היינו, לפי גרסת התובעים הם בעצם פועלים כבר מינואר 2014 לבירור האפשרויות שלהם לבצוע הליך פונדקאיות, ומשזה איננו אפשרי להם בארץ - לקבלת הצעות בענין ביצוע הפרייה חוץ רחמית והליך פונדקאיות בחו"ל, והם מוכרים את דירתם ביוני יולי 2014 לצורך מימון הליך הפונדקאיות; לשיטת הנתבעת – הכל במנותק מכל הסתמכות על הביטוח.
דומה כי בשל היותה אוסף של רבדי ביטוח בתחומי טפולי ושרותי בריאות שונים המקופלים בנספחיה השונים (ניתוחים, ייעוץ רפואי, תרופות, שירותים אמבולטוריים, השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל, ועוד), מערבת הפוליסה ביטוח של מקרי ביטוח שלגביהם קיימת וודאות גדולה יותר שיתרחשו, כגון בדיקות היריון מקובלות וייעוץ גנטי, יחד עם מקרים שההיארעות שלהם (הסיכוי שיקרו) רחוקה מוודאית, ומשתנה בהתאם לסוגי המקרים השונים והמבוטחים השונים, כגון ניתוחים והשתלות.
לסיכום, אינני מוצא ללמוד מעצם העובדה שיש כסוי להוצאות של בדיקות היריון, או שקיים נספח נוסף אחר של ניתוחים, שגם ניתן לבצעם בחו"ל - שיש לקרוא את "מקרה הביטוח" בנספח חו"ל ככזה המאפשר פרשנות לפיה הוא חל גם על טיפולים והוצאות רפואיות התלויים אך ורק ברצונו של המבוטח.
עוד מפנים התובעים לכך שעניין פיקאלי בעצם נסמך על עניין ע"א 779/89 שלו נגד סלע חברה לביטוח בע"מ פ"ד מח(1) 221, 230 (1993) (להלן: "ענין שלו"), שבו נקבע כי בעיניין פרשנות של חוזה ביטוח, יחול כלל פרשנות מיוחד, לפיו "במקום שהחיפוש אחר תכלית חוזה הביטוח – כפי שניתן ללמוד עליה מכוונת הצדדים, מלשון הפוליסה וממקורות חצוניים – איננו מביא לתוצאה חד-משמעית, יש לבחור באותה תכלית המיטיבה עם המבוטח".
אני מוצא כי תכלית חוזה ביטוח שמהוה הפוליסה בעניינינו כפי שהיא נלמדת מחקירתה כאמור הנה חד-משמעית.
...
אשר על כן, אף שדין התביעה להידחות, אני מוצא להורות כי, בנסיבות ענייננו, הנתבעת תישא בשיעור מסוים מהוצאות התובעים בגין שכר טרחה בתביעה זו, בסך כולל של 15,000 ₪.
אשר על כן, אני פוסק כי:
התביעה הנדונה נדחית בזאת.
הנתבעת תשלם לתובעים באמצעות באת-כוחם סך כולל של 15,000 ₪ (כהחזר חלקי של שכר טרחה), שישולם בתוך 30 יום, שאחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.
