מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח צד שלישי מפני נזק ממוצר פגום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נתבעות אלו גם יוצגו במאוחד בידי חברת ביטוח חקלאי בע"מ שהעניקה להן כסוי בטוחי מפני תביעות צד ג' ובאמצעות בא כוח ביטוח חקלאי.
כך ובהתאם חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980 העוסק אמנם בנזקי גוף אך אינו שונה ברציונל מהותו בנזקי רכוש, מטיל אחריות מוחלטת על יצרן של מוצר בעקבות נזק גוף שניגרם כתוצאה מפגם בייצורו באין נפקא מינה אם נמצא או לא נמצא אשם מצידו בייצורו (סעיף 3 לחוק).
בהקשר ראוי לציין כי הנתבעות 1ו-2 באמצעות חברת ביטוח חקלאי- מבטחתן, כן הגישו חוות דעת מטעמן לתיק, בחלקה אף קיבלו חלק מסכומי הנזק שנתבעו על ידי התובעות, אלא שעם דחיית התביעה כנגד נתבעות אלה, עומדת שאלת הנזק על בסיס חומר הראיות הנוגע לצדדים הנוגעים בדבר בלבד, ועל פי הדין אשר בעקרו חל על מקרה זה באופן כללי, כפי שאדגים בהמשך.
...
עם זאת משאף לא אחד מהצדדים עתר לשומת הוצאות ספציפית ו/או פירט את ההוצאות שנגרמו לו בפועל בוודאי שלא באופן ראייתי מבוסס, לפחות, עומדים נתוני התיק האמורים לעיל והתרשמותי הבלתי אמצעית מהם, כשיקול מרכזי במסגרת הטלת ההוצאות שלעניות דעתי נצרכת במקרה זה. לאחר ששמתי שיקולים אלה לנגד עיניי, לרבות את פערי הכוחות שבין הצדדים, אני סבור כי פסיקת הוצאות משפט לטובת התובעת – משרקי כנגד הנתבע 3 על סך 10,000 ₪ עם קבלת התביעה כנגדו בחלקה והוצאות משפט על סך 15,000 ₪ לטובת כל אחד מהנתבעים האחרים עם דחיית התביעה כנגדם, הינן סבירות ביותר בנסיבות העניין.
סוף דבר אשר על כן, על יסוד המקובץ לעיל, אני קובע כדלקמן : במסגרת תביעת משרקי בת"א 28326-10-12 משרקי ואח' נ' אס- פי ואח', אני מורה על דחיית התביעה במלואה כנגד הנתבעים 1,2 ו-5, וקבלתה בחלקה כנגד הנתבע 3 מר עבד עאזם, באופן שאני מורה לו לשלם לתובעת-משרקי את הסך של 72,442 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ע"ס 10,000 ₪ ובסה"כ 82,442 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו סכומים אלה בהפרישי ריבית והצמדה כחוק.
אני מורה על דחיית התביעה בת"א 43691-10-12 שומרה נ' מצרפלס ואח' במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעוד שהנתבעת 2 ביטחה את הסיכון בגין רשלנותה של הנתבעת 1 בגרימת נזק לצד שלישי מפני רשלנות בעבודה ואחריות מוצר, הצד השלישי- מנורה, ביטח את הסיכון בגין רשלנותה של זיו בר בגרימת נזק לצד שלישי שלא מפאת סיכונים אלה.
על מקרה שכזה לא חלה פוליסת הביטוח של צד ג' באשר כל נושא האחריות למוצר פגום הוחרג מפורשות הן בפוליסת מנוביט והן בכיסוי "רימון לעסקים" ואין זכר להרחבתו בפוליסת הביטוח הספציפית שבין צד ג' לזיו בר ובאם תרצה, מיפרט הפוליסה שהרחיב את אחריותה של זיו בר במקרה של התקנה לקויה ורשלנית לא הרחיב בנושא זה של פגם במוצר והותירו כסייג לחבות המבטחת (כמובא בין היתר בפרק 5 שכותרתו "אחריות כלפי צד שלישי" בפוליסת "כסוי רימון לעסקים").
...
דיון ומסקנות לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים נחה דעתי כי דין ההודעה לצד ג' להידחות אם כי לא מנימוקיה במלואם.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"כל עסק שעוסק בייצור מבטח את מוצריו מפני נזק לצד ג' אך לא ניתן לבטח את היצרן מפני נזק למוצריו, עקב תהליכי יצור כושלים, לקויים ובלתי מקצועיים". משהתברר כי לא ארע נזק תאונתי, הפוליסה לא חלה במקרה זה, ומתייתר כל הדיון לעניין ההטעיה.
לבסוף נפנה לסיכום הדברים בספרו של ירון אליאס דיני ביטוח (כרך א' מהדורה שלישית) (2016) בעמ' 434-428 לפיהם ההנחה ביסוד חוזה הביטוח להגן מפני התממשותם של סיכונים, להבדיל מהתרחשותם של אירועים ודאיים, וכך גם כאשר מדובר במהלך העניינים הטבעי והרגיל כאשר היתנהגות רשלנית אינה שוללת את היות הנזק פרי ארוע תאונתי, אולם מעת שמדובר בתכונות פנימיות הטבועות ברכוש המבוטח, בין אם מדובר בתכונה פנימית של חומר מסוים המביאה לנזק ללא תלות בגורם חצוני ובין אם מדובר במקרים בהם ארוע הנזק נובע מפועלם המשולב של שני גורמים, דהיינו הן התכונה הפנימית והן הפעולה הרשלנית, נזקים אלו יתפסו כנזקים הנובעים מפגם שבטבע הברייה וכשההסבר נעוץ ברעיון המקריות, וכי המעשה הרשלני הוא הגורם נזק ודאי.
...
אולם, ערעור שהוגש התקבל (ע"א 55199-09-14) ונקבע כי לא היה מקום לקבל את טענת ההתיישנות והיא נדחית, וכך גם נקבע כי יש לדחות את הטענה כי לא הוכח שהאירוע הנטען ארע בתקופת הביטוח.
ודוק, ההרחבה למלאי בתהליך הייצור וההבשלה, הינה הרחבה לסעיף הדן בתסיסה והתחממות עצמית ביחס לרכוש, כאשר צוין שם שמדובר בגדר אירוע בלתי צפוי וכהמשך ביסוד ההרחבה מתייחסים הדברים של תסיסה עצמית או התחממות עצמית גם ביחס למלאי ואף במהלך הייצור, אך זאת כפוף להוראה "...עקב אירוע תאונתי כלשהו". נמצאנו למדים מהמומחה מטעם המערערת, כי תסיסה לכשעצמה מוכרת היא ובגדר סיכון צפוי בעת הליכי יצור היין ובכל יקב ועל כן, ככל שהיתה כוונת הצדדים לבטח תסיסה עצמית לכשעצמה אזי אין כל משמעות לתנאי שהגורם לתסיסה הינו אירוע תאונתי ונוסיף כי לא מדובר בהליך הרגיל של הייצור אשר יכול ויגרום לתסיסה מפעולה או מחדל בהליך הייצור.
במיוחד יפים הדברים מעת שהוצע לאבי לערוך את הביטוח דנן, כאשר הוא חפץ בביטוח "רגיל". לאור כל האמור דין הערעור להידחות.
המערערת תשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כפי ששנינו, נזקים אלה קשורים בטבורם לארועי ההצפה שנגרמו בגין הפגם במוצר שבנתה צמנטכל (מעטפת הדיפון).
על פניו ייתכן כי מדובר בכשל שנובע מאי-התאמת הקירות הסלאריים לייעודם התפעולי (יצירת דיפון וגם חיץ מפני חדירת מי תהום) אולם, התקלה שנוצרה בקירות הסלאריים בעת יציקתם גרמה לנזקים פיזיים.
המשכו של סעיף 5א לרשימת הסייגים קובע כי "אין האמור בסעיף זה בא להוציא מכלל כסוי אחריות הנובעת מנזק פיזי לגוף או לרכוש צד ג' שניגרם על ידי המוצרים. מאחר שפריצת מי התהום לבור החפירה הסבו לאמות השקעות נזק פיזי, הרי שהסיפא לסעיף 5א שוללת את תחולת הסייג. מכאן שהסייג בעיניין אי ההתאמה ליעוד התפעולי אינו פוטר את כלל מהכיסוי בטוחי לפוליסה זו.
...
לפיכך אני דוחה את טענת ההתיישנות מצידה של כלל.
לנוכח התוצאה אליה הגעתי בהודעה לצד שלישי אני מחייב את כלל בהוצאות משפט בגובה אגרת בית המשפט בה נשאה הפניקס בגין ההודעה לצד שלישי וכן מחייבה בשכר טרחת בא כוחה הפניקס בסך 55,000 ₪, לתשלום בתוך 45 ימים מהיום.
סוף דבר – התביעה בתיק העיקרי מתקבלת בחלקה המכריע, כמפורט בסעיף 116 לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ד : "למניעת ספק מובהר בזה כי נזק למוצר עצמו לא ייחשב כנזק לרכוש צד שלישי" רכשה היא מהמבטחות הרחבות מיוחדות לכסוי הבטוחי הסטנדרטי אשר לפיהן, הנזק שניגרם על ידי הכלונסאות הפגומים מכוסה בפוליסות אותן רכשה.
א.דורי מוסיפה, כי ציפתה שההרחבה שדרשה וקיבלה לאחר מו"מ מכסה אותה מפני נזק זה, אחרת לשם מה היא זקוקה לה. לטענתה, בכל מקרה של ספק יש לפרש ספק זה כנגד המבטח, בין היתר בהיותו מנסח הפוליסה ובהיותה חוזה אחיד.
...
וכן נספח א' לתצהירו שהינו העתק מכתבו מיום 26.10.01 אל חברת א.דורי וכדלהלן: "בראשית שנת 2000, התבקשנו לבדוק סדק שהתגלה בח"מ של הבנין ברח' אגמון 1א. בבדיקות השתתפו יועץ הביסוס, מהנדס חב' א.דורי, ולעיתים גם מהנדסי משהב"ש. בקרנו באתר פעמים נוספות, וכאשר מצאנו כי הסדק מתרחב, החלטנו לערוך מעקב שקיעות ...
הינה כי כן, ממכלול הראיות שהונחו בפניי עולה, כי הידיעה המוקדמת, בדבר היתכנותה של עילת תביעה כנגדה, התגבשה אצל א.דורי באשר לבניין א1 בתחילת שנת 2000 ואילו באשר לבניין 6, נשוא התביעה שבפניי, התגבשה הידיעה ,למצער בסוף שנת 2000.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל, אני קובע כי אין בשתי הפוליסות שצורפו להודעת צד ג' כדי לכסות את הליקויים נשוא התביעה ועל כן, נדחית בזאת ההודעה לצד שלישי ששלחה א.דורי למגן ולאיילון.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו