליסה ואשר פרטיו נקובים בדף פרטי הביטוח כ"מבוטח"".

לאור דרישת הנתבעת להגשת הבקשות באמצעות הטפסים המקובלים, התובעת מפנה לאתר האנטרנט של הראל ולהנחיות המופיעות בו בהתייחס לביטול פוליסת ביטוח החיים, תוך הדגשה, כי "בפוליסת ביטוח משכנתא בה קיימים שני מבוטחים, נידרשת חתימה של שניהם על בקשת הביטול. בהתאם לסעיף 45 לחוק חוזה הביטוח, ביטול פוליסת ביטוח משכנתא ייעשה בכפוף להסכמת הבנק שהנו המוטב הבלתי חוזר בפוליסה" [ההדגשה אינה במקור] (מוצג 5).

...

מסקנה זו מתכתבת עם סעיף 4(א)(3) לחוזר המפנה לטופס המיועד לביטול פוליסת ביטוח, העושה שימוש בלשון "במתכונת הקבועה בנספח א'". נוסח זה מלמד על כוונה להטמיע הוראה אחידה ללא חובה להיצמד לפורמט המופיע בחוזר, וזאת כל עוד כל הפרטים המצוינים בטפסים ונדרשים לצורך הטיפול בבקשה מצויים בבקשה שהוגשה, שאז מקומם של התנאים המהותיים לא נפקד.

הנה כי כן אני סבור כי יש לראות בחבות של הנתבעת כלפי כל אחד מהמבוטחים כחבות אחת.

לאחר ששקלתי התנגדות הנתבעת ולאור הסכמת הצדדים למתן פסק הדין על בסיס החומר שבתיק, ללא חקירות, אני סבור כי חוות הדעת כשלעצמה לא נסתרה ובהיעדר חוות דעת נגדית או ראיה אחרת אני מקבל את מסקנתו של המומחה.

התוצאה מכל המקובץ לעיל היא שהנתבעת כשלה כאשר החליטה לבטל את הפוליסות ללא קבלת עמדתה והסכמתה המפורשת של התובעת ועל כן דין התביעה להתקבל.