מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח נזקי רכוש בגלל רוח חזקה, בהתאם לתנאי הפוליסה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה תיחלוף של התובעת 1 בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחתה, היא התובעת 2, על רקע ניזקי הרכב כתוצאה מתאונת דרכים, ותביעת הפסדים של התובעת 2 בגין ההפסדים שנגרמו לה בעקבות הפעלת הכסוי הבטוחי על פי תנאי פוליסת הביטוח.
דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, קובע כדלקמן: "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם." הוראת חוק זו קובעת כי מששילמה המבטחת למבוטחתה תגמולי ביטוח בגין ארוע בטוחי, עוברת הזכות של המבוטח לתבוע את המזיק בגין נזקיו למבטחתו, בהתאם לשעור התגמולים ששולמו.
לא בכדי הוסיף המחוקק וציין כי התביעה לא תוגש נגד מי "שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי". אילו נישאל ה"מבוטח הסביר" האם היה נימנע מהגשת תביעה נגד המבטח של בן משפחתו, חזקה עליו שהיה משיב בשלילה.
קביעה ברוח זו ניתן למצוא בפסק דינו של כב' השופט סומך בתא"מ 13137-01-14 איי.די.איי.
יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט עמית ביושבו בבית המשפט המחוזי בר"ע 149/06 חזן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (07.05.2006): "הראציונאל של החריג הוא, שלא להרחיב את תחולתה של הפוליסה על רכוש שמעצם טיבו וטבעו שייך למבוטח או נמצא בפיקוחו ובשליטתו, וראוי לביטוח נפרד. אפשרות אחרת היא, שהסעיף בא להחריג רכוש שהמבוטח מוביל במכוניתו. מכל מקום, אין להרחיב את החריג מעבר לגבולותיו הראויים.
...
ברי כי בין התובעת 1 לנתבעת אין מתקיימת כל מערכת יחסים המצדיקה החרגה של תביעת תחלוף, ואין לאפשר למבטחת כלי הרכב הפוגע ליהנות מהחרגה זו. על יסוד כל האמור לעיל, אני קובע כי אין להחיל בנסיבות העניין את החריג שבסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח הבא לידי ביטוי גם בסעיף 15 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986.
לסיכום: התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעות את הסכומים הבאים: 19.1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה תיחלוף של התובעת 1 בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחה, הוא התובע 2, על רקע ניזקי הרכב כתוצאה מתאונת דרכים, ותביעת הפסדים של התובע 2 בגין ההפסדים שנגרמו לו בעקבות הפעלת הכסוי הבטוחי על פי תנאי פוליסת הביטוח.
בכתב הגנתה טוענת הנתבעת להיעדר כסוי בטוחי בשל תחולתו של החריג המנוי בסעיף 14 לפוליסה המחריג כסוי בטוחי לניזקי רכוש שבבעלות המבוטח ובסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח בנסיבות העניין.
דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, קובע כדלקמן: "היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם." הוראת חוק זו קובעת כי מששילם המבטח למבוטחו תגמולי ביטוח בגין ארוע בטוחי, עוברת הזכות של המבוטח לתבוע את המזיק בגין נזקיו למבטחו, בהתאם לשעור התגמולים ששולמו.
לא בכדי הוסיף המחוקק וציין כי התביעה לא תוגש נגד מי "שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי". אילו נישאל ה"מבוטח הסביר" האם היה נימנע מהגשת תביעה נגד המבטח של בן משפחתו, חזקה עליו שהיה משיב בשלילה.
קביעות ברוח זו ניתן למצוא בפסק דינו של כב' הרשם הבכיר רף בתא"מ 5426-12-13 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16.09.2015) ובפסק דינה של כב' הרשמת הבכירה דבי בתא"מ 60206-05-13 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי (26.06.2016).
...
על יסוד כל האמור לעיל, אני קובע כי אין להחיל בנסיבות העניין את החריג שבסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח.
לסיכום משכך, התביעה מתקבלת במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: 19.1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

התביעה מעוררת שאלה ביטוחית: האם זכאי המבוטח-התובע לתגמולי ביטוח, מלאים או חלקיים, לפי פוליסה לביטוח ניזקי רכוש ברכב שהנפיקה לו הנתבעת-המבטחת, כל זאת שעה שמדובר בנזק שניגרם בתאונת דרכים שאירעה בעת שנהג ברכב מי שלא נימנה על קבוצת האנשים שנהיגתם ברכב בוטחה על-פי הפוליסה.
עוד טענה כי נהיגתו של חן ברכב הייתה כרוכה לא רק בהפרת תנאי הפוליסה שעניינם בגיל הנהג אלא גם בנהיגה ללא רשות, וכי אין אפשרות ל'החמרת סיכון' ביחס לתנאי זה. הנתבעת הוסיפה והטעימה כי נבצר מהתובע לרכוש אצלה מלכתחילה פוליסה שתכסה נהיגה של חן ברכב, מהיותו רכב יוקרה, ויש בכך כדי להשליך על מבוקשו של התובע להפרע ממנה למפרע, לאחר קרות מקרה הביטוח, לפי פוליסה היפותטית שכזו.
בנהיגתו של חן ברכב ביום התאונה היתקיים היסוד האחד של נטילת הרכב ללא רשותו של התובע-המבוטח; לא היתקיים בה היסוד הנוסף של כוונה לשלול את חזקתו של התובע ברכב לצמיתות.
ברוח האמור לעיל, כעניין מהותי הוגדר דבר שהוא בעל השפעה על רמת הסיכון הכרוכה במה שבוטח בפוליסה, ולא במה שלא בוטח בה. כך נקבע בפרק תאור הכסוי ברשימה: "מוצהר ומוסכם בזה כי האישור שהביא המבוטח ממבטח קודם לגבי שנת הביטוח החולפת, וכן הצהרותיו או האישורים שהמציא לענין ביטוח ותביעות בשנים שלפני כן, מהוים ענין מהותי למבטח לצורך פוליסה זו" [נספח 1 ל-נ/1 בעמ' 2].
אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, ישולמו תגמולי הביטוח למבוטח על פי הכלל הבסיסי שנקבע בסעיף זה - בהתאם ליחס בין דמי הביטוח לפי הפוליסה האמורה לבין דמי הביטוח לפי הפוליסה שרכש המבוטח (והכול בכפוף לכך שאין זה מקרה שבו הייתה מעורבת כוונת מירמה מצד המבוטח, כאמור בסעיף 18(ג)(1) לחוק חוזה ביטוח).
...
אני מקבלת את טענת התובע וחן כי הייתה זו נהיגתו הראשונה והיחידה של חן ברכב [סע' 3 ב-ת/3 ופרו' I עמ' 34 ש' 28-25; סע' 13 ו-23 בתצהיר התובע, ת/4 ופרו' I עמ' 52 ש' 2-1].
לתובע עמדה שהות מספקת לשלם את סכום החשבוניות בין מועד התיקון לבין המועד בו נמסרה עדותו של אבו סריה מטעמו, אלא שלא נטען שהוא עשה כן. על כן, בשים לב למכלול הראיות ולהיותו של התובע נושא בחובת הוכחת הנזק, אין מנוס מלקבוע כי הלה לא הוכיח אלא נזק בסך של 55,000 ₪ – כשמועד תשלומו הממשי של סכום זה לא הוכח.
סיכומם של דברים התביעה נדחית, על-יסוד ההנמקה שהובאה לעיל בחלק ב(1) ו-ב(2).
התובע ישלם לנתבעת את הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך 17,500 ₪, בערכי יום מתן פסק-הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפני תביעה בגין ניזקי רכוש.
הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה מחמת העידר עילה והיעדר יריבות וכן מאחר שלא ארע מקרה ביטוח כנטען ובהתאם לתנאי הפוליסה והחוק או נימסרו נתונים כוזבים אודות מקרה הביטוח, אשר כאמור הוכחשו פרטיו בידי הנתבעת.
הנתבעת טענה עוד כי הנזקים הנטענים בידי התובע, מוכחשים ומופרזים, אינם קשורים למקרה הביטוח המוכחש כשלעצמו ואינם מכוסים בפוליסה.
תחילה מסר כי יצא סתם לסיבוב, אח"כ מסר פרטים בדבר מצב רוח קודר ומריבה עם הארוסה – זאת על מנת להסביר שיחות טלפון רבות בינו לבין גיסו סמוך לחצות, המופיעות בפלט השיחות שמסר לחוקר הנתבעת.
לאחר, מוסר התובע כי היה במקום רכב מסנוור ומוזיקה חזקה שלא בא זכרם בתצהירו, כגורם לאותה תאונה נטענת.
...
אל נוכח האמור, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את נסיבות התאונה כפי שתוארו על ידו בכתב התביעה ובשים לב לכך, לא הוכח אף כי אירע אירוע תאונתי בהתאם לפוליסת הביטוח אשר בגינו תחוב הנתבעת בתשלום הפיצויים הנתבעים בידי התובע.
משכך, יש לדחות את תביעת התובע.
סוף דבר, התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מדובר בתאונה שהתרחשה ביום 3.10.19 ואשר התובעת 2 פיצתה את מבוטחה – התובע 1 – בגין הנזקים שנגרמו לו בעטיה על פי תנאי פוליסת הביטוח שלו אצלה ותבעה מכח זכות התיחלוף, ואף נותר הפרש שלא כוסה בפוליסה בדמות הישתתפות עצמית בסך 1,450 ₪.
בכתב הגנתה הזכירה הנתבעת את העובדה ששלמה את מלוא סכום התביעה וכי הסכום השנוי במחלוקת הוא רק הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד וכי חלפו רק 14 יום בין קבלת הדרישה להגשת התביעה, מה שמלמד על כך שהוגשה רק לשם קבלת שכ"ט עו"ד. במרבית המקרים בהליכים תביעות לניזקי רכוש לרכב בעקבות תאונות מסתיים הדיון בישיבה אחת גם אם המחלוקת משתרעת על מלוא החוב ולא רק על הוצאות ההליך.
במצב דברים זה, לאחר שנותרה פתוחה רק שאלה נורמאטיבית ממנה תגזר ההכרעה האם ומהו הסכום שיש לפסוק בגין הוצאות ההליך, וברוח הוראות תקנות 3 ו-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, קבעתי בהחלטתי בתום הדיון כי לא תתקיים ישיבת הוכחות וכי הצדדים יגישו סיכומים, וכך עשו.
אכן צודקים התובעים בכך שלא היה מקום לדרישת אישור אי ההגשה בנסיבות אלה, קל וחומר שלא דרישה חוזרת לאחר שהושלמו יתר המסמכים שנדרשו, כאשר מדובר בחברה העוסקת רבות בתביעות מסוג זה וחזקה על נציגיה כי מבינים את משמעותה של תביעת תיחלוף לעניין זה וכי לא ייתכן שקיים במקרה כזה אישור אי הגשת תביעה.
...
הנובע מכלל האמור לעיל הוא שאני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את אגרת בית המשפט בסך 380 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.
נוסף על האמור לעיל, תשלם הנתבעת הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין אופן ניהול ההליך בסך 2,500 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו