ביטוח נזק לפרגולה עקב פגעי מזג אוויר

בנוסף, גג החנות היה מכוסה היריעות "שמשונית". בין התאריכים 11.12.13 – 14.12.13 שרר בירושלים מזג אויר סוער, לרבות שלג.

בשלד הגג אף ניתן לראות תיקונים מקומיים רבים, יריעות ברזנט בלויות ובן פגיעות אשר ארעו לאורך השנים, מה שמעיד כי הגג לא תוחזק כראוי.

עוד קבע שמאי הנתבעת, כי הקבלן יגאל חן מסר הצעת מחיר לתיקון הנזק הישיר בסכום של 8,000 ₪, וזאת עבור פירוק והחלפת 6 לוחות פס אסכורית וחיזוק שתי קורות עץ. כך גם המהנדס מטעם הנתבעת, מר יקי נחמן בע"מ, קבע בחוות דעתו כי גג המבנה בנוי כפרגולה מעץ בבנייה קלה ומחברי פח בין קורות.

הואיל ומטרת הכסוי הבטוחי הוא שיפוי בגין הנזק שניגרם ולא שיפור המצב הקיים, הרי שיש לקבל את ההערכה, כפי שנקבעה בחוות דעתו של המהנדס נחמן.

...

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את חוות הדעת מטעם הצדדים הגעתי למסקנה, כי חוות דעת המהנדס מטעם התובע, מר בורנשטיין אינה מתייחסת לתיקונים שיש לבצע בגג על מנת להשיב את המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני אירוע השלג, כי אם כוללת תיקונים ושיפורים שיש לבצע בגג על מנת שהמבנה יהיה תקין, בטוח לשימוש ויעמוד בתקנים הנדרשים.

לפיכך, אני דוחה את התביעה.

לטענת התובעים ביום 3/11/14 נגרמו נזקים חמורים לרכוש אשר בחצר ביתם הפרטי בעקבות מזג אוויר סוער אשר כלל ברד עז. הברד פגע וחורר הן את הפרגולה המחפה את חניית רכבם והן את הסככה המכוסה ברשת צל שבחצר, לצד בריכת השחייה ואת השמשיות שהוצבו שם. לשיטתם, בעקבות הנזקים האמורים פנו אל הנתבע ובקשו להפעיל את פוליסת הביטוח שרכשו אצל הנתבעת באמצעותו ולתבוע נזקיהם.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת לשון פוליסת הביטוח נשוא המחלוקת מצאתי כי יש לדחות את התביעה ואבהיר – ראש וראשון יובהר כי לשון הפוליסה קובעת כך: "הדירה

עיון בפוליסה מביא את ביהמ"ש כאן למסקנה כי תחולה זו בנסיבות המקרה אינה אפשרית, ולמעשה שלושה טעמים מביאים לכך שלא ניתן יהיה בנסיבות המקרה לפרש את סככת החניה כמכוסה בכיסוי המלא של הפוליסה כנגד המקרה נשוא התובענה ואלו הם – סככת החניה עומדת באופן עצמאי ואינה מחוברת הלכה למעשה למבנה המבוטח.

מכל האמור עד כה הגעתי לכלל מסקנה כי בהיות פרגולת החניה מנותקת מבית המגורים אין הפוליסה מכסה נזקי הברד שנגרמו לה. יחד עם זאת, למעלה מן הצורך אציין כי כאמור מעלה מצאתי כי לו אמנם היה מדובר במבנה המחובר חיבור של קבע אל הדירה היו מסקנותיי שונות, ובהתאמה אף הייתי קובעת כי משנקבע שווי הנכס על ידי חתמית סוכנות הביטוח, הרי שספק אם נישום בחסר, ומכל מקום נדמה לכאורה שלכל הפחות יש לחייב את הנתבע 1 בהפרשי השווי נוכח הפרשי השומה כאמור וההתרשלות הלכאורית של סוכנות הביטוח בשומת הנכס (שומה שנערכה יש לציין בינואר 2014, פחות משנה עובר לארוע נשוא התובענה).

מכל האמור – אני דוחה את התביעה אך סבורני כי נכון יהיה אם כל צד יישא בהוצאותיו בנסיבות המקרה.

התובעת מס' 2 (להלן: התובעת), שהנה בעלת רכב טויוטה אוריס, והנתבעת מס' 2, מבטחת הרכב, הגישו נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מהיר, לפצוי בגין נזקיהן כתוצאה מהתרשלותה שגרמה לפגיעה ברכב.

השאלה היא, האם בעל דירה (או שוכר דירה) סביר בבית משותף יכול וצריך היה לצפות את התרחשותו של הנזק, דהיינו - את האפשרות שציוד שהושאר על-ידו במרפסת הפתוחה יעוף ברוח ויפגע באדם או ברכוש שבסביבת הבית ? לצורך מענה לשאלה שהצגנו, נדרש כעת לראיות שהוצגו על אודות מזג האויר ששרר בליל 13-14.12.2013 וביום 14.12.2013.

השמאי, שביקר במקום הארוע למחרת היום, לא ידע לומר אם מצא את המשולש כשהוא מונח על גבי הרכב או בסמוך לו. הוא אף לא ידע להסביר מדוע בגירסה קודמת של חוות דעתו (שהעתקה צורף לכתב ההגנה) הוא רשם כי הרכב ניזוק "עקב פגיעת חלקי פרגולה" (האם סבר שמשולש העץ הנו חלק של פרגולה?).

...

משלא הוכיחו התובעות כי מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין התרשלות הנתבעת לבין הנזק לרכב, נדחית טענת הרשלנות.

התוצאה משלא הוכחה כי הנתבעת ביצעה עוולת רשלנות, דין התביעה להידחות.

אשר על כן, הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובעות לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעת טענה כי מעבר לאמירה ערטילאית שהדירה נפגעה בשל מזג אוויר סוער במהלך החורף לא ניתנו פרטים מלאים ואין כל ראיה לקרות מקרה ביטוח, לנסיבות ארוע הנזק ולמועדו המדויק.

שמאי הנתבעת ציין בחוות דעתו כי להערכתו "נגרם נזק לפרגולה לסנטף ולבמבוק עקב רוחות עזות, אולם יתר הנזקים אינם עקב רוחות". הנתבעת הבהירה כי עמדתה היא שהנזק שניגרם עקב רוחות לא כלול בכיסוי הבטוחי ולכן, לפנים משורת הדין, הציעה לאשר 50% מהנזק לאחר בקשה של סוכן הביטוח בשם התובעים.

...

לאור העדות שוכנעתי שמדובר במקרה ביטוח בהתאם להגדרה בסעיף 2.3 לפוליסה הכולל את אירוע של "סערה לרבות גשם..." .

אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי ברשות התובעים כיום "פרגולה חדשה ומודרנית שאין להשוותה לפרגולה הישנה". לאחר שהתרשמתי מכלל הטענות ועיינתי בחוות הדעת ובטיעוני הצדדים המתייחסים להערכת העלויות אני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום ששולם ונתבע על ידם - סך של 15,210 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

ברע"א 1322/10 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16.4.2012) צוין: "בית המשפט העליון קבע כי מצב שבו שני מבוטחים שונים מבטחים את אותו אינטרס ביחס לאותו נכס, אפשרי הן מבחינה משפטית הן מבחינה עובדתית, שכן אין מניעה עקרונית כי אדם יבטח סיכונים לנזק שלא בהכרח יארע לו באופן אישי. זאת, בתנאי שלעושה הביטוח יש אינטרס לגיטימי לעריכתו (כגון אינטרס כלכלי-מסחרי)". בהמשך צוין כי "אין מניעה שהמחזיק בנכס יבטח את האנטרס של בעלי הנכס: 'פתוחה הדרך בפני המחזיק בנכס לבטח גם את אינטרס הבעלים בו ולהחזיק בתגמולי הביטוח שיקבל בגין הפגיעה באנטרס זה, כנאמן של הבעלים'" (פסקה 8 לפסק הדין).

חוקר שירותי הכבאות ציין כי "הפרגולה המאולתרת הייתה מחווטת בכבלי חשמל ובתי מנורה [...] סימני חוטי החשמל בקצוותיהם אינם מאפיינים בודאות כשל חשמלי במערכת החשמל ובחיווט. אם זאת כשל חשמלי כתוצאה מחדירת מי גשם למערכת החשמל נשאר עדיין כאפשרות לגורם התפשטות הדליקה אך לא ניתן להוכיח זאת. למרות זאת אין באפשרותי לקבוע בודאות כי שסיבת הדליקה היא במערכת החשמל היות ואינני מהנדס חשמל מוסמך ומפאת כך אין באפשרותי להגיע למסקנה חד משמעית לגבי הנסיבות המדוייקות עם ממצאים מוכיחים" (סעיף 5 לחוות דעת חוקר שירותי הכבאות).

ברנר העיד כי במועד ארוע השריפה ירד גשם (פרוטוקול מיום 25.10.2022, עמ' 86, ש' 14-13; ראו גם צלום תחזית מזג האויר ליום 5.5.2020 (סעיף 8 לתיק המוצגים מטעם ברנר)).

...

טענת סגל לפיה יש לדחות את התביעה שכנגד בהינתן סעיף 13.1 להסכם השכירות, הקובע כי "המשכיר לא ישא בכל אחריות לכל נזקים שהם לגוף ו/או לרכוש השוכר [...] אשר יגרמו עקב ו/או בקשר לשימוש בדירה ו/או לביקור בה" (סעיף 19 לסיכומי סגל) – נדחית.

סיכום התביעה העיקרית נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת, באופן חלקי.