ביטוח תאונות אישיות לשחקני כדורגל

הנתבעת ביטחה את התובע בפוליסות ביטוח תאונות אישיות תלמידים (על אף שעסקינן בפוליסות עוקבות כרונולוגית יכונו הן להלן למען הנוחות: "הפוליסה").

תעוד רפואי מעלה כי התובע ניחבל ברגל שמאל במהלך אימון כדורגל, כי הוא ניחבל ברגל שמאל בנפילה וכי מדובר בחבלה "סיבובית". מומחה התובע, ד"ר ולן, ציין בחוות דעתו (במשתמע ועל פי הגיון מחייב- מפי התובע) כי "...במהלך משחק אימון במיגרש מכבי פתח תקווה, במגע עם שחקן, חש כי ברך שמאל מסתובבת והוא נפל ארצה ללא יכולת לדרוך עליה." (ההדגשה אינה במקור).

...

המסקנות העולות מטיעוני הצדדים בכל הנוגע לעדותו של פרופ' ניסקה, טענת התובע היא, כי המומחה אישר כי פגיעה ברצועות הקרסול אפשר ותביא לפגיעה ביציבותו; אין תיעוד בדבר קרע ברצועות עובר לתאונה; אותרו קרעים בשלש מתוך ארבע הרצועות; המומחה אישר כי קבלת תלונות התובע באשר לנקעים חוזרים במהלך השנים תחזק מסקנה בדבר אי יציבות הקרסול; האמור בתיעוד ת/1 ו- ת/2 מתיישב עם אי יציבות הקרסול ומשמעות הדבר כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 5%.

דין טיעוני התובע להידחות.

3.3 סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך 37,600 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, החזר אגרה כפי ששולמה, הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ. הסך ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

כאמור לעיל, במכתב הדחייה מיום 21/05/2018, הנתבע החליט לדחות את תביעת התובע להכיר בתאונה כתאונת עבודה, מהנימוקים הבאים: "אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75 (א (1) לחוק הביטוח הלאומי - על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין הפועל בני טובא זנגריה.". גדר המחלוקת הנתבע אינו חולק על עצם פגיעתו של התובע במהלך אימון כדורגל ביום 07/12/2017.

כן נימסר כי סוכם שהעמותה תבטח את התובע בביטוח תאונות אישיות בחב' ביטוח איילון בע"מ, ואף העמותה המציאה הודעה על התאונה לחב' הביטוח הנ"ל. עוד מסר התובע בתצהירו כי סוכם שהוא חייב להתייצב לכל אימון ומשחק, העמותה סיפקה לו בגדי העבודה (הספורט) כולל נעליים, גרביים, כפפות, סוכם שככל וייעדר העמותה תפעל להחליפו בשחקן אחר, העמותה היא זאת שקבעה את שעות העבודה, הימים בהם יעבוד כשחקן, סוכם ש"תוכנית העבודה" תנתן לו בתחילת כל חודש וכי יונפקו לו תלושי שכר והעמותה תשלם את המיסים החלים.

...

לא שוכנענו בגרסת התובע לעניין כריתת הסכם עבודה עם מר נאסר הייב בדבר שכר חודשי של 7,000 ₪.

התרשמנו שבאותה נקודת זמן מר עוקבא היה מודע להשלכות מילוי אותם טפסים, אך בכל אופן, ובנסיבות העניין, אין לטעמנו בעצם מילוי הטפסים על ידי העמותה כדי להצביע על כך שהיא ראתה את עצמה כמעסיקתו של התובע, אלא השתכנענו שהטפסים מולאו במטרה לסייע לו בלבד.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

הארוע נשוא התביעה היתרחש ביום 6.8.2017, בטרם תוקן סעיף 7(א1) לחוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן – החוק או חוק הספורט), שהוציא מגדר חובת הביטוח "ספורטאים המשתתפים בפעילות ספורט שאין בעדה תשלום שכר או כל תמורה אחרת". הקדמה עסקינן בתביעת התובע לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לו עקב הישתתפותו בטורניר כדורגל ערוני לזכרו של החייל אושרי שוורץ ז"ל (להלן – הטורניר), שנערך ביום 6.8.2017 (להלן – הארוע).

לבסוף ציין העד, כי הם תמיד מיידעים את מינהלי הקבוצות שמאחר והמדובר בטורניר חד פעמי בשנה ומיועד לחובבי ספורט, אין הערייה חייבת לבצע ביטוח המכסה ביטוח תאונות אישיות לשחקנים.

...

על כן, הגעתי לכלל מסקנה, לפיה הנתבעת הפרה בנסיבות העניין את חובתה לבטח את משתתפי הטורניר, הן מכוח הוראות חוק הספורט והן מכוח הבטחתה לקיים ביטוח.

למען הסר ספק, אשוב ואבהיר, כי ענייננו במקרה שארע לפני תחולתו של סעיף 7(א1)(4), והמסקנה אליה הגעתי לעיל, רלוונטית אך ורק למקרה הנדון ולנסיבותיו המיוחדות.

אני קובעת מועד לתזכורת פנימית, למעקב הודעת הצדדים, ביום 31.1.2022.

עוד טען התובע כי גם אם נניח שהחוזה לעונה 2018 – 2019 לא נחתם, הראיות האחרות לרבות ההתכתבות בווטספ בין התובע לבין מר שטרית מיום 5.8.18, כרטיס השחקן, ביטוח תאונות אישיות שנערך ע"י העמותה, ההתרשמות של מאמן הקבוצה ומספר העונות שבהן שיחק התובע מעידים כי "היה ברור שהתובע ימנה על סגל השחקנים של הקבוצה ויקבל תשלום תמורת פעילותו". [10: סעיפים 14 – 16 לסיכומים.

יוער כי בענין בטאן היתייחס בית הדין האיזורי למסקנות אליהם הגיע בית הדין האיזורי בבל (י-ם) 60260-10-10 עובד זקן נ' המוסד לביטוח לאומי (22.6.14) שם דחה בית הדין האיזורי בירושלים תביעתו של שחקן כדורגל בליגה חובבנית, תוך שראה לנכון לבצע הבחנה בין השחקנים בליגה המקצועית ובליגה החובבנית.

...

] לאור כלל האמור לא מצאנו כי יש מקום לבחון את טענת הנתבע שמדובר בעיסוק חובבני בספורט ולא בעבודה.

לסיכום גם בפן המהותי, לא מצאנו כי התקיימו המבחנים המקובלים בפסיקה ביחס לקיום יחסי העבודה בין התובע לבין העמותה בתקופה הנטענת לקרות האירוע התאונתי.

לאור המקובץ, תביעתו של התובע נדחית.

רקע בקצרה התובע יליד שנת 1999, שחקן כדורגל במועדון כדורגל מכבי נהריה "צו פיוס". לטענת התובע, ביום 12.01.16 במהלך משחק כדורגל, נפל התובע במיגרש וכתוצאה מכך ניחבל בכתף ימין (להלן : "התאונה").

לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה נותרו לו נכויות צמיתות בשני תחומים רפואיים, אשר בעטיין הוגשו חוות דעת מטעם התובע : אורטופדיה – בשעור 20% לפי סעיף 41(1)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), ופסיכיאטריה – בשעור 25% לפי סעיף מותאם 34(ב)(3)(4) לתקנות המל"ל. התובע עתר לחיוב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסה לביטוח תאונות אישיות לאגודות וארגוני ספורט (להלן: "הפוליסה"), בהלימה לשעורי הנכות.

...

בין אם התובע התחזה בבדיקתו בפני המומחה ובין אם לאו, סבורני כי יש בהתנהלות זו משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ובכלי החשוב של מינוי מומחה המשמש כאמור לעיל כזרועו הארוכה של בית המשפט, והדבר צריך לפעול לחובתו של התובע אשר אינו יכול לצאת נשכר מהתנהגות שכזו.

לעניין זה יפים דברי כבוד השופט ספדי בת"א (ביש"א) 45669-03-20 פלוני נ' הראל [פורסם במאגר "נבו" ביום 04.04.22] : "הענקת אפשרות לתובע שכזה לשפר את מצבו על ידי פסילת חוות דעת המומחה, או אפילו על ידי מינוי מומחה נוסף, חרף התנהלותו האמורה, כמוה כמתן פרס למי שמנהל ענייניו בחוסר תום לב, ובטווח הרחוק עלולה להוביל לעידוד התנהלות מעין זו בקרב תובעים-נפגעים פוטנציאליים: היה ויצליחו להטעות את המומחים הרפואיים – מה טוב, בכך הם יאדירו את נזקיהם ויזכו בפיצוי מוגדל שאינו משקף נכונה את נזקיהם האמיתיים, והיה ולא יצלח בידם הדבר – כי אז ימונה להם מומחה חדש לבקשתם, בין במקום ובין בנוסף, בבחינת מתן הזדמנות נוספת לתיקון לאחר שהניסיון להערים על המומחה כשל. זאת אין לאפשר. באשר לאיסור השימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שגם לפי כלל זה אין לאפשר לתובע להיבנות מניסיונו לשקר למומחה ולהטעותו על ידי הצגת מצג שווא בנוגע למצבו הגופני שאינו מוסבר בצורה כלשהיא על ידי בדיקות הדימות.". סיכום לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולחלופין למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי, זאת לאור קביעותיי שלעיל לעניין המימצאים הרפואיים אליהם הגיע המומחה, ואף לאור המצב שהדגים התובע בפני המומחה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 2,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.