חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטול אישום פלילי: אי התייצבות פרקליט

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 28.12.2010 הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום בשל אי התייצבות גורמי התביעה לדיון שנקבע נוכח שביתת פרקליטים ששֹררה באותה עת (ת"פ 40615-12-09).
על רקע זה הגיש המבקש בקשה לפסיקת פיצויים לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בגין התקופה שבה שהה במעצר ובהחלטתו מיום 15.9.2019 חייב בית המשפט את המשיבה לפצותו בסכום של כ-126,000 ש"ח. למען שלמות התמונה יצוין כי המבקש ערער על גובה הפיצויים שנפסקו לבית המשפט המחוזי בנצרת, וערעורו היתקבל חלקית בפסק הדין מיום 17.12.2019 ונקבע כי לסכום שנפסק בבית משפט השלום יתוסף סך של 25,000 ש"ח. אחר הדברים האלה, ביום 3.3.2020, הגיש המבקש תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד המשיבה וזאת, בין היתר, בגין אופן היתנהלותה בהליך הפלילי שננקט נגדו ובשל התקופה שבה שהה במעצר ובתנאים מגבילים.
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (הנשיא א' אברהם) בע"ר 74111-12-20 מיום 4.1.2021, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשמת בית המשפט (השופטת ע' גולומב) בת"א 4998-03-20 מיום 15.12.2020, בה הוכרעה מחלוקת הצדדים בדבר סיווג תביעת המבקש לצורך תשלום האגרה.
דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (באשר להיותה של בקשת רשות ערעור על פסק דין של שופט בית משפט מחוזי בערעור על החלטת רשם של אותו בית משפט כבקשה ב"גלגול שלישי", ראו למשל: רע"א 5755/19 דור נ' מי לוד – תאגיד המים והביוב של לוד, פסקה 2 (‏5.12.2019)).
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

בבקשה נטען, כי העובדה שלא נעשה דבר מהיום בו קיבל הנאשם התראה וזימון למסירת גרסה ביום 26.08.13, אליה לא התייצב, ועד להגשת כתב האישום ביום 27.11.18, היא הנותנת כי לא היה מקום להגיש כנגדו כתב אישום בגין עבירת השמוש, וזאת לאחר שעבירת הבנייה היתיישנה בשל השהוי בו נקטה המאשימה.
עוד נטען, כי בהתאם להנחיות מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין מיום 23.6.13 (להללן: "ההנחיה"), לא היה מקום להגשת כתב האישום בעבירה של שימוש בגין בנייה שהתיישנה אלא לאחר קבלת אישור פרקליט, אישור שאין בנמצא בחומר החקירה.
סעיף 149 (10) מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על ביטול כתב אישום בנסיבות בהן "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". באשר למהותה של ההגנה מן הצדק, יש להפנות למבחנים שנקבעו בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד בורוביץ (31.3.15) (להלן: "עניין בורוביץ").
...
לא שוכנעתי, כי בעניינו של הנאשם נמצא צבר שיקולים המצביע על פגם מהותי ובעוצמה העומדים במבחן הראשון שנקבע בעניין בורוביץ.
בנסיבות אלה מקובלת עלי עמדת המאשימה.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים חדרה נפסק כדקלמן:

נאשם 1 (האב) לא התייצב לאף אחד מהדיונים שהתקיימו בתיק זה, ככל הנראה מפאת גילו המבוגר - 87 שנים, ומצבו הבריאותי שבעטיים פנה בא כוחו אל היועץ המשפט לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים, וזו התקבלה לאחרונה (ר' הודעת מנהלת המחלקה להנחיית תובעים מיום 24.2.22 – במ/1).
לשאלתי מדוע תשובת הפרקליטות לא כללה היתייחסות לדוגמאות אליהן הפנה ב"כ נאשם 2 בפנייתו – מקרים בהם הועברו התיקים להליך של הסדר מותנה גם כשמדובר היה בבניה בהקף גדול יותר מ- 25 מ"ר ובכלל, השיבה ב"כ המאשימה כי "כל מקרה נבחן לגופו" וכי "לטעמה הפרקליטות לא אמורה לעשות הקבלה לתיקים אחרים... כך למשל, באחד המקרים (זה שבו מדובר היה ב- 92 מ"ר – ר.ס.מ) היו נסיבות אישיות..." וכן: "הבקשה הועברה לפרקליטות על נספחיה כולל רשימת ההסדרים המותנים שידועים לה ואשר כל אחד ואחד מהם אושר על ידה בנסיבותיו שלו עם השיקולים שלו. מה שכן חשוב לציין שהיתה גם תחלופה של פרקליטים. כן מאשרים בעבירות שלמעלה מ- 25 מ"ר במקרים חריגים של נסיבות כלכליות או בריאותיות חריגות, מה שאין כאן. זה נסמך על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה...". דיון והכרעה הגנה מן הצדק – כללי סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 מאפשר ביטול כתב אישום מקום בו הגשתו או ניהול ההליך הפלילי הנוגע אליו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
...
לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, וגם לנתוני המקרים המנויים ברשימת ההסדרים המותנים שנערכו ע"י המאשימה בתקופה הרלבנטית (דהיינו, במהלך השנים 2015-2018, מאז שהעבירה בוצעה ועד שכתב האישום בתיק זה הוגש – ר' הרשימה שצורפה לפניית ב"כ נאשם 2 למאשימה ולפרקליטות), מסקנתי היא כי נפלו פגמים באופן התנהלותה כלפי נאשם 2 – כאלה המצדיקים את ביטול כתב האישום עתה.
משהמאשימה לא עשתה כן, דין כתב האישום להתבטל מטעמים של אכיפה בררנית וכך אני מורה.
סוף דבר – הבקשה מתקבלת, כתב האישום כנגד נאשם 2 יבוטל והתיק ייסגר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 5.5.22, יום העצמאות, דיוני המעצר לא החלו בשעה 08:30 אלא בשעה 17:00 לאור העובדה שמדובר ביום שבתון החליט הקצין להורות על שיחרורו בתאים כאשר בפקטור הוא מבטל החלטת ביהמ"ש על מעצר בית, עושה זאת ללא סמכות וכאשר יודע שהנאשם התייצב בתחנה מיוזמתו ואמר לו שאין לו איפה לישון" טוען הסנגור, כי הגם שביום 08.05.2022 שהה הנאשם בעיר נהריה, אין להרשיעו בעבירה של הפרת הוראה חוקית, כיוון שהקצין איימן הציג לנאשם מצג לפיו התנאי של מעצר הבית בוטל על ידו.
  סעיף 287 (א) לחוק העונשין קובע כך:   "(א)  המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רישמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים".           "הוראה לעניין זה תראה כהוראה שניתנה "כשורה" כל עוד לא בוטלה; אלא אם כן, המדובר בהוראה שניתנה ללא סמכות והיא בטלה מעיקרה" (י.קדמי, על הדין בפלילים, מהדורה מעודכנת תשס"ו- 2006, עמ' 1717 והפסיקה המובאת שם).
כמו כן, קיימות הנחיות פרקליט המדינה מספר 5.14 (להלן: ההנחיות")- הפרת תנאי ערובה בידי נאשם או חשוד המשוחרר בערובה/ואו בידי ערב, הנחיות מיום 11.11.2018 הנוגעות גם לגבי חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, המפר תנאי ערובה.
אין בחומר הראיות עדות לכך שהנאשם לא הגיע ישירות לתחנת המישטרה והמאשימה לא הוכיחה זאת גם בהנתן העובדה שיכולה היתה המאשימה לזמן לעדות את גנגה טטרואשווילי שטוענת המאשימה שהנאשם שהה איתו כל זמן עזיבת חלופת המעצר.
...
באותו בוקר לטענתו הפעיל שיקול דעת והחליט שלא להביא הנאשם, שהיה אז חשוד בפני שופט וכלשונו: "כפי שהסברתי בראשית העדות שלי העניין נתון לשיקול דעתי, על פי חוק המעצרים אני תמיד חייב לבחון אמצעי שפגיעתו פחותה בחשוד בטרם קבלת החלטה למאסר. באותו יום בבוקר אחרי שנחשפתי לנסיבות אני סברתי שהם היוו עבירה החלטתי שנכון באותו יום לא להעלות אותו לבימ"ש ולתת לו הזדמנות נוספת כאשר אני עושה בהדרגתיות בגלל שבוצעה עבירה נוספת... אני לא מחויב להעלותו. זה שיקול דעתי באותו רגע בהתאם למכלול הנסיבות. אני לא מקבל החלטה על סמך מילה של מוטי, באותו רגע החלטתי לשחררו בערובה בתנאים שהוריתי עליהם". נשאל העד הכיצד שחרר את הנאשם בידיעה שהוא מפר הוראה חוקית שיצאה תחת בית המשפט כאשר הנאשם מצהיר כי אין לו כל מקום לשהות והשיב: "אני לא ידעתי שהוא לא יכול באמת לשהות אני יודע שאם הוא רוצה לקיים הוראות בימ"ש הוא יוכל להתייצב אצל המפקח שחתם עליו ולקיים את ההחלטה. מאחר ואני מכיר את הדמות הוא רוצה את האפשרות הפחות חמורה מבחינתו כי הוא רוצה לחזור לעיר...הייתה פתוחה בפניו להגיש בקשה לבימ"ש לשנות התנאים". העד שלל טענת הסנגור ולפיה לא הביא את הנאשם בפני שופט מאחר ובעת הרלוונטית חל יום העצמאות- יום שבתון וטען, כי הפעיל שיקול דעת ובמכלול האיזונים שערך והחליט להורות על שחרורו תוך שהוא לשיטתו מחמיר את תנאי השחרור בהוסיפו "יומיים- שלושה" של הרחקה מהעיר נהריה.
המשיך הנאשם וטען שהשוכר קיבל את מפתחות הדירה לידיו יום עובר להגעת הבלשים לדירה ומציאת האופניים, או אז עומת עם העובדה כי האופניים נגנבו באותו היום בו הגיעו הבלשים לדירה ומצאו את האופניים והסביר: "אני לא זוכר באיזה יום זה היה, מהבוקר היה לו מפתח ביד. אני חושב שזה היה יום שישי. מהבוקר היה לו כבר מפתח ביד. זה מה שאמרתי לך". עוד טען הנאשם, כי האופניים לא נתפסו בדירה שבה שהה אלא בדירה אחרת במתחם הדירות אשר בבעלות אמו, או אז עומת עם גרסתו בחקירתו במשטרה ולפיה השוכר שם חלק מהדברים בדירה שלו וטען: "אולי המשמעות שלי כי זה בבעלותי, של אימא שלי, שלי. אם הייתי משקר ויודע שזה גנוב לא הייתי אומר שלי, ישר הייתי מפנה את זה ומפיל על אימא שלי". ביחס לעבירה של הפרת הוראה חוקית, העיד הנאשם כך: "אמרתי שאני זוכר שחתמתי על משהו. לא קראתי את זה, אמרתי מלכתחילה שלא קראתי". אישר הנאשם, כי הקצין איימן הסביר לו פרטי כתב הערובה ובהם היותו מורחק מהעיר נהריה למשך 14 ימים וכי הוא חתם מרצונו וכלשונו: "אני לא מכחיש. אמרתי לך שאיימן החתים אותי, לא קראתי מה היה רשום. אמרתי במילים פשוטות שאין לי לאן ללכת ושיעצור אותי, אם לא אני הולך הביתה...כן. התחננתי אליו אחרי שעצר אותי לילה, שאין לי לאן ללכת, שהוא משחרר אותי. אחתום לך ואלך הביתה... לא הפרתי. הייתי בבית. אם זה נקרא להפר אז יכול להיות. אני לא משקר". בחקירתו במשטרה מיום 04.05.2022-ת/4 ביחס לעבירה של הפרת הוראה חוקית תאר הנאשם כך: "אני וגנגה נסענו אתמול אחרי בית המשפט לבית אח שלו לקיים את המצער בית, היום בבוקר גנגה היה צריך לקחת את הטיפול אדולן שלו בנהריה, אני נסעתי יחד איתו ואחר כך החלטנו לא לחזור לבית אח שלו כי זה בית מאוד קטן ולא נח ולא אכלנו שם כלום אנחנו לא יכולים להמשיך לביות שם במעצר בית". משנשאל מדוע לא חזר למקום מעצר הבית, כפי שהורה בית המשפט, השיב: "התייעצנו עם עורך הדין סיפרנו לו את הסיפור והוא אמר לנו להגיע לתחנה ולהגיד שאנחנו לא חוזרים לבית... אני מעדיף להיעצר ולהגיע לבית המשפט מאשר להישאר שם. אני גאה בעצמי שלקחתי אחריות". בחקירתו במשטרה מיום 08.05.2022-ת/6 הכחיש הנאשם כי הפר הוראה חוקית וטען כי הגיע לתחנת המשטרה על מנת לקבל עזרה, מסר בחקירה במשטרה כי אחרי שנעצר ללילה שוחרר ונמסר לו "לא לצאת מהבית". הנאשם הכחיש כל קשר לאופניים שנתפסו וטען "אני השכרתי את הבית הזה לאיזה ספר שהולך בבוקר ובא בלילה" לא זכר הנאשם פרטי השוכר.
לפיכך, המסקנה היא כי הטלת כתב הערובה על הנאשם הייתה בחוסר סמכות וכל הליך קבלת ההחלטה על שחרורו היו נגועים בפגמים כאלו המביאים לביטול האישום בגין הפרת הוראה חוקית.
אין בדעתי לקבל עתירתו החילופית של ב"כ המאשימה ולפיה אם ימצא בית המשפט כי כתב הערובה ניתן בחוסר סמכות אזי יש להרשיע את הנאשם בגין הפרה חוקית של ההוראה החוקית הראשונה אשר ניתנה על ידי בית המשפט.
סיכום לאחר ששמעתי ראיות התביעה, עיינתי בכל המוצגים והראיות שהוגשו לעיוני, שוכנעתי כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם ביחס לעבירה של גניבת אופניים על פי סעיף 384 לחוק העונשין ובאשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית, כאמור מהנימוקים לעיל אני מורה על זיכויו של הנאשם מחמת הספק מעבירה על פי סעיף 287 (א) לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

עוד טענה המאשימה כי המכתב הגיע ליעדו (ולכך אתייחס בהמשך) ומהרישומים עולה שהושארו שתי הודעות לנמען (היינו לנאשם) אשר לא הגיע לקבלו.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להמנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
כידוע, לא כל פגם בהליך הפלילי מוביל באופן בהכרח לביטול כתב האישום אלא יש להתאים את הסעד לפגם וזאת בהתאם לכללי עיקרון הבטלות היחסית (עניין הייכל; ע"פ 2413/99 גיספן נ' התצ"ר, פ"ד נה(4) 673).
...
סיכומו של דבר, בחירת הכתובת אליה יישלח המכתב אינה טכנית-מכאנית, אלא על המאשימה להפעיל שיקול דעת על מנת שהמכתב יישלח לכתובת בה קיים סיכוי סביר שהחשוד יקבלו ויוכל לפעול על פי זכותו.
עם זאת דומה שאכן כך הוא המצב בישוב זה ומסקנה זו עולה דווקא מטענת הסנגורית לפיה בתעודת הזהות של הנאשם לא רשום שם הרחוב אלא שם הישוב (מעלות-תרשיחא) והמיקוד.
אני מורה אפוא על ביטול האישום לצורך עריכת שימוע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו