מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול אשרת שהייה: אזרחים הודים

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש הוסיף על כך וטען להעדר בעיות עם רשויות החוק במדינת המוצא ועל רקע אחר והשיב כי הוא חושש לשוב לארצו כי : "אין לי שום דבר, אין לי כסף אין לי בית, איך אני יכול לחזור". הובהר, כי פרט לבן-הדוד הנזכר אין למבקש בעיות נוספות בארצו והוא מבקש להשאר בישראל עד 3 שנים נוספות "עד שאני אאסוף קצת כסף ואחזור להודו" (ראו פרוטוקול הראיון - נספח ג' לתגובת המשיבים).
המבקש מדגיש כי ראויה איבחנה מי שניכנס לישראל כתייר והמתין שנים ארוכות עד שהגיש את בקשת מקלט לבין עניינו שלו, כמי שאחז אשרת שהייה כדין כמטפל סיעודי ובסתר ליבו תקווה שהתבדתה שהמצב במדינתו ישתפר בהמשך.
המבקש אף טוען, כי בארץ המוצא אין כל הגנה חוקית לאזרחים במצבו ולתחושתו, אין כל אוזן קשבת למישטרה המקומית בנושא.
עסקינן בעשיית דין עצמי שאיננה מבוטלת והיא משליכה על ההליך כולו ובודאי על דחיית הבקשה לסעד זמני (ראו: עמ"נ 42778-11-17 גרסימוב נ' רשות האוכלוסין וההגירה (19.12.17); בר"מ 2132/16 רשות האוכלוסין-משרד הפנים נ' Kesta Brhane (10.5.16)).
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
לאור המקובץ, הבקשה למתן סעד זמני נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי עובדות שלעניין המבקש, אזרח הודו, יליד 1970, נשוי ואב לשתי בנות, ניכנס לראשונה לישראל ביום 23.1.2013 ברישיון עבודה מסוג ב/1 בענף הסיעוד, אשר חודש מעת לעת ועד ליום 31.12.2017.
כך שהה באופן בלתי חוקי בישראל כשנה לאחר ביטול אשרתו, עוד בטרם פנה בבקשתו למקלט.
בעמ' 8 לפרוטוקול המקלט נישאל המבקש מדוע נשאר בישראל עם פקיעת האשרה שלו והשיב: "אני יודע שגם לפני אני עובד בפוליטיקה שם ונוצרו לי אויבים שם, אני ידעתי זאת ונודע לי גם שאם אני אלך, הם יכולים לחסל ולהרוג אותי". אך לשאלת המראיין האם יש ברשותו כרטיס חבר מפלגה , ענה " לא נמצא ...... אני איבדתי בהודו את כל הארנק שלי ..." (שם בעמ' 10).
...
טיעוני הרשות עמדת הרשות היא כי דין הבקשה לסעד ביניים הינה דחיה על הסף, בשל עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים.
בנוסף נטען כי דין הבקשה להידחות גם נוכח מאזו הנוחות.
סוף דבר בנסיבות אלו אין מקום למתן סעד זמני.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת, אזרחית נפאל, נכנסה לישראל באשרת עבודה בסיעוד וכאן נולדו שני ילדיה (לאב אזרח הודי).
ביום 29.8.19 נעצרה המערערת עם ילדיה, כיון ששהתה שלא כדין בישראל.
נראה כי דרישת ההתיצבות של פעמיים בשבוע נועדה "להעניש" את המערערת, או באי כוחה, הפונים לבית המשפט, כאשר הרשות פועלת בנגוד לדין ולהוראות מפורשות של בית המשפט לאור הפגמים שנפלו בשימוע והיעדר הנמקה של ההחלטה בעיניין תדירות ההתייצבות, אני קובעת כי לשימוע שנערך אין כל תוקף, ומורה על ביטול ההחלטה לפיה על המבקשת להתייצב במשרדי הרשות פעמיים בשבוע.
...
משכך החלטתי כי נכון לעת זו, ועד שהזרה לא תשוב לשתף פעולה כנדרש, בחובתה תהיה להתייצב לצורך חידוש רישיונה פעמיים בשבוע ולא אחת לשבועיים כפי שהיה" ובכן ההחלטה מנומקת בשלושה: בכך שהמבקשת לא המציאה מסמכים רפואיים שמעידים כי היא אינה יכולה להתייצב פעמיים בשבוע; כי אין מניעה שתתייצב פעמיים בשבוע כיון שההתייצבות היא בשעות הבוקר בשעה שילדיה במסגרות, ולבסוף, בכל שאינה משתפת פעולה עם הרשות כאשר אי שיתוף הפעולה מנומק בכך שהמבקשת אמרה שהיא מעוניינת להישאר בישראל, וכי אינה רוצה לעזוב, כאשר נשאלה שוב ושוב מה תעשה אם ידחו בקשותיה.
סוף דבר חובת ההתייצבות נועדה לוודא כי הרשות ערה למקום הימצאם של המבקשים, והוותה את אחד התנאים לשחרורם ממשמורת (לצד ערבות משמעותית).
נראה כי דרישת ההתיצבות של פעמיים בשבוע נועדה "להעניש" את המערערת, או באי כוחה, הפונים לבית המשפט, כאשר הרשות פועלת בניגוד לדין ולהוראות מפורשות של בית המשפט לאור הפגמים שנפלו בשימוע והעדר הנמקה של ההחלטה בעניין תדירות ההתייצבות, אני קובעת כי לשימוע שנערך אין כל תוקף, ומורה על ביטול ההחלטה לפיה על המבקשת להתייצב במשרדי הרשות פעמיים בשבוע.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כעולה מפסק דינו של בית הדין לעררים, בין המבקשת לבין נאבין ד'סאוזה (להלן – "נאבין"), אזרח הודי השוהה בישראל, נקשר קשר לצורך תיווך בהבאת עובדי סיעוד אחרים מהודו לישראל, וזאת באמצעות אמנון סלומון (להלן – "סלומון"), אשר אמור היה להסדיר אשרות עבודה בישראל לאותם עובדים זרים.
באשר לאפשרות הפניה לרשויות, טוענת המבקשת כי הוריה פנו למישטרה וכי תלונתם בוטלה מאחר ומדובר בארוע שאירע בישראל; עוד טוענת המבקשת טענות לגבי השחיתות לכאורה בהודו, וטוענת כי אין אפשרות הגנה של רשויות המדינה בעיניינה.
...
אין בידי לקבל את הטענה, וזאת מאחר ובעניין צ'ימה דן בית המשפט העליון בשאלה האם רדיפה על רקע התוודעות לשחיתות מצד גורם שלטוני, חשיפתה, התנגדות לה, הבעת מחאה כנגדה, או הגשת תלונה בגינה – עשויים לעלות כדי רדיפה על-רקע דעה פוליטית, כמשמעותה באמנה (סעיף 28 לפסק הדין).
כך גם לא שוכנעתי כי למבקשת נסיבות מיוחדות המטות את כף המאזניים לטובתה.
לאור האמור, דין הבקשה למתן סעד זמני בערעור להידחות והצו הארעי מיום 27.10.2015 מבוטל בזאת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותר, אזרח הודי, נכנס לראשונה לישראל ביום 23.1.08, באשרת עבודה ב/1 בתחום הסיעוד.
על פי האמור בפרוטוקול השימוע, העותר "הבין את הנאמר בשפה האנגלית, אשרתו בוטלה באותו יום ואף הוצגה בפניו". (העתק פרוטוקול השימוע צורף כנספח ב' לתגובה).
לטענתם, נטל הסדרת המעמד ומציאת המעסיק מוטל על העותר, והוא לא השכיל לעשות כן, על אף ההזדמנויות שניתנו לו. עוד, לטענת המשיבים, עתירת העותר לקביעת הנחיות מנהליות לפיהן תינתן אשרה כללית לעובדים זרים אשר להם קשיי שפה, הינה משוללת יסוד ומנוגדת לאינטרס הציבורי בדבר הקטנת מספר העובדים הזרים השוהים במדינת ישראל שלא כדין.
...
כפי שעולה מנספחים ע/19 ו-ע/20 אשר צורפו לעתירה, האפשרות לעיל ניתנה רק לעובדים אשר "הובאו לישראל לעסוק בתחום הסיעוד שלא בידיעתם". תנאי זה אינו מיתקיים בעותר, ולפיכך דין טענת העותר לפיה המשיבים פעלו בשרירות, להידחות.
דין העתירה לסעדים אלה להידחות.
אשר על כן ולסיכום-העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו