עוד ראו בהקשר זה את שנפסק ברע"א 9808/02 כץ נ' מילמן, פ"ד נח (2) 901, בעמ' 907 שם עמד בית המשפט העליון על כך, כי אין לשמוע עדים בלי ליתן לצד האחר היזדמנות ראויה לחוקרם, לאמור:
"10. על נכונותה של טענה זו לא ארחיב דברים. כללי הצדק הטבעי מחייבים בהליכי בוררות, ופירוש הדברים הוא כי חובה היא המוטלת על בורר ליתן היזדמנות לבעלי-הדין לעיין בחומר הראיות המצוי לפניו, לחקור עדים ולהוסיף ולטעון טענותיהם במלואן. וכך, אין לשמוע עדים בלי ליתן לצד האחר היזדמנות ראויה לחוקרם, ואין לקבל מסמכים בלי שיוצגו לפני בעלי-הדין כדי שאֵלֶּה יוכלו להגיב עליהם. ראו למשל פרופ' ס' אוטולנגי בוררות – דין ונוהל [3], בעמ' 440".
הדברים עולים בקנה אחד גם עם המשפט העברי.
יחד עם זאת סבורני, כי במקרה דנן הפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ובהעדר האפשרות של המבקשת לשמוע את הדברים שנאמרו לבוררים, להיתמודד עימם ולחקור את העד מחייבת את ביטול פסק הבוררות מחמת העילות שבסעיף 24(4) ו- 24(10) לחוק הבוררות (ר' לעניין סעיף 24(10) את אוטולנגי בעמ' 1103) תוך שאני מבהיר, כי די בעילה שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות, כדי להביא לביטול פסק הבוררות.
...
יחד עם זאת סבורני, כי במקרה דנן הפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ובהיעדר האפשרות של המבקשת לשמוע את הדברים שנאמרו לבוררים, להתמודד עמם ולחקור את העד מחייבת את ביטול פסק הבוררות מחמת העילות שבסעיף 24(4) ו- 24(10) לחוק הבוררות (ר' לעניין סעיף 24(10) את אוטולנגי בעמ' 1103) תוך שאני מבהיר, כי די בעילה שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות, כדי להביא לביטול פסק הבוררות.
עמדתה זו מקובלת עליה והצעת המשיב להחליף את הבורר שאמר את הדברים אינה יכולה להתקבל.
הדברים מקימים חשש כבד, כי דעתם של הבוררים ננעלה באופן שבו אם יוחזר אליהם הדיון התוצאה תהיה זהה בכל מקרה, יוצר קושי וגם במבחן האובייקטיבי שעל פיו מצווים אנו לילך (רע"א 9535/07 שרבט נ' שרבט, 17.1.2018) המסקנה המתבקשת היא, כי דעתם של הבוררים ננעלה באופן שבו הם אינם ראויים יותר לאמון הצדדים, כאמור בסעיף 11 (1) לחוק הבוררות.