ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים לפי אמנת האג

אשר לדרישה לאישור של נציג קונסולארי או דיפלומאטי, הרי שיש לקרוא אותה לצד הוראת תקנה 3 לתקנות לבצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכים חוץ צבוריים), תשל"ז – 1977 (להלן – תקנות האג), הקובעת כי: "לגבי מיסמך צבורי שנערך או שהוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו יכול שתבוא תעודה לפי האמנה במקום אימותו". "מיסמך צבורי" מוגדר בתקנות הנ"ל ככולל בין היתר תעודות נוטריוניות.

...

תמצית טענות הצדדים: טענות התובעים/המבקשים: התובעים טוענים כי מתקיימים בענייננו התנאים הנדרשים בדין להטלת עיקולים זמניים ומשכך יש לקבל את הבקשה.

מבחינת מאזן הנוחות, סבורני כי בכל הנוגע לעיקול נכסי מקרקעין ורכב של הנתבע, הרי שהוא נוטה במובהק לתובעים.

בכל הנוגע לטענה בדבר חוסר תום לב בשל אי-גילוי העובדה כי הנתבע שהה בישראל בעת מתן פסה"ד, התובעים הבהירו כי עובדה זו לא היתה בידיעתם, ולא שוכנעתי כי נפל פגם של חוסר תום לב בהקשר זה. אשר לשיהוי, הבקשה לאכיפה אכן הוגשה זמן לא מבוטל לאחר שניתן פסה"ד (אם כי הרבה לפני תום התקופה שהחוק מתיר לכך), אולם בהתחשב במאפיינים המורכבים "הבינלאומיים" של הפרשה והמעורבים, כאשר התובעים הינם אזרחי ותושבי ערב-הסעודית, פסה"ד ניתן בניו-יורק, הנתבע ריצה מאסר בניו-יורק והינו תושב ישראל, אינני סבורה כי די בחלוף הזמן כדי להצדיק דחיית הבקשה.

סוף דבר: הבקשה לעיקולים זמניים מתקבלת, למעט צו העיקול על חשבון הבנק של הנתבע בבנק מזרחי טפחות.

(4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובילבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לבצוע אמנת האג (ביטול אימות מיסמכי חוץ צבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.

...

יחד עם זאת ובאשר לרצונן של המבקשות לנקיטת הליכי הוצאה לפועל לרבות הליכי חקירת יכולת, אזי אני מקבלת את טענת המבקשות כי לא ניתן יהיה לנקוט בהליכים אלו ללא נוכחות של המשיבים.

לעניין זה אציין, כפי שהדבר צוין בהחלטות ערכאות הערעור, כי בתיק זה וכן בתיק התובענה הכספית, נעתר בית המשפט לבקשות פרטניות אשר הוגשו על ידי המשיבים ליציאה מהארץ, ואין כל מניעה כי המשיבה תגיש בקשה מסודרת בעניין זה והיא תידון בהתאם.

לאור כל האמור, ובשים לב כי בתיק קבועים דיוני הוכחות לחודש מרץ 2016, אני מאריכה את צווי עיכוב יציאת המשיבים מהארץ וזאת ל- 9 חודשים נוספים מהיום, וזאת בכפוף להותרת הערבויות שנקבעו בהחלטת כבוד השופטת אברהמי מיום 11.2.14 בתיק 35184-05-12 בתוקפן.

אבהיר: ביום 5.10.1996 נחתמה האמנה הקרויה "אמנת האג לביטול אימות מיסמכי חוץ צבוריים" (להלן: אמנת האג) שישראל צד לה. ליישום ובצוע אמנת האג הותקנו תקנות לבצוע אמנת האג (ביטול אימות מיסמכי חוץ צבוריים) תשל"ז- 1977 (להלן: התקנות).

תקנה 3 לתקנות קובעת כי "לגבי מיסמך צבורי שנערך או שהוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו יכול שתבוא תעודה לפי האמנה במקום אימותו". תקנה 5(א) לתקנות קובעת כי: "משרד החוץ, רשם בית משפט שלום או עובד המדינה שמונו בידי שר המשפטים לפי סעיף 45 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, יהיו, כל אחד מהם, רשות מוסמכת להוציא בישראל תעודות לפי האמנה". על פי האמור, אישור נוטריוני על מסמכים המיועדים לשימוש במדינה שאימצה את האמנה, יש לאשר בתעודה על פי אמנת האג, אישור זה מכונה "אפוסטיל", ויש בכוחו לגרום לכך שמדינה החברה באמנה תכיר בתוקף המסמכים ויהיה ניתן לעשות בהם שימוש רישמי שם. אפוסטיל, הוא אישור הניתן על פי התקנות, ומיועד לשימוש במדינות שחברות באמנת האג.

...

המסקנה אפוא, כי פנייתו של התובע לנתבע לא כללה, כטענתו, ייעוץ ובירור פרטים אלא ביצוע פעולה של אישור תרגום וקבלת אפוסטיל, ואלה ניתנו על ידי הנתבע.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך של 250 ש"ח, תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ב"כ המבקשת מפנה תחילה לסעיף 30(2) לפקודת הראיות, לאחר מכן לתקנה 3 לתקנות לבצוע אמנת האג (ביטול אימות מיסמכי חוץ צבוריים), תשל"ז-1977, ולהגדרות שבתקנה 1 לתקנות לבצוע אמנת האג (ביטול אימות מיסמכי חוץ צבוריים), תשל"ז-1977, "תעודה לפי האמנה" ו"מיסמך צבורי", ולבסוף מפנה שוב לסעיף 30(2) לפקודת הראיות.

...

ב"כ המשיבים טען בתגובתו כי יש לדחות את בקשת המבקשת תוך חיובה בהוצאות ושכ"ט עו"ד לרבות הוצאות לדוגמה.

ב"כ המבקשת הגיש בקשה בהסכמה מיום 15/4/07 להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת, וזאת עד ליום 1/6/07 ובית המשפט נעתר לבקשה.

המדובר הוא בפגם מהותי ולא טכני ואני מקבלת בעניין זה לחלוטין את גרסתה של המשיבה 2 בסעיפים 22-28 לתגובה לבקשה.

" לאור האמור לעיל הנני קובע כי אין באימות חתימה של apostille על גבי תצהיר אשר נערך בחו"ל באמצעות public notory כדי להכשיר תצהיר פגום ולהופכו לתצהיר אשר נערך בהתאם לדרישות הדין הישראלי.

על כן וכאמור לעיל, הנני דוחה את בקשת המבקשים, ומחייב את המבקשת לשלם למשיבים סך של 4,000 ש"ח + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

אשר לכך, מפנה המשיבה להגדרת "תצהיר" בסעיף 1 לתקנות הישנות (הזהה להגדרה בסעיף 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018) אשר בהתאם לו, תצהיר הניתן מחוץ לישראל יכול להנתן לא רק בפני נציג כאמור, אלא גם בפני נוטריון עם אישור אפוסטיל בהתאם לתקנות לבצוע אמנת האג (ביטול אימות מיסמכי חוץ צבוריים), התשל"ז – 1977 – כפי שנעשה בעניינינו.

...

עוד אין בידי לקבל את הצעת המבקש ולפיה הוא יסכים כי Airbnb Ireland תצורף כמשיבה נוספת לתביעה, ואולם זאת בתנאי שמאחר ומדובר בחברת בשליטתה של המשיבה, תחשב ההמצאה למשיבה כהמצאה ל- Airbnb Ireland "וזאת לפי הכללים הנוגעים לעסק הנמצא בשליטת הגורם שלו בוצעה ההמצאה". אשר לטענה זו – אינני מוצאת להכביר במילים - המבקש אינו מפרט את טענתו ואינו מבהיר לאיזה כללים הוא מתייחס ואולם, על פניו מתוכנם של דברים, ככל הנראה כוונתו לתקנה 482 לתקנות הישנות המאפשרת המצאה של כתב טענות כנגד עסק שאינו בתחום השיפוט של בית המשפט, למנהל או למורשה , אשר נמצא באותו תחום שיפוט ועוסק בו מטעם אותו עסק.

סוף דבר; הבקשה לביטול היתר המצאה מתקבלת.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.