מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול בוררות שרירותית

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לעמדת המשיבים, המבקשת ובעל השליטה בה, מר דרור גנזי (להלן - גנזי) הם חדלי פרעון מבחינה מהותית, שכן צו כנוס הנכסים בהליך פשיטת רגל שיזם גנזי בעיניינו בוטל רק ביום 20.06.2018 נוכח חוסר תום לב קצוני ביצירת החובות (פש"ר 34946-03-17).
יובהר, כי אין בכך כדי להותיר את בעלי הדין בבוררות לשרירות ליבם של הבוררים בקביעת השכר, מועדי התשלום, והשמוש בסמכות לעכב את מועד הדיון.
...
בענייננו, באין טענה לקיומה של עילה להעברת הבורר מתפקידו, אין מקום ואין סמכות לדון בשאלת גובה שכרו של הבורר או התעריף שנקבע על ידו, ואין מנוס מדחיית הבקשה על הסף.
הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם למשיבים את הוצאות הבקשה בסך 7500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הבורר לא הכריע לפי הדין אף שהותנה שיעשה כן – עילת ביטול לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות; לא פעל במתוה יישום פקודת השותפויות וחייב "באופן שרירותי אך מקצועי" את השותף הנותר לשלם לשותף היוצא תשלום שווה ערך ל 3 שנות רווח, בעוד שהיה עליו לבחון את מכלול נכסי השותפות והתחייבויותיה, כמו גם את החובות שבין השותפים לבין עצמם.
...
מסקנה זו נתמכת גם בכך שבסעיפים אחרים של הסכם 87 נעשה שימוש מפורש בכינויים "קרקוב-בלאס" ו"השותפים החדשים", או בשמות השותפים עצמם על מנת להגדיר זכויות וחובות שונות, מה שלא נעשה בסעיף 29.
ובטרם סיום: חסיד מלין גם על ההחלטה המתקנת ועותר לבטלה, משלשיטתו היא "בניגוד למה שקבע הוא עצמו בפסק הבורר שעל ההתחייבויות הצדדים ישלמו בחלקים שווים. וזאת ללא כל התייחסות לגובה חובות השותפות וחלקו של גידי בהם". אלא שההיגד בפסק הבוררות הוא "תמורת חלקו של התובע בניכוי ההתחשבנויות, ישלם הנתבע לתובע תמורה של 3 שנות עבודה ובסך הכל 1,440,000 ₪". וזאת במובחן מ"תמורת חלקו של התובע, ישלם הנתבע לתובע תמורה של 3 שנות עבודה ובסך הכל 1,440,000 ₪ בניכוי ההתחשבנויות".
התוצאה הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בפתח הדברים אבהיר, כי טענותיו של מיזן כלל אינן ניכנסות לגדרה של עילת הביטול לפי סעיף 24(3) לחוק הבוררות, ולא בכדי, נראה כי בסיכומיו זנח הוא עילת ביטול זו. אשר לעילת הביטול מכוח סעיף 24(5) לחוק הבוררות; מפסק הבוררות עולה תמונה אחרת לגמרי מזו שמנסה הנתבע לצייר: הבורר לא היתעלם מטענותיו של מיזן כלפי צדדי ג' ו-ד', אלא דן בהן לגופן ולא בכדי אף חייב את צדדי ג' ו-ד' לשלם למיזן סכומים שונים (ר' סעיף ‎17 לעיל).
שערי ההמרה שאימץ הבורר שרירותיים לחלוטין.
...
פרשנות תכליתית לסעיף 24(5) לחוק מוליכה למסקנה כי רק אם סוגיה המצריכה הכרעה לא קיבלה ביטוי בפסק הבוררות, יש הצדקה לביטולו.
מסקנה זו גם יכולה להתקבל מסעיף 26(א) לחוק, המאפשר להימנע מביטול פסק הבוררות גם בהתקיים עילת ביטול אם לא נגרם עיוות דין.
סוף דבר סופם של דברים ולנוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת האישור ודוחה את בקשת הביטול.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ישיבת הועדה הפריטטית נקבעה ליום 12.1.20 ואולם בחודש דצמבר 2019, הודיע ב"כ התובע על ביטול הדיון בפני הועדה הפריטטית והתובע אף חתם על מיסמך המופנה להסתדרות על פיו הוא מוותר על ייצוג ההסתדרות ומבקש את ביטול הבוררות.
לטענת התובע, לאור הגדרת המשרה באופן שגוי על ידי הנתבעת והמגבלות שקבעה הרופאה התעסוקתית, קבעה הנתבעת באופן שרירותי וחד צדדי כי התובע לא יכול לחזור לעבודה בשל המיגבלות הרפואיות והציעה לו עבודה כבודק בטחוני במשרד הרשוי, כל זאת בנגוד לסעיף 52 לחוקת העבודה ותוך הפרת חובת ההיוועצות עם הועד.
...
די בכך כדי לדחות את תביעתו ברכיב זה. גם לגופו של עניין, מצאנו לקבל את טענות הנתבעת שלפיה בכל הנוגע ל-2.33% לא חל עיכוב אמיתי בתשלום ההפרש וכי החלת הפיטורים רטרואקטיבית, נעשתה אך להטיב עם התובע על מנת שיוכל לקבל תגמולי פנסיה בעבור אותם חודשיים ימים ממועד סיום מיצוי מכסת החופשה והמחלה שעמדו לזכותו ועד למועד שבו הביא מכתב מהרופאה התעסוקתית שבעקבותיו סיים את עבודתו.
בנסיבות אלה, וכאמור משזנח את תביעתו זו, דין תביעתו ברכיב זה – להידחות.
אחרית דבר משלא מצאנו כל פגם בהתנהלות הנתבעת בכל הנוגע לסיום עבודתו של התובע וכפועל יוצא מכך לא נמצא יסוד לתביעות התובע לתשלום פיצויים והפסדי שכר בגין סיום עבודתו, דין תביעת התובע על כל רכיביה – להידחות.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

למען שלמות התמונה יצויין כי תובענה קודמת שהוגשה על ידי המבקשים 6-8 בהפ"ב 18886-06-11, במסגרתה עתרו לביטול ההסכם, הועברה לבוררות אשר היתנהלה בפני כב' השופט בדימוס סטרשנוב וניתן במסגרתה פסק בוררות (להלן: "פסק הבוררות").
טענות המשיבה באשר לקיומו של מעשה בי-דין מכח פסק הבוררות, שרירות ועומדות לה לדיון בבוררות, הן ביחס לתביעותיהם של זאיק אברהם וירושלמי עצמם והן בהתייחס לתביעות המבקשים הנוספים, בגין האיחור במסירת הדירות והקביעות בדבר אחריותם של זאיק אברהם וירושלמי, לחלק מתקופת העיכוב, כפי שנקבע בפסק הבוררות.
...
טעם נוסף שהביאני למסקנה כי אין לדחות בקשתו של פורמן ובסון למינוי בורר בשל אי היותם צד להסכם הדיירים נעוץ בטענתה של המשיכה עצמה בדבר הצורך להכריע בסכסוכים בעניין זה תחת קורת גג אחת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו