התביעה מעוררת שאלה ביטוחית: האם זכאי המבוטח-התובע לתגמולי ביטוח, מלאים או חלקיים, לפי פוליסה לביטוח ניזקי רכוש ברכב שהנפיקה לו הנתבעת-המבטחת, כל זאת שעה שמדובר בנזק שניגרם בתאונת דרכים שאירעה בעת שנהג ברכב מי שלא נימנה על קבוצת האנשים שנהיגתם ברכב בוטחה על-פי הפוליסה.
עוד טענה כי נהיגתו של חן ברכב הייתה כרוכה לא רק בהפרת תנאי הפוליסה שעניינם בגיל הנהג אלא גם בנהיגה ללא רשות, וכי אין אפשרות ל'החמרת סיכון' ביחס לתנאי זה. הנתבעת הוסיפה והטעימה כי נבצר מהתובע לרכוש אצלה מלכתחילה פוליסה שתכסה נהיגה של חן ברכב, מהיותו רכב יוקרה, ויש בכך כדי להשליך על מבוקשו של התובע להפרע ממנה למפרע, לאחר קרות מקרה הביטוח, לפי פוליסה היפותטית שכזו.
בנהיגתו של חן ברכב ביום התאונה היתקיים היסוד האחד של נטילת הרכב ללא רשותו של התובע-המבוטח; לא היתקיים בה היסוד הנוסף של כוונה לשלול את חזקתו של התובע ברכב לצמיתות.
ברוח האמור לעיל, כעניין מהותי הוגדר דבר שהוא בעל השפעה על רמת הסיכון הכרוכה במה שבוטח בפוליסה, ולא במה שלא בוטח בה. כך נקבע בפרק תאור הכסוי ברשימה: "מוצהר ומוסכם בזה כי האישור שהביא המבוטח ממבטח קודם לגבי שנת הביטוח החולפת, וכן הצהרותיו או האישורים שהמציא לענין ביטוח ותביעות בשנים שלפני כן, מהוים ענין מהותי למבטח לצורך פוליסה זו" [נספח 1 ל-נ/1 בעמ' 2].
אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, ישולמו תגמולי הביטוח למבוטח על פי הכלל הבסיסי שנקבע בסעיף זה - בהתאם ליחס בין דמי הביטוח לפי הפוליסה האמורה לבין דמי הביטוח לפי הפוליסה שרכש המבוטח (והכול בכפוף לכך שאין זה מקרה שבו הייתה מעורבת כוונת מירמה מצד המבוטח, כאמור בסעיף 18(ג)(1) לחוק חוזה ביטוח).
...
אני מקבלת את טענת התובע וחן כי הייתה זו נהיגתו הראשונה והיחידה של חן ברכב [סע' 3 ב-ת/3 ופרו' I עמ' 34 ש' 28-25; סע' 13 ו-23 בתצהיר התובע, ת/4 ופרו' I עמ' 52 ש' 2-1].
לתובע עמדה שהות מספקת לשלם את סכום החשבוניות בין מועד התיקון לבין המועד בו נמסרה עדותו של אבו סריה מטעמו, אלא שלא נטען שהוא עשה כן. על כן, בשים לב למכלול הראיות ולהיותו של התובע נושא בחובת הוכחת הנזק, אין מנוס מלקבוע כי הלה לא הוכיח אלא נזק בסך של 55,000 ₪ – כשמועד תשלומו הממשי של סכום זה לא הוכח.
סיכומם של דברים
התביעה נדחית, על-יסוד ההנמקה שהובאה לעיל בחלק ב(1) ו-ב(2).
התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 17,500 ₪, בערכי יום מתן פסק-הדין.
