ביטול בוררות והארכת מועד

טענה שלפיה הבורר חרג מסמכותו כאשר נידרש לסעד החלופי בנוגע לדירה וכן שבכך "הצמיד את ערך הסכום לערך דירה": כאמור, טענה זו היא במובהק טענה שלגביה לא נכון להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר, שכן העלאתה באיחור מסכלת את ביצוע הפסק וחותרת תחת תוכנו.

...

הנה כי כן דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות ומכאן יש לפנות לדון במשוכה שעומדת בפני המבקש טרם אישור פסק הבורר והיא טענות המשיב להתיישנות ושיהוי.

לסיכום הדיון בטענת השיהוי מצאתי כאמור כי המשיב לא הוכיח שהמבקש ויתר או מחל על זכותו, או שנהג בחוסר תום לב. ממילא שבמצב זה ולאור המבחנים בפסיקה שתוארו, אין בהוכחת שינוי לרעה כדי להביא לקבלת טענת השיהוי.

לפיכך אני דוחה את טענת השיהוי.

משנדחו טענות המשיב אני מורה על אישור פסק הבורר.

מן האמור, אני קובעת בכל הנוגע לעילת הביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, כי אין כל צורך בעניינינו בהארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הנסמכת על עילה זו. העילה לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות: אשר לעילת הביטול לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, קובע סעיף 27(ב) לחוק הבוררות: "היתה פניה לבורר לפי סעיף 22, תתחיל התקופה של ארבעים וחמישה יום מהיום שהבורר החליט או צריך היה להחליט בפניה; ובבקשת ביטול על פי העילה האמורה בסעיף 24(10) – מהיום שנתגלו העובדות המשמשות יסוד לבקשה". (ההדגשה אינה במקור – נ.ג.).

...

לאור התנהלות המבקשת, אשר לא פירטה את המועד המדויק בו לעמדתה התגלו על ידה מלוא העובדות לצורך נקיטת ההליך, ובשים לב לכך שעולה בבירור מפרוטוקול 28.2.19 (עליו כאמור נסמכת המבקשת בבקשתה) כי הבורר הוא בעלים של החברה מנהלת הפרויקט – אני קובעת לצרכי הבקשה הנוכחית בלבד, כי תאריך פרוטוקול 28.2.19 הוא המועד בו התגלו למבקשת העובדות הנדרשות לצורך הגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 27(ב) לחוק הבוררות.

סיכום: מן המקובץ, אני קובעת כדלקמן: אין צורך בהארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות, עת עסקינן בעילה לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות.

דין הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות לפי עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, להתקבל.

רק במסגרת תגובתה לבקשה לאישור, שהוגשה ביום 9.12.2020, הגישה המבקשת במסגרת התיק דנן כתב טענות אותו הכתירה כ- "בקשה לביטול פסק בוררות ובקשה להארכת מועד להגשת כתב טענות מטעם המבקשת". במסגרת בקשה זו טענה המשיבה כי פסק הבוררות הומצא לה לראשונה ביום 28.10.2020.

...

לאחר ששמעתי את טענותיהם, שוכנעתי כי פסק הבוררות נמסר למשיבה ולבא כוחה כפי שטען המבקש במספר הזדמנויות וכי המשיבה לא אמרה אמת בעניין זה. התרשמתי כי טענות שהעלתה בדבר אי שליטתה בשפה העברית, הועלו רק במטרה להימנע מקביעה של בית המשפט כי פסק הבוררות הומצא לה לפני המועד בו טענה שקיבלה אותו.

אף אם אניח לטובתה כי בשל בעיות ברשות דואר המכתב לו נמסר לה, שוכנעתי כי המבקש אכן שלח אליה את פסק הבוררות במייל פעמיים וכי זה התקבל אצלה.

סוף דבר, אני דוחה את התנגדותה של המשיבה.

אני מאשר את פסק הבוררות ונותן לו תוקף פסק דין.

לשם כך, בין היתר, נידרש לשאלות האם די היה בהגשת היתנגדות לבקשה לאישור פסק הבוררות או שהיה על המשיב להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות; האם היה איחור בהגשת ההיתנגדות לבקשה לאישור פסק הבוררות; האם הצביע המשיב על עילה שבגינה יש לקבל את היתנגדותו לאישור פסק הבוררות הגם שאחר בהגשתה ולא הגיש בקשה לביטול פסק בוררות (ובקשה להארכת המועד לעשות כן), מי הם הצדדים לדיון שלפניי והאם פסק הדין קובע חיובים של הנתבע כלפי צדדים שלישיים שלא היה צד לבוררות (השכנים הנוספים).

...

סוף דבר לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין.

לאור כל האמור לעיל, נדחית התנגדותו של המשיב, ומתקבלת בקשתו של המבקש לאישור פסק הבוררות בהתאם לסעיף 23 לחוק.

המשיב ישלם למבקש הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (16.11.2020) ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

מסקנה זו מעוגנת, בין היתר, בעובדה שהבקשה לאישור פסק הבוררות הוגשה סמוך יחסית לאחר נתינתו בטרם חלף המועד להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות והבקשה להארכת מועד הוגשה עוד בטרם חלף המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות גם אגב בקשה לאישור פסק הבוררות (נכון לעת הזו המועד חלף נוכח הצורך לקבל את תגובות הצדדים).

...

המצאה למנהל התאגיד במסירה אישית הוכרה בפסיקה כאפשרות המצאה חלופית כאשר המצאה למען הרשום לא מתאפשרת, וזאת ברוח פרשנות תקנה 484 לתקנות הישנות אשר אפשרה דרך המצאה זו ואולם אין דרישה מחייבת להמציא למנהל התאגיד ומקום שהדבר לא נעשה, אין בכך כדי להביא למסקנה שלא בוצעה מסירה כדין, אם שנעשתה מסירה כדין במשרדי התאגיד.

בנסיבות העניין באתי לידי מסקנה שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים ארכה מתונה להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות.

מסקנה זו מעוגנת, בין היתר, בעובדה שהבקשה לאישור פסק הבוררות הוגשה סמוך יחסית לאחר נתינתו בטרם חלף המועד להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות והבקשה להארכת מועד הוגשה עוד בטרם חלף המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות גם אגב בקשה לאישור פסק הבוררות (נכון לעת הזו המועד חלף נוכח הצורך לקבל את תגובות הצדדים).