מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ביטוח לאומי: הכרה בפגיעת עמוד שדרה מותני

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה מופנית כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 21.10.21 שדחה את התביעה להכיר בפגיעה בעמוד השידרה המותני ובכתפיים כפגיעות בעבודה על דרך המקרוטראומה.
השאלות: עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן: ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל.
...
על רקע האמור, מתבקש המומחה להשיב על השאלות כמפורט להלן: מה הליקוי ממנו סובל התובע בגב התחתון ובכתפיים? האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקויים בהם לקה בגב התחתון ובכתפיים או החמרתם? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקויים או החמרתם, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר בפגיעה בעמוד שדרה מותני כפגיעת מקרוטראומה שהנה תוצאה מנזקים מצטברים בעבודתו הכרוכה בהתכופפויות ופעולות הרמה והזזה.
המחלוקת האם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשית עובדתית בעילת המקרוטראומה לפגימה הרפואית בעמוד השידרה, והאם המועד בו הוגשה התביעה מקשה על בירורה נוכח טענתו בדבר המועד בו חלה השפעה על הקף עבודתו? ככל שייקבע שתנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית כאמור, מהי הפגימה ממנה סובל התובע בעמוד השידרה המותני, האם קיים קשר סיבתי בין תנאיי עבודתו של התובע לבין הפגימה ממנה הוא סובל בעמוד השידרה, בין על דרך של פגימה ובין על דרך של החמרה? הכרעת הדין מקרוטראומה – ההיבט הנורמאטיבי שני תנאים מצטברים נדרשים על מנת להוכיח פגיעת מקרוטראומה.
כולם, מלא מכתבים שרשום – אני לא מדברת על המצב הרפואי, אני אומרת שאתה לא באת לביטוח לאומי להגיד יש משהו? אבל עוד לא עשיתי סי.טי. לקח שלוש שנים עד שהרופאה שלחה אותי לסי.טי. אז זה מה ששאלתי אותך קודם, שנכון שבעצם רק אחרי הסי.טי. אמרת אני אגש לביטוח לאומי.
...
שעות עבודתי זה לפי התיאום עם הלקוח, זאת אומרת אני מקבל שיחות טלפוניות, אם נוח לו בבוקר אני בא בבוקר, לפעמים בעשר לפעמים בצהריים, אין שעות מדויקות, זה לפי מה שנוח.
סוף דבר ממכלול עדות התובע הוכח כי התובע עבד בצורה מגוונת.
התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה בעמוד שדרה מותני כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).
לטענת התובע, הפגיעה בעמוד השידרה המותני נגרמה עקב עבודתו וכתוצאה ממנה ויש להכיר במחלתו כמחלת מיקצוע ולחילופין כתאונת עבודה לפי תורת המקרוטראומה.
...
ביום 20.11.2019 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 15.6.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כאבים בעמ"ש מותני, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו בכובד ראש לגרסת התובע כפי שעלה מתצהירו ומעדותו, והגם שהתרשמנו ממסירותו של התובע, הגענו לידי מסקנה כי התובע לא הניח תשתית עובדתית לקיומן של פגיעות חוזרות ונשנות בגבו כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.
סוף דבר: התביעה נדחית כבר בשלב זה. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע להכרה בפגיעה בעמ"ש מותני כפגיעה בעבודה בהתאם להילכת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע.
המסגרת הנורמאטיבית: על הטוען לפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה להוכיח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה בדרך זו, היינו שהוא ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונישנות זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02) ותנועות אלה פעלו על מקום מוגדר, ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מיצטבר לעובד (עב"ל (ארצי) 16882-09-16 מרגלית - המוסד לביטוח לאומי, 9.8.17; עב"ל (ארצי) 30418-10-18 אורן יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, 29.3.20).
...
יצוין, כי לא מצאנו לקבל את טענת התובע לפיה יש להכיר גם בעבודתו בשירות הלקוחות כעבודה המקימה תשתית של מיקרוטראומה.
שוכנענו שמדובר בתנאי עבודה המקימים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
סוף דבר: בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגימה הנטענת בעמ"ש מותני של התובע לתנאי עבודתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

תביעה זו עניינה להכיר בפגיעה בעמוד השידרה מותני של התובע כ"פגיעה בעבודה".
"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת, וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע נו/0-90 אוחיון - המוסד לביטוח לאומי).
...
הכרעה בענייננו, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי כי לא הוצגו די ראיות שיש בהן כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת פגיעה חוזרת ונישנית אצל התובע.
אשר על כן מצאתי כי דין תביעת התובע – להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו