מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
תיק 960583/20
בבית הדין הרבני האיזורי נתניה
לפני כבוד הדיין:
הרב פנחס מונדשיין
התובע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד רביב תירם)
הנתבעת: פלונית (ע"י ב"כ טו"ר אלעד אמסלם)
הנידון: דחיית בקשה לביטול או הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם גירושין
נימוקים
לשון הקטע הרלבנטי בהסכם היא: "הואיל והצדדים מבקשים להסדיר בהסכם זה את כל השאלות והעניינים השנויים במחלוקת ביניהם והמצריכים הסדר לרבות מזונות הקטינות ומדורן וכו", ושם לשון סעיף 5 (ב) הנה "החל מחודש 9/15 ישלם האב עבור מזונות הקטינות ומדורן את הסך של 3000 ₪ לחודש". ובהמשך ההסכם ישנה קצבה לסוף תקופת התשלום, בסעיף ה' בא חיוב מחציות בשווה בנוסף לדמי המזונות.
הערה מקדמית - הגדרת תביעת האיש
הגדרת התביעה ותוכנה, כפי שהוגדרה ע"י התובע, הנה "לבטל את החיוב במזונות". טענת "ביטול" חובת המזונות ראוי לה שתתבסס על טיעון עיקרוני-הלכתי לפיו השתת דמי המזונות על האב בטעות יסודה, כגון: במקרה בו האב כלל אינו אבי הבנות, או אם הבן מרדן (לפי חלק מהשיטות בהבנת דין זה) וכדו'.
...
טענת האיש כי האשה הרויחה בסופו של דבר שהרי לא נטלה חצי מחובות האיש בעסק, איננה מתקבלת שכן:
בשום שלב לא הוכיח האיש כי אכן חובותיו היו בסכום שכזה, הראינו לעיל שאף בכתב התביעה שנכתב תחילה בכת"י האיש (לפני כתב התביעה המתוקן שהוצג ע"י ב"כ) רשם האיש סכום נמוך משמעותית בקשר לחובו היום, כמו"כ בכתב התביעה שהגיש לגרושין לפני שנה (הליך שלא המשיך) שם כתב האיש סכום חובות, לטענתו, שהוא יותר מכפול, מהסכום לו טען שנה מאוחר יותר, מעל מליון ₪, כך שתהיות אלו מספקות מהו באמת הסכום לו האיש חייב ואף בלא תהיות אלו אין לנו סיבה לקבל כתורה מסיני את הסכום בו נקב האיש, גם בהסכם הגירושין נכתב כי סכום זה הינו לפי טענת האיש בלבד (והאשה מעולם לא הודתה בו).
משהגענו למסקנה כי ההסכם ביניהם אינו כמתנה אלא כנתינה עבור תמורה, כמובן שיקשה מאד להוציא ממנו סעיף בודד ולבטלו, וכפי שהארכנו לברר לעיל.
בנוסף, סבור אני כי שאלת הכנסתה של האשה אינה משנה למקרה שלפנינו.