על פי הוראת סעיף 57א(א)(2) ניתן להורות על איסור מינהלי על שימוש ברכב למשך 30 יום, לאחר שימוע, אם היה לקצין מישטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג בגין עבירות המפורטות בתוספת השביעית לפקודה, שסעיף 67 לפקודת התעבורה כלול בה.
התנאי הראשון הדרוש להפעלת שיקול הדעת המסור לקצין המישטרה בהתאם לסעיף הנ"ל עניינו היסוד הסביר להניח כי יוגש כתב אישום בגין העבירה בשלה מבקשים להשבית את הרכב.
בנוסף, גם כאשר לא הוכחו העילות שפורטו לעיל, מוסמך בית המשפט מכוח הוראת סעיף 57ב(ג) לבטל את איסור השמוש ברכב או לקצר את התקופה שבה נאסר השמוש ברכב "אם היתקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת. ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".
הנטל להוכיח את התקיימות ההגנה מוטל על הטוען לה.
בעניינינו, אין חולק כי הרכב נימסר לנהג ברשות המבקש; והמבקש טוען להגנת סעיף 57ב(ב)(2) – כי הנהג ברכב פעל בנגוד להוראות בעל הרכב והלה עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.
יתרה מכך, על פי גרסת המבקש עצמו (בסעיף 4 לתצהירו), המבקש אפשר לנהג לעשות שימוש ברכבו ולנהוג בו על אף שהיה מודע לכך שהנהג בטיפול אצל עורך דין בגין רישיונו, אך לא ידע מה עלה בגורלו; ובנסיבות אלה, מוטל על המבקש נטל מוגבר לוודא כי הנהג הנו מורשה לנהיגה, ולא טרח לברר זאת בטרם מסר לידיו את הרכב; ולא ניתן לומר כי המבקש עשה את הנידרש כדי למנוע את העבירה.
...
אני סבורה כי די בראיות אלה כדי לקבוע, כי לפחות בשלב מקדמי זה, חומר הראיות בתיק מצביע על רף מינימלי גולמי שהיה בפני הקצין בדבר קיומן של ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל לקשור את החשוד לעבירה של נהיגה בפסילה המיוחסת לו, בשלב ראשוני לכאורי זה של השבתה מנהלית.
תגובתו של הנהג הייתה "מה אני אעשה, תעשה הכל רק אל תיקח את האוטו, הוא של אחותי". לאחר השימוע החליט קצין המשטרה לאסור על שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום, ונימוקיו לכך היו, כי "חומרת העבירה, מסוכנות העבירה, זילות בחוק, מדובר בנהג אשר מודע כי רשיונו אינו בתוקף משנת 2016 והוא נפסל בגין כך על ביצוע עבירות – מדובר ברצידיווסט".
בנסיבות אלה, אני סבורה כי די בשימוע שנערך; ואין ממש בטענת ב"כ המבקש שהשימוע נערך שלא כדין.
מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין.
וראו ע"ח (מחוזי ב"ש) 37984-06-20 מדינת ישראל נ' ליאל כהן (פורסם בנבו, 18.06.2020):
"יאמר, כי לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של קצין המשטרה שהורה על הגבלת השימוש ברכב ורק במקרים בהם הפעיל באופן בלתי סביר את שיקול דעתו, נכון להתערב."
על כן, אני מורה על דחיית הבקשה.
