תסקירי שירות המבחן:
שירות המבחן על נסיבותיו האישיות של הנאשם כדלקמן:
הנאשם, כבן 29, רווק, מתגורר עם משפחתו ביישוב כפר מנחם, מהנדס ביניין בהשכלתו ועובד כמפקח בניה בחברת "דקר". משפחתו מונה זוג הורים ושלושה ילדים בני 20 ו-25 שנים, הנאשם הוא הבן הבכור.
אמו, גם כן בשנות ה-50 לחייה, עובדת כמרצה במכללה וסובלת מטרשת נפוצה, מוכרת כבעלת אחוזי נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, אולם מחלתה אינה מורגשת בהתנהלות היום יומית.
ב"כ הנאשם טען, כי הארוע אינו חד צדדי , וכי לאחר קרות התאונה דלק המתלונן אחרי הנאשם ואחיו, עצר הנאשם בצומת כדי להחליף את אחיו בנהיגה והמתלונן הוא שיצא לעברו.
אם כן, בהתאם להוראות הסעיף לועדת האתיקה מסור שיקול-דעת לנקוט באמצעים (לרבות התלייה, ביטול תעודה או ביטול רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים), וזאת אם נאשם הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים התנהג בצורה שאינה הולמת את כבוד המיקצוע או שנתחייב בדין על עבירה "שיש בה קלון" (ראו גם: סעיף 19א לחוק המהנדסים והאדריכלים, המחייב בית-משפט שהרשיע אדריכל בעבירה פלילית, להמציא למועצת ההנדסה והאדריכלות באמצעות היועץ המשפטי לממשלה העתק מפסק-הדין).
...
לפיכך, בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה, החלטתי להימנע מהרשעתו של הנאשם.
סוף דבר:
לאור נימוקיי המפורטים לעיל, החלטתי להימנע מהרשעתו של הנאשם ולהסתפק בקביעה שהנאשם ביצע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין.
באשר לענישה, מצאתי כי היקף שעות השל"צ עליו המליץ שירות המבחן הינו מצומצם באופן יחסי ועל כן החלטתי להרחיבו, כמו כן, מצאתי כי יש להורות על תשלום פיצוי למתלונן.
