מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח ציוד מכני הנדסי לנזקים שנגרמו לטרקטור

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת 3, הפניקס חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), מבטחת את הקבלן בביטוח ציוד מכאני הנדסי ( להלן: "ביטוח צמ"ה ").
חברת החשמל גם הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת הביטוח שלה, ובה טענה כי בנסיבות המקרה הביטוח כן חל. לטענתה אין המדובר בנזק שניגרם כתוצאה משימוש בטרקטור (כלי צמ"ה המוחרג מהפוליסה שהוציאה אליהו), שכן אפילו הקבלן מאשר כי לא היה מגע בין הטרקטור לגדר.
מצד שני גם היתקיימו שנים מ החריגים על פי הפוליסה הן במובן שהארוע אירע על ידי ציוד מכאני כבד והן במובן שנזק נגרם כתוצאה מתזוזה של קרקע סמוך למקום הארוע, ועל כן אין משמעות למחלוקת בין הצדדים, אם הטרקטור פגע בגדר אם לאו.
...
בנסיבות אלה אני קובעת שנזקים אלה לא הוכחו ובזק אינה זכאית לפיצוי עבורם.
על כן אני קובעת שהפיצוי צריך לכלול גם את רכיב המע"מ. סיכום: על כן אני קובעת כי על חברת החשמל הקבלן והפניקס לפצות את בזק ב- 180,411 ₪ בתוספת מע"מ הפרשי הצמדה וריבית מיום קרות הנזק.
התביעה כנגד חברת אליהו נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

טענות התובעת לטענת התובעת, היא ביטחה את המחפר המבוטח בפוליסת ביטוח ציוד מכאני הנדסי, בתקופה שמיום 15.5.2019 ועד יום 30.4.2020, על שם חברת "אפנאן הובלות ועבודות כלליות בע"מ" (להלן: "מבוטחת התובעת").
קביעה זו נסמכת על קבלת טענת התובעת, לפיה יש מקום להפעיל במקרה דנן את הכלל הקבוע בסעיף 38 לפקודה ובאי עמידת הנתבעות בנטל זה. בנוסף מצאתי, כי מיתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק שניגרם למחפר המבוטח.
מטעם זה ציין גם, כי חרף העובדה שהצינור הוא באחריות התאגיד, וחרף העובדה כי המים יצאו ממנו וכתוצאה מכך נגרם הנזק – התאגיד לא אחראי לנזק זה, שכן הצנור בקע בשל העובדה שניפגע על ידי טרקטור.
...
מכאן, שאין להיזקק לטענת התאגיד, לפיה יש להעניק משקל אפסי לעדות זו. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, המוצגים שהוגשו לתיק בית המשפט ובעדויות העדים, השתכנעתי כי דין התובענה להתקבל כנגד שתי הנתבעות.
מעבר לצורך אציין כי דומה שהתנאי השלישי הקבוע בסעיף כי נראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה, אינו מתקיים בנסיבות העניין.
בנוסף, תשלמנה הנתבעות, ביחד ולחוד, את הוצאות התובעת (אגרת משפט) בסכום של 1,393 ₪ ושכ"ט עו"ד התובעת בסכום של 10,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נטען שם, כי הטרקטור נגנב, לאחר תום אחד מימי העבודה, בעת שחנה בסמוך למגדל השמירה של צה"ל. התביעה הוגשה כנגד המשיבה 1 שביטחה את הטרקטור בפוליסה לביטוח ציוד מכאני הנדסי וכנגד המשיבות 2-3.
(ג) טענות שמטרתן להראות כי לאור הנספח לפוליסה, בו נקבע סכום קבוע של 386,000 ש"ח לתגמולי הביטוח, ולאור סעיף 56(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, לא היה כל צורך להוכיח את הנזק שניגרם בפועל עקב גנבת הטרקטור.
...
לאור המסקנה שלא הוכחה עובדת הגניבה, ראה עצמו בית המשפט פטור מלהתייחס לשאר טענות הצדדים, ודחה את התביעה.
בית המשפט המחוזי אימץ מסקנה זו, ולפיכך ניתנו נימוקיו האחרים בבחינת "למעלה מן הצורך". גם לגופם, נימוקים נוספים אלה אינם מעוררים שאלה בעלת משמעות ציבורית או משפטית חשובה, ואין בהם בכדי להצדיק מתן רשות ערעור.
לפיכך הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ביחד עם כתב ההגנה הוגשה הודעת צד ג' נגד מנורה ונגד איילון חברה לביטוח בע"מ בה נטען בין היתר, כי הטרקטור "גרם ברשלנותו לנזקים הנטענים בתביעה" וכי על מנורה אשר ביטחה את הטרקטור בפוליסת ביטוח ציוד מכאני הנדסי (להלן: "פוליסת הצמ"ה") לשפותן בכל סכום בו תחוב כלפי התובעים.
...
התביעה כרוכה בבירור עובדתי ובנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשה.
איני מקבלת את טענת המודיעות כי החרגת נזק הנגרם על ידי כלי רכב מנועי במסגרת הפוליסה לביטוח עבודות קבלניות וקיומו של חריג זהה בפוליסות לביטוח עבודות קבלניות שמפיקה מנורה, מובילה למסקנה כי נזק זה יכוסה באמצעות פוליסת הצמ"ה. את שאלת הכיסוי הביטוחי יש לבדוק על פי תנאי פוליסת הצמ"ה ואין לקבוע אחריות ביטוחית רק בשל עצם ההחרגה.
טענת מנורה כי חל החריג הקבוע בסעיף 5.2 לפוליסה צריכה להתברר בהוכחות ועל מנורה להוכיח כי אכן התקיים חריג זה. כמו כן יהיה מקום לברר בראיות את השאלה האם הבהירה מנורה למבוטחת, הנתבעת 5, כי פוליסת הצמ"ה מוגבלת ואינה חלה על נזק מעין זה. לאור האמור – הבקשה למחיקת ההודעה על הסף נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2004 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת ביטחה את הטרקטור בפוליסת ביטוח ציוד מכני הנדסי 00-000021-88-5 (להלן: "הפוליסה").
התובע תיאר בבהירות, כיצד בעת ששהה בירדן הודע לו על הנזק, כיצד היה "לחוץ" לתקן את הטרקטור מהר ופנה אינסוף פעמים לסוכן הביטוח שיזרז את התיקון ולא רק זאת, אלא שכשעלה החשד כלפיו, נאות מייד לבדיקת פוליגרף, בדיקה בוצעה והוא יצא דובר אמת.
חוות דעתו נשענת על שני אדנים, האחד, שבוצע בטרקטור תיקון גדול ע"י עובד שאינו מכונאי מוסמך, מה שגרם לנזק לממסרה.
...
נראה לי שנסיבות אלו שמצטרפים לכל מה שנאמר לעיל, יש מקום לחייב את התובעת בפיצויים "עונשים" על פי החוק.
כל טענה שלא נידרשתי אליה אינני מקבלת אותה.
סוף דבר מכל הנאמר לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 15.1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו