ביטוח תאונות אישיות לתלמידים בעקבות תאונת דרכים

הואיל ובאותה תקופה היה המנוח תלמיד בית ספר תיכון בכפר ינוח הנמצא במועצה המקומית ינוח-ג'ת – המשיבה 2 – הגישו המבקשים תביעה נזיקית נגדה ונגד המשיבה 1, שביטחה את תלמידי מוסדות החינוך בתחום המוניציפלי של המשיבה 2 באמצעות פוליסת ביטוח "תאונות אישיות לתלמידים" (להלן: הפוליסה).

בהתאם לחובה המוטלת עליה לבטח תלמידים הקבועה בסעיף 6(ד1) לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (להלן: חוק לימוד חובה), נקבע, כי משהפוליסה לא כללה התחייבות לפצוי בשל תאונת דרכים, שומה היה על המשיבה 2 לדאוג לעריכת ביטוח חלופי/ נוסף שיכסה נזקים מסוג זה. משלא עשתה כן, הרי שהפרה את הוראות החוק, ומשכך נקבע כי היא מחוייבת בפצוי המבקשים על סך 129,000 ₪ (להלן: פסק הדין).

...

דין הבקשה להידחות.

אני סבורה כי המשיבים עמדו בנטל להוכיח כי שני הפרמטרים האמורים מטים את הכף לטובתם, קרי, לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

לדיון במטרת החוק ראו גם: ת"א (ת"א) 23451-01-15 מאזן אחמד קרש נ' עריית ירושלים (7.3.16) (להלן: "פס"ד מאזן"), סע' 13 לפסה"ד. ההסדר לפיו ביטוח תאונות אישיות לתלמידים לא יכלול כסוי בגין תאונות דרכים, היה קיים עוד לפני התיקון לחוק לימוד חובה, בשנת 1994, בהסדר שהחל עוד בשנת 1986, בין ענבל חברה לביטוח בע"מ, החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי, מדינת ישראל, וארגון ההורים הארצי.

...

לטענתה, מדובר בתקיפה עקיפה שדינה להידחות.

אין בעובדה ששינוי מדיניות כאמור, באופן הצופה פני עתיד, עשוי להיות מוצדק, כדי להוביל למסקנה שמי מהנתבעות התרשלה כלפי התובעת, או עוולה כלפיה בהפרת חובה חקוקה, משום שהתובעת שלפניי לא נותרה ללא כל פיצוי בגין פציעתה הקשה.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

לכן, אף שניתן לשקול את טענת המועצה כי לא ידעה על התאונה - בעיקר בגדרי הדיון בשאלת היותה תאונת דרכים - נראה כי שיקול זה אינו מספיק לדחיית התביעה, במיוחד בשים לב לכך שדבר קיומה של התאונה לא הוסתר, אלא הובא לידיעת ביה"ס והמכללה מיד בסמוך לארוע התאונה, וכן להעדרותו של התובע מביה"ס משך למעלה משנה בשל התאונה.

[6: השוו, למשל, אל ת.א. (ק"ג) 637/09 אלנבארי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (12.3.13) שם נפסק לאחרונה, בתביעה לפצוי על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים: "לאור העובדה כי הנטל להוכיח החרגות מן הפוליסה מוטל על הנתבעת, ולאור העובדה, כי סביר להניח כי התובע יכול היה לקבל פיצוי גבוה יותר אילו טען כי מדובר בתאונת דרכים, וכן לאור העובדה כי אין כל ראיה של ממש לקיומו של רכב כלשהוא באיזור התאונה ומדובר למעשה בהשערות של הנתבעת, יש לקבל את טענת התובע כי מדובר באירוע בו הוא נפל מאופניו ולא היה מעורב בו רכב מנועי". ודוק; ההשוואה בין ענייננו לבין הקביעה שם הנה על דרך קל וחומר.

...

לסיכום נקודה זו - יש לעתים והתנהלותו של מעוול לאחר הארועים נשוא התביעה מוסיפה פן נוסף לדיון בשאלה האם התנהגותו בעת הארועים נשוא התביעה היתה עוולתית.

כתום הדיון בשאלת האחריות, המסקנה הינה כי יש לקבל את התביעה הן כנגד המועצה, בעוולת הפרת חובה חקוקה, הן נגד המכללה, בעוולת רשלנות.

עם זאת, מן המסמכים הרפואיים הרבים שצירף התובע עולה בבירור מסקנה בדבר נכותו הזמנית של התובע לפרק זמן העולה על שישה חודשים (התובע אף היה מרותק לביתו למשך שנה שלמה).

הרשות המקומית אף מוסיפה וטוענת כי משפעלה על פי הוראות חוזר מנכ"ל ובתום לב, חלה עליה ההגנה הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין, ובנוסף לכך, סכום הפצוי אותו חויבה לשלם למשיבים אינו קבוע בחוק אלא בפוליסה בלבד, ולכן לא היה מקום לחייבה בו. לחלופין, טוענת הרשות המקומית, שאם ייקבע שסעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה מורה על ביטוח תלמידים ללא סייגים, יש מקום לחייב את המבטחת בפצוי המשיבים, שכן יש לפרש את החריג בפוליסה, השולל פיצוי ממי שניפגע בתאונת דרכים, בפרשנות מצומצמת, ולהחילו רק על נפגעים הזכאים לפצוי מכח חוק הפיצויים.

המבטחת סבורה כי הפוליסה אינה נקבעת על ידי חוק לימוד חובה, ומוסיפה, כי חוק לימוד חובה קובע כי רשות תבטח את תלמידיה בביטוח תאונות אישיות, ולא בגין תאונות דרכים.

...

סוף דבר 28.

אשר על כל האמור לעיל, אציע לחברי כדלקמן: (א) ערעורה של הרשות המקומית, המועצה המקומית ינוח ג'ת, יתקבל, ותביעת המשיבים נגדה תדחה.

אשר על כל האמור לעיל, הוחלט כדלקמן: (א) ערעור המערערת, המועצה המקומית ינוח ג'ת, יתקבל, ותביעת המשיבים 1 עד 3 שהוגשה נגדה תידחה.

האם מוטלת על רשות חינוך מקומית חובה לבטח את מי שזכאי לחינוך חינם על פי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, מפני כל נזק שייגרם לו במהלך תקופת לימודיו, לרבות נזק שנגרם עקב תאונת דרכים שאינה מזכה את הנפגע בפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975? זוהי השאלה העומדת בבסיס תביעה זו. ביום 23.8.04 נטל המנוח אדהם חטיב ז"ל שהיה תלמיד בבית ספר תיכון בכפר ינוח (להלן "המנוח"), ללא רשות, את מפתחות הטרקטור השייך לסבו.

התביעה דנן הוגשה מכח פוליסת ביטוח "תאונות אישיות לתלמידים" לפיה ביטחה חב' הביטוח שירביט שהיא נתבעת מס' 1 (להלן "שירביט"), את תלמידי מוסדות החינוך בתחום המוניציפלי של המועצה המקומית ינוח-ג'ת שהיא נתבעת מס' 2 (להלן "המועצה").

3-1, ספטמבר-2003 "ביטוח תאונות אישיות-תנאי מינימום מחייבים לפוליסת ביטוח לתלמידים" (להלן "חוזר המנכ"ל") שבו גם צויינה ההחרגה בגין נזק שניגרם כתוצאה מתאונת דרכים מהכיסוי הבטוחי עבור תאונות אישיות.

...

בנסיבות אלה אין לי אלא לקבל את טענות שירביט בעניין זה, ולקבוע כי על פי הוראות הפוליסה, אין שירביט חבה בתשלום תגמולי הביטוח נשוא התביעה מכח ההחרגה הקבועה בסעיף 5 (א) הנ"ל. התביעה כנגד המועצה לא כך המסקנה לגבי התביעה כנגד המועצה.

המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הנני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת מס' 2 המועצה המקומית ינוח-ג'ת, ומחייבת אותה לשלם לתובעים את הסך של 129,000 ₪ (הפצוי המשוערך הקבוע בפוליסה למקרה מוות) בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.12.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשיערוך ליום תשלומה בפועל.

התביעה כנגד חב' הביטוח שירביט שהנה נתבעת מס' 1 נדחית בזאת.

התובעים ישלמו לנתבעת מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק בשערוך ליום התשלום בפועל.