עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל שאינה קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 78 ז לחוק הפיקוח על הביטוח, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קבוצי (בסעיף זה - הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל ולהגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות, והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם ובכפוף להוראות אלה:
(1) נקבע בדין או בהסכם כי הכספים שישלם עובד ושישלם מעביד בעדו לקופת גמל יופקדו בקופת גמל מסוימת או בקופת גמל המיועדת למטרה מסוימת, רשאי המעביד להתנות את תשלום הכספים בכך שיופקדו בקופת גמל המיועדת לאותה מטרה של קופת הגמל שנקבעה בדין או בהסכם כאמור, ואולם אם נקבע בדין או בהסכם כי על המעביד להפקיד את הכספים בקופת גמל המיועדת לאחת המטרות (המפורטות להלן, רשאי העובד לבחור, לצורך הפקדת הכספים, בכפוף לפסקה (2) ובכפוף להגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, בכל קופת גמל שנועדה לאחת המטרות האמורות או בשילוב של מספר קופות גמל כאמור:
(א) תשלום תגמולים;
(ב) תשלום פיצויים;
(ג) תשלום קצבה; "
בסעיף 2 לפסק הדין שצוטט לעיל, אומר כב' השופט עמית כי: "....אין בכך כדי לגרוע מן האחריות האישית המוטלת על כל אחד מתושבי המדינה לכלכל את צעדיו ולתכנן את עתידו הפינאנסי. אמנם ישנם היבטים סבוכים, חלקם מצריכים מומחיות מיוחדת וייעוץ מקצועי, אך אין תחליף לאחריות אישית בסיסית....". כך גם בסעיף 3 לפסק הדין נאמר כי: "החסכון הפנסיוני הוא חובה, אך העובד רשאי לבחור את האופן שבו יתבצע החסכון". ובסעיף 4 לפסק הדין, בהתייחס לקופת גמל, הוסבר כי: "ביטוח למקרים של אובדן כושר עבודה או מוות אינו מובנה בקופת גמל. אם העמית מעוניין בכך, קופת הגמל יכולה לרכוש עבורו ביטוח מחברת ביטוח, כמרכיב נפרד מהחסכון הפנסיוני...". בפסק הדין אף ישנה היתייחסות לאפשרות הבחירה של העובד רכיב של אובדן כושר עבודה (בסעיף 15): "המדינה הדגישה בפנינו כי ככלל, חסכון פנסיוני באמצעות קרנות פנסיה הוא מובנה ואחיד יחסית, בהשוואה לגמישות המתאפשרת לחוסכים באמצעות קופות גמל או בטוחי מנהלים.
.
ובסעיף 21 לפסק הדין, בהתייחס להבדלים שבין קרן פנסיה מקיפה למכשירים פנסיונים אחרים נאמר: "... ניכר כי המדינה משמרת את האפשרות לבחור במכשירי חסכון חלופיים למי שמעוניין בכך (למשל, כמכשיר חסכון משלים למי שמשכורתו גבוהה מכפל השכר הממוצע במשק, למי שנתקל בבעיות חיתומיות בקרן הפנסיה, או למי שמעוניין לבצע השקעה הונית חד-פעמית של סכום גדול). ישנה דרך המלך, המיועדת לכלל, ולצדה נתיבים נוספים שנשארים פתוחים בפני מי שיבחר בהם ועשוי להפיק מהם תועלת."
ובסעיף 24 לפסק הדין : "הממשלה מתמרצת מכשיר חסכון שהיא מוצאת בו עדיפות, והציבור יכול לבחור בין מכשירי חסכון וגם לעבור ביניהם. המשמעות היא כי כל חוסך יכול לבחור בקרן פנסיה וכך להנות מההטבה הנלווית לאג"ח מיועדות. מקום בו ניתנת בחירה, קשה לזהות אפליה."
נעיר, כי במקביל לחקיקתו של חוק הפיקוח, נחקק חוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) תשס"ה-2005 (להלן - חוק הייעוץ), כך שלצד האחריות האישית שהועברה לעובד במסגרת חוק הפיקוח, המחוקק צייד את העובד בכלים מתאימים לקבלת החלטה מושכלת.
...
מאשר?
העד,
מר נחמיאס: אני מאשר אבל,
ש: מאשר, תודה.
בטרם סיום נציין כי הפוליסה הרלוונטית לענייננו היא הפוליסה שנערכה לתובע בחברת הפניקס, שכן הפוליסה המאוחרת בחברת כלל בה בוטח התובע בעודו שוהה בחופשת מחלה, הוקמה לאחר שהוגשה התביעה לחברת הפניקס, ואף התביעה לחברת כלל נדחתה על רקע קרות האירוע המזכה בטרם תחילת הכיסוי הביטוחי - ולכן היא אינה רלוונטית לענייננו וגם לא טענות התובע לאשר עשתה או לא עשתה הנתבעת בקשר לפוליסה זו.
לנוכח כל האמור לעיל, נדחית תביעת התובע בגין רכיב זה.
לסיכום-
משקיבלנו את התביעה באופן חלקי ביותר , הרינו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
סכום של 26,275 ₪ בגין חלף הפקדות לקופת פיצויי פיטורים.
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד -
לנוכח התוצאה אליה הגענו, מקום בו התביעה נדחתה בחלקה הארי יש מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעת אלא שבשים לב לכך שהתקבלה טענתו בדבר ביצוע הפקדות בחסר לקרן פיצויי הפיטורים ובמיוחד בשים לב לאשר קבענו, בנוגע לנתבעת, עת דנו בסוגיית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, החלטנו לחייב את התובע ברף הנמוך ובהתאם לכך הרינו מורות לו לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים:
סכום של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
