שהרי, בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים לפרשנות פוליסת ביטוח, יש ליתן למונח "גניבה" את המשמעות שכל אדם סביר מן היישוב היה נותן לה, בעת שהוא היה מבטח את רכבו מפני גניבה.
...
עיקר טענות הצדדים:
לטענת ב"כ התובע, לא חל החריג שבסעיף 1.2(ג) לפוליסה, ויש לקבל את התביעה מהטעם העיקרי שבסופו של יום אמיר לא הורשע בגין גניבת המשאית.
בנסיבות המקרה דכאן, מבקש לקבוע שלצרכי פוליסת הביטוח, שבל"ר הינה גניבת רכב לכל דבר ועניין, ולפיכך יש לדחות את התביעה, תוך חיוב התובע בהוצאות ריאליות.
כאשר נשאל אמיר בעדותו במשטרה האם מסר את הקוד של המשאית לאחר שנתן את מפתחות, השיב (עמ' 2 לעדותו שורה 17): "כן אני אמרתי לו שיש מדבקה על השלט של המפתחות ועליה רשום הקוד של האיתוראן והוא הכניס את הקוד ישר לפלאפון שלו ...".
סיכומו של דבר, בכל הקשור לפרשנות פוליסת הביטוח יש בענייננו לאמץ את הגישה המרחיבה, כך שעבירת השבל"ר תיחשב כגניבה לצרכי הפוליסה.
סוף דבר:
לאור מכלול ההנמקות דלעיל, הנני להורות על דחיית התביעה.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪, תוך 30 יום.
