הסיפור כולו, על פיו הייתה עסקת מכר אקראית בין התובע והאני מספר ימים לאחר שהאני קנה לעצמו את הרכב, נערך זכרון דברים בעברית, שולם תשלום חלקי של התמורה, הרכב נימסר, נערך ביטוח חובה על ידי האני על שמו באמצעות סוכן נעלם, הרכב הוחזר לתובע מספר ימים לפני התאונה והתגלה בדיעבד כי תעודת הביטוח מזויפת – רצוף סתירות רבות, הוא חסר הגיון ואין בו אותות אמת.
...
לאור כלל האמור, אני קובעת כי בהתאם להוראות סעיפים 7(5) לחוק התובע אינו זכאי לפיצויים מקרנית.
התביעה נדחית.
למרות דחיית הבקשה לתשלום תכוף בשל שאלת החבות עמדו התובעים על בירור מלא של שאלת החבות עד תום, לרבות שמיעת ראיות, הגשת סיכומים ומתן פס"ד. לאחר שקילת כלל הנסיבות, ובשים לב לכך שהתובעים יחויבו גם בתשלום יתרת האגרה כשיעורה בבית משפט זה, אני קובעת כי התובעים ישאו בהוצאות קרנית בסכום 25,000 ₪.