מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה בגין כוונת מרמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

סעיף 7 לחוק חוזה הביטוח, קובע את התוצאות של אי מילוי חובת הגילוי הקבוע בסעיף 6(א): (ג) קרה מקרה ביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: (1) התשובה ניתנה בכוונת מירמה.
כמו כן, במסגרת ההצעה לביטוח החיים שמילא התובע, הוא כתב שהוא עובד כ"מנהל משרד אדריכלות" (ראו: נספח א' לתצהיר הנתבעת) אף על פי כן, המומחה התעסוקתי מטעם התובע – ד"ר לאוניד מזור, העיד כי התובע כלל לא מסר לו שהוא בוטח כמנהל משרד, אלא כיזם בנייה וחוות דעתו הייתה מושפעת מכך: "ש. התובע לא מסר לך שהוא בוטח כמנהל משרד?
מאחר שקבעתי שהתובע הסתיר מהנתבעת את מצב בריאותו בכוונת מירמה ובהתאם לסעיפים 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח, אני קובע שהנתבעת פטורה מתגמולי ביטוח לתובע בגין פוליסת אובדן כושר עבודה.
...
מאחר שקבעתי שהתובע הסתיר מהנתבעת את מצב בריאותו בכוונת מרמה ובהתאם לסעיפים 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח, אני קובע שהנתבעת פטורה מתגמולי ביטוח לתובע בגין פוליסת אובדן כושר עבודה.
התביעה נדחית.
בנסיבות תיק זה ולאור התנהלותו של התובע, אני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט: שכ"ט בסך של 25,000 ₪ וכן החזר עלות שכר המומחים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד מועד פסק הדין, כל הסכומים ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בהליך חדלות פירעון (חדל"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בדו"ח מיום 22.09.2021, בעיניינו של היחיד, המליץ הנאמן על ביטול ההליך ואילו הממונה בהצעתו המליץ לדחות את הדיון ולתת ליחיד ארכה להסרת מחדליו ולהמצאת מלוא המסמכים החסרים.
היחיד מוכר ע"י המל"ל כבעל נכות רפואית בשיעור של 68% לצמיתות ואובדן כושר עבודה בשיעור 100% לצמיתות.
המל"ל הדגיש בתגובתו כי מתן הפטר גם ביחס לחוב מזונות, יהיה בו כדי לסכל את מטרת המחוקק בפקודת פשיטת הרגל ובחוק המזונות, שכן ההפטר במזונות עלול לעודד את החייבים שלא לשלם את המזונות בהם חוייבו, ביודעם שהם ממילא יקבלו הפטר ותשלומי המזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה באמצעות הביטוח הלאומי, ובכך תפגע הקופה הציבורית, כאשר אין זו הייתה כוונת המחוקק.
אמנם היחיד ניכנס למצבו זה מרצון, אולם, עובדה זו לא משנה את התוצאה לפיה היחיד לא נימנע מתשלום המזונות בשל כוונה להישתמט מהתשלום, אלא בשל העידר יכולת כלכלית המבוססת על נסיבותיו אז. חוב מזונות העבר נוצר בין השנים 2004 – 2018, לפני שנים רבות, כאשר ילדיו של היחיד זכאי המזונות כבר התבגרו כולם וכיום הם עצמאיים ואינם סמוכים על שולחנו של היחיד או של גרושתו ואינם זקוקים להם לצורכי מחייתם.
על אף האמור, ולמרות שהתנהלות זו מעלה חשש לקבלת הכספים במירמה, אך בעקבות הצהרת בעלי התפקיד כי מדובר בחוב מזונות שהחבות בו היא לפי פס"ד, כך במישור יצירת החובות עומדת הקביעה כי אל לבימ"ש של פשיטת רגל או חידלות פרעון, להתערב בקביעות בתי הדין הדתיים, ועל כן זה לא המקום המתאים לתת את הדעת על נושא זה. כמו כן, לא אוכל לקבל את הטענה כי היחיד צבר חוב מזונות עבר בחוסר תום לב. בעיניין זה מקובלות עליי טענות היחיד לפיהן הוא נימנע מתשלום החוב, בשל העידר יכולת המבוסס על נסיבות חיים קשות כמפורט לעיל.
...
לאור כל האמור, אין לי אלא לדחות את טענתם של המשיבים לפיה היחיד פעל בחוסר תום ביצירת החובות או בהליך.
לאחר שקבעתי שהיחיד עמד במרבית התנאים להכללת חוב המזונות בהפטר שיינתן לו, ולאחר שקבעתי שלא ניתן לשלול את תום הלב של היחיד בהליך, הגעתי לכלל מסקנה, כי בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה, מקרה זה נופל בגדר החריגים המצדיקים מתן הפטר גם על חוב המזונות.
שקלתי מתן הפטר חלקי, אך נוכח גובה החוב והעובדה שבנסיבותיו של היחיד אי מתן הפטר מלא על חוב מזונות העבר של היחיד, יביא לקיזוז מקצבת הנכות של היחיד עד סוף ימי חייו, וימנע ממנו לחיות חייו בשלווה ולקבל את מלוא קצבת הנכות הנחוצה לו לצרכים בסיסיים, החלטתי שאין מקום למתן הפטר חלקי בלבד.
לסיכומו של דבר, כל האמור מוביל למסקנה שעם מתן ההפטר ליחיד, יחול הצו על חוב מזונות העבר, כלפי המוסד לביטוח לאומי, אך רק לאחר שהיחיד ישלם למוסד לביטוח לאומי סך של 21,000 ₪ שיקוזזו מהקצבה שמגיעה לו ב- 42 תשלומים, החל מקצבת חודש אוגוסט, ובסך של 500 ₪ כל חודש על לתשלום מלא של הסכום הנ"ל. ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"ב, 28 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית העובדות וטענות הצדדים התובע בוטח בחברת הראל (להלן: "הנתבעת") בפוליסת ביטוח חיים שמס' 919760350 הכוללת גם כסוי בטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה וזאת החל מתאריך 1/12/12 (להלן: "הפוליסה").
אי מתן תשובה מלאה וכנה מהוה מצג שוא ומעניק למבטח את הזכות לבטל את חוזה הביטוח בהתקיימות יתר התנאים, גם כאשר העלמת העובדה או מצג השוא לא נעשו בכוונת מרמה, באשר המטרה הבסיסית של סעיף 6 היא לצמצם את פערי המידע בין המבטח למבוטח, כדי לייעל את המנגנון הבטוחי (ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית (21/7/04), סעיף 11 לפסק הדין של השופט ברק).
להחרגות נוספות אלו של הנתבעת אין יסוד, וממילא משעה שחלפו 3 שנים מאז חתימת חוזה הביטוח וניכר שלא נגרם אובדן כושר עבודה בשל איברים אלו ושעה שנקבע שהתובע לא פעל בכוונת מירמה הנתבעת גם לא תוכל להסתמך על החרגות נוספות.
...
לאחר שבחנתי את מלוא הראיות שהובאו, באתי לידי מסקנה, שאין מנוס מלהורות על דחיית התביעה, שכן בנסיבות שהתבררו התובע לא מסר תשובות מלאות וכנות וחברת הביטוח רשאית הייתה להחריג בדיעבד את עמוד השדרה מן הפוליסה.
לא שוכנעתי שהדבר נעשה בזדון, שכן סביר להניח שהעובדות היו נחשפות בשלב זה או אחר והנתבעת ממילא לא הייתה אמורה לצאת נשכרת מכך, נהפוך הוא.
אחר כל האמור לעיל התביעה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה כתב הגנה במסגרתו הכחישה את חבותה וטענה בין היתר כי המשיב אינו נמצא במצב של אובדן כושר עבודה כהגדרת מונח זה בפוליסה הנטענת; המשיב הפר הפרה יסודית של חוזה הביטוח כאשר הצהיר בעת ההצעה לביטוח כי הנו "איש מכירות" ואילו לאחר מכן, בעת הגשת התביעה, שינה את עסוקו ל- "מכירת פרקטים" וטען כי מדובר בעבודה פיזית; המשיב ביצע מירמה בתביעת התגמולים שכן מסר למבקשת עובדות כוזבות בנוגע לחבותה בכוונת מירמה ובאופן הפוטר אותה מכל חבות.
לנוכח הוראות סעיף 1(8) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), תשס"ט- 2009, המבקשת אינה מבקשת רשות ערעור על פסיקת ההוצאות כשלעצמן, אולם ככל שתתקבל הבקשה כולה או חלקה, יש להורות על ביטול ההוצאות שנפסקו, כולן או חלקן.
זה היה עסוקו רוב חייו המקצועיים עד לאמצע שנת 2016, אז חדל לעבוד עקב החלפת שני מפרקי ירך.
כך גם בחוות דעתו של המומחה התעסוקתי, ד"ר יעקב מונסטירסקי, מיום 6.6.18, אליו הופנה המשיב על ידי המבקשת נכתב: "מכל האמור לעיל ובהתייחס לגילו, עסוקו, עיון במסמכים הרפואיים, דעתי היא שמר ג. י. מוגבל לבצע התקנת פרקטים משום שעבודה זו מחייבת הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכות (לרבות בתנוחות לא נוחות) מ – 16.6.18 ועד 31.12.18. לעומת זאת, כשיר לנהל את העסק ולבצע מכירה בהקף מלא מ – 16.6.18." חרף זאת, ועל אף שהפוליסה מגדירה את עבודת המשיב כאיש מכירות, קיבלה המבקשת את תביעת המשיב כי אינו כשיר לכל עבודה ושילמה תקופה ארוכה תגמולי ביטוח לפי אובדן כושר עבודה מלא.
...
כך גם בחוות דעתו של המומחה התעסוקתי, ד"ר יעקב מונסטירסקי, מיום 6.6.18, אליו הופנה המשיב על ידי המבקשת נכתב: "מכל האמור לעיל ובהתייחס לגילו, עיסוקו, עיון במסמכים הרפואיים, דעתי היא שמר ג. י. מוגבל לבצע התקנת פרקטים משום שעבודה זו מחייבת הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכות (לרבות בתנוחות לא נוחות) מ – 16.6.18 ועד 31.12.18. לעומת זאת, כשיר לנהל את העסק ולבצע מכירה בהיקף מלא מ – 16.6.18." חרף זאת, ועל אף שהפוליסה מגדירה את עבודת המשיב כאיש מכירות, קיבלה המבקשת את תביעת המשיב כי אינו כשיר לכל עבודה ושילמה תקופה ארוכה תגמולי ביטוח לפי אובדן כושר עבודה מלא.
מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי מכתבה של המבקשת למשיב מיום 25.11.19 אינו מהווה מכתב דחייה.
סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לפי הנטען, ביום 1.10.20 היתקשר התובע למנהל הנתבעת לוודא כי אין כל שינוי וכי הצפי לתחילת עבודה מתוכנן ליום 11.10.20, אלא שלטענתו נדהם לשמוע ממנו כי לא יוכל להתחיל לעבוד בשל נסיבות לא צפויות הקשורות להתפשטות הקורונה וכי יש בכוונת הנתבעת להוציא חלק מהעובדים לחל"ת. התובע מציין כי ניסה להסביר למנהל הנתבעת כי כבר בעת שנוהל מו"מ ביום 30.8.20 הנתבעת ידעה אודות תחלואי הקורונה, וחרף זאת סוכם על התחלת עבודה.
תמצית טענות התובע: התובע טוען כי ביום 30.8.20 נכרת בין הצדדים הסכם עבודה, ולפיכך ההסכם מחייב את הצדדים לנהוג זה בזה בהגינות, ביושר, בנאמנות ובתום לב. נטען כי הפרת ההסכם וביטולו באופן חד צדדי ע"י הנתבעת מזכה את התובע בפצוי בעד כל הנזק שניגרם לו. התובע טוען כי ההסכם בין הצדדים הקיף את כל הפרטים, ולפיו התובע יעבוד 6 ימים בשבוע, 9 שעות ביום למעט שישי, שעה הפסקה ביום, שכר נטו של 9,000 ₪ בחודש (לא כולל שעות נוספות), פנסיה מלאה, וביטוח חיים הכולל גם אובדן כושר עבודה.
...
כפי שעולה מהתמליל, תשובות מנהל הנתבעת היו קוהרנטיות ואחידות במהותן: בחודש החנוק ישלם התובע 70% מהשכר ואחרי זה רגיל 100% כמו שסגרו.
סליחה על החפירה פשוט אני רוצה לסגור כמה שיותר סימני שאלה לפני שאני מתחרט שוב בפני המנהל הנוכחי שלי שלא יחזיר אותי לעבודה" הודעה מאת תמיר (התובע) מיום 5.10.20 שעה 14:50: "יניב אני מנסה לסגור את כל סימני השאלה שלי שלא אגיע למקום עבודה חדש עם ספק מה קורה איתי." (לעניין זה ראו: הודעות התובע מיום 5.10.20 משעה 14:00 ומשעה 14:03 ותשובות מנהל הנתבעת כפי המופיע בתמליל המצורף בנספח ת/3 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע) על יסוד כל האמור, הגענו למסקנה כי על אף שהצדדים הגיעו לשלב מתקדם במשא ומתן ביניהם והסכימו על מרבית הפרטים ביחס לתנאי העסקתו של התובע, עדיין נותרו ביניהם נקודות מהותיות במחלוקת.
ס ו ף ד ב ר: התביעה על כל רכיביה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו