מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול בוררות עקב אי שמיעת עד

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהקשר זה אף נפסק כי פסיקת סעד שלא נתבע, אינה מקימה עילה לביטול פסק הבוררות מחמת חריגה מסמכות (ראו לעניין זה: רע"א 256/10 גאידמק נ' טרוים (7.11.2011); רע"א 8747/07 אפלבוים נ' דניאל (4.2.2008); רע"א 8078/10 אלרום נ' קונפורטי (13.1.2011); רע"א 8613/13 מרקעי תיקשורת בע"מ נ' נקש (8.1.2014)).
זאת ועוד, עיון בפסק הבוררות מעלה כי בנגוד לנטען, במסגרת הדיון בקיומן של הצעות לרכישת המיגרש בסכום העולה על 30 מיליון ₪, הבורר לא זקף לחובת המבקשים את אי זמונו של עו"ד ולנר לעדות אלא את אי זמונם של רוכשים פוטנציאליים, וכדבריו: "במסגרת הדיון בדבר בטלותו של הסכם הגישור או לחילופין הפרתו, נשמעו עדויות. אם רצו הנתבעים להוכיח שאכן היו הצעות מעשיות לקנות את המיגרש, מדוע לא טרחו להזמין קונים פוטנציאליים בסכום שלא פחת מ - 30 מש"ח, כעדים, זאת כדי להוכיח את טענתם? גם מחדל זה של אי הבאת עדים יכול להצביע על שהצעתו של עו"ד ולנר מיום 25.12.2017 הייתה הצעה מעשית בהתאם לתנאי השוק" (סעיף 94 לפסק הבוררות), ויודגש כי ההתייחסות למכתבו של עו"ד ולנר היא בקשר למכתב שבמסגרתו עו"ד ולנר ביקש לשכנע את שמעון להסכים למחיר של 24 מיליון ₪ (כמפורט בסעיף 92 לפסק הבוררות).
...
חריגה מסמכות - סעיף 24(3) לחוק הבוררות אין בידי לקבל את טענת המבקשים שלפיה הבורר חרג מסמכותו בכך שקבע כי פרק המגרש בהסכם הגישור מבוטל על אף שסעד זה לא נתבע ולא נטען על ידי המבקשים.
אין בידי לקבל טענה זו. הבורר קבע באופן פוזיטיבי ששמעון לא הפר את הסכם הגישור.
כפועל יוצא מדחיית הבקשה לביטול אני מאשרת את פסק הבוררות ביניים שניתן על-ידי הבורר ביום 4.2.2020 ותוקן בשנית ביום 31.5.2020, ונותנת לו תוקף של פסק דין חלקי.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אשר לטענה כי המבקש חתם על הסכם הבוררות בשל איום ולחץ שהופעלו עליו - לא ניתן להלום טענה זו כאשר היא נטענת במסגרת בקשה לביטול פסק הבוררות, נוכח אי שביעות רצונו של המבקש מקביעותיו.
כדברי כב' השופט דנציגר ברע"א 4265/14 אלמסי נ' שוקרון (19.8.2014): "...כידוע, השמוש בעילת ביטול זו יעשה במקרים חריגים ובמשורה...". כאמור, היתנהל בין הצדדים הליך בוררות ארוך שבמסגרתו נשמעו עדויות רבות.
...
יגאל הוסיף וטען כי ראובן איים עליו באמצעים שונים ובכלל זה באמצעות מסרים מעבריינים מורשעים וכי לאחר לבטים, ובתיווכו של אטיאה שהפעיל עליו לחץ רב, "נכנע" וחתם על הסכם המעביר את הסכסוך שבינו לבין ראובן, לבוררות.
סיכום מהטעמים המפורטים ראיתי לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות, למעט בכל הנוגע לסיפת סעיף 114 בפסק הבוררות.
הקביעה כי "כל סכום, כנאמר לעיל, שיוחזר ע"י יגאל לקופת הפרוייקט, הרי בסופו של דבר, עליו להיות מוחזר לראובן במחציתו" - מבוטלת בשל חריגה מסמכות.
לפיכך אני מאשרת את פסק הבוררות, למעט האמור בסעיף 114 סיפא כאמור לעיל, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד ראו בהקשר זה את שנפסק ברע"א 9808/02 כץ נ' מילמן, פ"ד נח (2) 901, בעמ' 907 שם עמד בית המשפט העליון על כך, כי אין לשמוע עדים בלי ליתן לצד האחר היזדמנות ראויה לחוקרם, לאמור: "10. על נכונותה של טענה זו לא ארחיב דברים. כללי הצדק הטבעי מחייבים בהליכי בוררות, ופירוש הדברים הוא כי חובה היא המוטלת על בורר ליתן היזדמנות לבעלי-הדין לעיין בחומר הראיות המצוי לפניו, לחקור עדים ולהוסיף ולטעון טענותיהם במלואן. וכך, אין לשמוע עדים בלי ליתן לצד האחר היזדמנות ראויה לחוקרם, ואין לקבל מסמכים בלי שיוצגו לפני בעלי-הדין כדי שאֵלֶּה יוכלו להגיב עליהם. ראו למשל פרופ' ס' אוטולנגי בוררות – דין ונוהל [3], בעמ' 440". הדברים עולים בקנה אחד גם עם המשפט העברי.
יחד עם זאת סבורני, כי במקרה דנן הפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ובהעדר האפשרות של המבקשת לשמוע את הדברים שנאמרו לבוררים, להיתמודד עימם ולחקור את העד מחייבת את ביטול פסק הבוררות מחמת העילות שבסעיף 24(4) ו- 24(10) לחוק הבוררות (ר' לעניין סעיף 24(10) את אוטולנגי בעמ' 1103) תוך שאני מבהיר, כי די בעילה שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות, כדי להביא לביטול פסק הבוררות.
...
יחד עם זאת סבורני, כי במקרה דנן הפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ובהיעדר האפשרות של המבקשת לשמוע את הדברים שנאמרו לבוררים, להתמודד עמם ולחקור את העד מחייבת את ביטול פסק הבוררות מחמת העילות שבסעיף 24(4) ו- 24(10) לחוק הבוררות (ר' לעניין סעיף 24(10) את אוטולנגי בעמ' 1103) תוך שאני מבהיר, כי די בעילה שבסעיף 24(4) לחוק הבוררות, כדי להביא לביטול פסק הבוררות.
עמדתה זו מקובלת עליה והצעת המשיב להחליף את הבורר שאמר את הדברים אינה יכולה להתקבל.
הדברים מקימים חשש כבד, כי דעתם של הבוררים ננעלה באופן שבו אם יוחזר אליהם הדיון התוצאה תהיה זהה בכל מקרה, יוצר קושי וגם במבחן האובייקטיבי שעל פיו מצווים אנו לילך (רע"א 9535/07 שרבט נ' שרבט, 17.1.2018) המסקנה המתבקשת היא, כי דעתם של הבוררים ננעלה באופן שבו הם אינם ראויים יותר לאמון הצדדים, כאמור בסעיף 11 (1) לחוק הבוררות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגופה של בקשת הביטול, טוען המשיב, כי אף אם העדים לא הוזהרו כדין הרי שהדבר אינו מקים עילה לבטלות פסק הבוררות, מה גם שבכל מקרה לא נגרם עוות דין לבעל הדין בשל אי האזהרה.
ואולם, יצוין לעניין זה כי סעיף 26(ג) לחוק הבוררות קובע כי "לא תישמע טענה של בעל-דין שפסק הבוררות ניתן שלא במועדו, אלא אם שמר לעצמו, בהודעה בכתב לבורר לפני מתן הפסק, את הזכות לטעון טענה זו". המבקש לא טען כי פנה לבוררים, בהודעה בכתב, בעיניין מועד מתן פסק הבוררות, ועל כן מנוע מלטעון לביטול הפסק על יסוד העיכוב הנטען.
...
כל אלה מובילים למסקנה שלפיה המבקש מנוע מכוחו של סעיף 26(ג) לחוק הבוררות מלטעון לביטול הפסק על יסוד העיכוב הנטען בנתינתו.
משכך, אין בידי לקבל טענה זו. סוף דבר סיכומם של דברים, משלא הוכחה עילה לביטול פסק הבוררות, דין הבקשה להידחות.
כפועל יוצא מדחיית הבקשה לביטול פסק הבוררות, אני מורה על אישור פסק הבוררות, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ניסים טען, כי לא היה מודע למכלול טענותיהם של שלמה ובן ציון עד לישיבת הבוררות, וכי רק הם הציגו באופן חד צדדי ראיות במעמד הדיון, בעוד שלו לא ניתנה היזדמנות שווה לעשות כן. דיון והכרעה לפני בקשת שלמה ובן ציון לאישור פסק הבורר, ומנגד, בקשת ניסים לביטול פסק הבורר מחמת אי מתן היזדמנות נאותה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו.
באשר לטענת שלמה ובן ציון בדבר הימנעותו של ניסים מהעלאת טענה בנוגע לכך שלא הוגשו כתב תביעה וראיות בזמן אמת, או בבקשתו לביטול פסק הבורר, אפנה לטענות עו"ד הלפרן במעמד הדיון הנוסף מיום 18.1.21, בדבר הצורך בשמיעת שני הצדדים קודם למתן פסק דין (עמ' 6, שורות 14 – 15), ובדבר כך שפסק הדין ניתן קודם להעלאת טענותיו של ניסים (למשל, בעמ' 22, שורות 7 – 8, עמ' 31, שורות 15 – 17), וכן לדבריו של ניסים במעמד הדיון הנוסף, לפיהם לא היתה לו היזדמנות נאותה לטעון טענותיו, כפי שצוטטו לעיל.
...
די בראיות אלה כדי לבסס הרושם כי אכן פסק דין חתום כדין הומצא לניסים רק ביום 14.2.21, ובהתאם אני קובעת, כי בקשת ביטול פסק הבורר הוגשה במועד.
אך איני מתרשמת כי החתמת פסק הדין בחותמת, ללא חתימת הרכב הדיינים, עולה כדי הגדרת פסק דין שנחתם על ידי הבורר, ועל כן דין טענה זו להידחות.
סוף דבר דין בקשת ביטול פסק הבורר להתקבל, ודין בקשת אישור פסק הבורר להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו